פוטנוק

במשך זמן רב העיירה הייתה עיירת שוק. ב 1881 העיירה נהפכה לכפר. כפר עם ייעוץ עצמאי לאחר 1950. מ-1 במרץ 1989, היא שוב עיר. פוטנוק הייתה מיושבת כבר בעידן הנאוליתי.

במפקד משנת 1746 מוזכרות שתי משפחות שהתגוררו בעיר לבדן עד אמצע המאה ה-19 אז הורשו יהודים להתיישב במקום. רוב היהודים עסקו במסחר ובעיקר בשיווק יינות וחיטה. בשנת 1850 התארגנה במקום קהילה יהודית ובה פעלו מוסדות צדקה רבים ובית ספר עממי שנוסד בשנת 1875. הנוצרים שמרו באופן כללי על יחסים טובים עם היהודים.

גם בתקופת ה"טרור הלבן", ועד לשואה, לא היו מקרים של אנטישמיות.

במלחמת העולם הראשונה נפלו בקרבות 89 מיהודי פוטנוק ולאחריה החל הרעיון הציוני לצבור תומכים רבים בעיר. בשנת 1932 התארגן במקום סניף של התאחדות הנוער הציוני והוקמה הכשרה חלוצית לנוער.

בשנת 1930 נמנו בקהילה 723 נפש ובשנת 1944 חיו בעיר 468 יהודים.

• הרב הראשון של פוטנוק היה רבי שלמה זלמן בראון. מלבד ידיעותיו בש"ס ובפוסקים הוא הצטיין גם בידיעותיו הכלליות ודיבר בשפה ההונגרית והגרמנית. רבי שלמה זלמן בראון נפטר בשנת תרל"ב (1872).
• רבה השני של פוטנוק היה רבי יעקב טננבוים מגדולי הפוסקים בהונגריה, מחבר סדרת נהרי אפרסמון. תחילה הוא היה רב בקהילות טאיה ומזצ'אט, ולאחר מכן כיהן כ-23 שנים כרבה של פוטנוק. הוא ייסד בפוטנוק ישיבה ולמד אצלו כמאה וחמישים בחורים, הישיבה נתקיימה גם בימי הרבנים שבאו אחריו עד סמוך לשואה.
• רבה השלישי היה בנו רבי מאיר טננבוים מחבר ספר אמרי מאיר, ולוית אור .
• הרביעי היה חתנו רבי חיים יהודה טייטלבוים ונספה בשואה.

בעקבות פרסום החוקים היהודיים (1938 ואילך), ובמיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי, שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והתרבות, נסגרו חנויות רבות שבבעלות יהודית, ומצבם הכלכלי של יהודים רבים התערער.

ב-1941, עם פרסום חוקי הפליה נוספים, נאסר על היהודים לצאת לרחוב בשעות הערב. ב-1942 גויסו הגברים היהודיים לחיל עזר יחד עם אזרחים נוספים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם. רובם נשלחו לחזית אוקראינה, שם הועסקו בפינוי מוקשים, 60 מהם נספו.

במרץ 1944, עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה, נעצרו כ-60 יהודים תושבי המקום בפקודת הגסטפו. הם הואשמו בהאזנה בסתר לשידורי האויב, בהפצת שמועות תבוסתניות ובהסתרת סחורות. ב-5 באפריל הובלו לבודפשט ומשם הועברו למחנה ריכוז בגאראן (הראן (אנ') בסלובקיה המודרנית), ובראשית מאי שולחו לאושוויץ. ב-2 במאי 1944, רוכזו יהודי העיר ויהודי היישובים הסמוכים בגטו במתחם בית הכנסת, בית הספר ובבנייני הקהילה, שם הוחזקו במשך כחודש ימים 588 יהודים. האמידים מביניהם נחקרו תוך עינויים לגלות היכן הטמינו את רכושם. ב-3 ביוני הובלו יהודי הגטו למישקולץ, שם רוכזו כל יהודי המחוז. ב-6 ביוני 1944 שולחו 564 יהודי פוטנוק לאושוויץ.

לאחר מלחמת העולם השנייה חזרו 127 יהודים לפוטנוק ושיפצו את בית הכנסת. בשנים שלאחר מכן עזבו רובם את העיירה ובשנות השישים התגורר במקום מספר קטן של יהודים.

^[1] בעיר נותר בית קברות יהודי. מספר הנספים בני המקום באושוויץ ובעבודות הכפייה הגיע ל-509.

• לאיוש בלאו (1861 – 1936) היה תאולוג יהודי-הונגרי, רב, פרופסור באוניברסיטה, מנהל בית המדרש לרבנים בבודפשט.

• פוטנוק בפנקס הקהילות הונגריה, עמוד 443–445
• פוטנוק (פוטנאק), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 335–336. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)

מדיה וקבצים בנושא פוטנוק בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של פוטנוק
• קהילת פוטנוק, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
• "פוטנוק", באתר JewishGen (באנגלית)
• פוטנוק (Putnok), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
• פנקס לידות באזור העיר פוטנוק (הונגריה), בין השנים תרי"ט-תרמ"ד, מספרייה הלאומית.