פורטל:ערכים מומלצים

ערכים מומלצים

ערכים מומלצים הם הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש לוויקיפדיה להציע. מושם בהם דגש הן על התוכן והן על הצד האסתטי, והם מציגים את הנושאים הנידונים בהם בצורה ברורה, מדויקת ועדכנית. הם עוברים בדרך כלל מספר סבבים של עריכה מבנית, עריכה לשונית והגהה בידי כותבים רבים. בכך הם מסייעים להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר. דגשים נוספים בערכים מומלצים הם קישוריות רבה לערכים אחרים, אורך מתאים לנושא, כתיבה מעניינת, נקודת מבט נייטרלית ויציבות. משמעותה של יציבות היא שהושגה הסכמה בין הכותבים בוויקיפדיה לגבי תכולת הערך ולגבי עיצובו. בכתיבת ערך מומלץ משתמש הכותב במגוון מקורות ומשווה ביניהם, ובסופו הוא מוסיף הפניות לקריאה נוספת עבור קוראים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנקודות ספציפיות הקשורות לנושא.

כדי שערך כלשהו יתווסף לרשימת הערכים המומלצים עליו להתאים לקריטריונים לקביעת ערך מומלץ ולעבור תהליך בחירה:

מועמדוּת למומלץ – הערך המועמד מוצג ברשימת המתנה למועמדים להמלצה במשך כשבוע שבמהלכו ניתן לשפר את הערך ולהעיר עליו הערות בדף השיחה. כדי להציע ערך חדש להמלצה, הוסיפו אותו לרשימה בדף המועמדות. במקרה שאתם מציגים ערכים שכתבתם, עליכם לציין את חלקכם בכתיבתם.

הצבעה – לאחר כשבוע לפחות עובר הערך לדף ההוספה שבו נערכות הצבעות לקביעת ההמלצה.

כרגע ישנם 725 ערכים מומלצים מתוך 351,875 ערכים בוויקיפדיה העברית כולה: אחד מכל 485 ערכים (0.21%) הוא ערך מומלץ.

ערכים מומלצים נבחרים

ג'ון לוק
ג'ון לוק

ג'ון לוֹק היה פילוסוף אנגלי. הוא נחשב לאחד הפילוסופים החשובים של עידן הנאורות, ולכתביו בנושאי תורת ההכרה ופילוסופיה פוליטית הייתה השפעה רבה על התפתחות תחומים אלה. לוק למד בקולג' כרייסט צ'רץ' שבאוניברסיטת אוקספורד. במשך תקופה המשיך ללמוד וללמד באוקספורד והרחיב שם את השכלתו, שכללה בין השאר לימודי שפות, תאולוגיה, פילוסופיה של המוסר, פילוסופיה של הטבע, ורפואה. בתקופה זו גם כתב את חיבוריו הראשונים, שמבחינה פוליטית היו שמרניים יותר מכתיבתו המאוחרת. בשנת 1666 פגש את הלורד אנתוני אשלי קופר, ושנה מאוחר יותר הצטרף לחצר ביתו. הרוזן שפטסברי היה מהבולטים במתנגדים למלך צ'ארלס השני וליורש העצר הקתולי ג'יימס, הדוכס מיורק. ייתכן שתחת השפעתו הפכה הגותו של לוק לרדיקלית יותר. לוק תמך במאמציו של שפטסברי למנוע את המלוכה מג'יימס.

כפילוסוף של תורת ההכרה הייתה לספרו של לוק משנת 1689, "מסה על שכל האדם", השפעה מכרעת על התפתחות האמפיריציזם. במסה ביקש לוק להסביר מה הם המקורות לכלל הידע וההבנה האנושיים, לדון במגבלות הידע האנושי ולהבחין בין סוגים של ידע, ובין ידע, אמונה ודעה. נקודת המוצא של המסה היא דחיית התפיסה לפיה קיימות אידיאות מולדות. תחת זאת, שכל האדם בלידתו הוא כלוח חלק, שעליו נחרטים רשמי הניסיון המהווים את המקור לכל ידע או תובנה. עם זאת, בני אדם לא חווים את הדברים המצויים מחוץ לשכלם באופן ישיר, אלא בתיווך האידיאות בשכלם, שנוצרות בעקבות הניסיון. כחלק מטיעונו במסה, עוסק לוק בנושאים אחרים כגון פילוסופיה של השפה ומשמעותה של הזהות העצמית. גם לכתיבה של לוק על נושאים אלה הייתה השפעה רבה על התפתחות הפילוסופיה המודרנית. המסה, שהייתה החיבור המרכזי היחיד שלוק פרסם בשמו, הפכה אותו לפילוסוף בעל שם עוד בימי חייו.

כהוגה פוליטי, לכתביו של לוק, שהמרכזיים ביניהם הם שתי מסכתות על ממשל מדיני (1689) והאיגרות על הסובלנות (1689–1692), הייתה השפעה רבה על התפתחות המחשבה המדינית באירופה ובארצות הברית. לוק נחשב לאחד מאבות הליברליזם, ולדמות מרכזית בתנועת ההשכלה. תורתו הדגישה את מרכזיות זכויות וחירויות הפרט, את חשיבות ההסכמה כבסיס ללגיטימציה של המדינה, את הבסיס המוסרי להגנה על הפרט וקניינו מפני המדינה, את הבסיס להצדקה של מרד כנגד השלטון המדיני, ואת חשיבותה של הסובלנות בענייני דת ומצפון. בנוסף לנושאים אלה, עסק לוק גם בפילוסופיה של החינוך, בנושאים כלכליים, בנושאים תאולוגיים ובפילוסופיה של הדת.

פטרוגליף של דו-קרב. פופה די נדרו, ואל קמוניקה
פטרוגליף של דו-קרב. פופה די נדרו, ואל קמוניקה

ציורי הסלע בוואל קמוניקה הם אוסף פטרוגליפים (ציורי סלע) פרהיסטוריים הפזורים לאורך עמק ואל קמוניקה במורדות הרי האלפים בצפון איטליה. הציורים חרותים בסלעים לכל אורך העמק, אך הריכוז הגדול ביתר מצוי בסביבות העיירה קאפו די פונטה שבמרכז העמק. הם נחרתו החל בתקופה האפיפלאוליתית (8000 לפנה"ס) ועד תחילת השלטון הרומי בעמק (במאה הראשונה לספירה). קיומם של ציורי הסלע נודע לעולם המדע לראשונה ב-1909, אבל את עבודת המחקר העיקרית וקביעת הכרונולוגיה של הציורים ביצע עמנואל ענתי, ארכאולוג ישראלי יליד פירנצה, החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20. על פי האומדן הנוכחי יש בעמק כ-300,000 ציורי סלע עתיקים, אחד האוספים הגדולים בעולם מסוגו.

אוסף ציורי הסלע בוואל קמוניקה הוכרז על ידי אונסק"ו ב-1979 כאתר המורשת העולמית הראשון באיטליה.

בחרו נושא ועיינו בערכים בתחתית הדף:

טרור ופשע: די. בי. קופר

אירופה: המהפכה הצרפתית - החוק להגנת האומה - צרפת החופשית - חומת ברלין - מפעלי עמק דרוונט - פרשת דרייפוס

אפריקה: הטרק הגדול - הכרזת העצמאות של רודזיה - מושבת הכף ההולנדית

ביוגרפיה: אלכסנדר הגדול - פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה - יון אנטונסקו - לאונרדו דה וינצ'י - וילהלם השני, קיסר גרמניה - מטאו ריצ'י - סמנתה סמית' - ג'ורג' קנאן - קרול הראשון, מלך רומניה - אלקיביאדס


מטבע ממרד בר-כוכבא
מטבע ממרד בר-כוכבא

תולדות עם ישראל: העלייה מרומניה - יהדות בוקרשט - יהדות פלובדיב - יהדות קראית - ישיבת טלז - מרד החשמונאים - מערכות המסתור של בר כוכבא - גלות בבל

השואה: אושוויץ - מאוטהאוזן - מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט - פרעות יאשי

תולדות היישוב: ארגון צבאי לאומי - גדר הצפון - הגדודים העבריים - ההגנה - ההעפלה - היישוב הישן - העלייה לביריה - הרכבת המנדטורית - חי"ש - פרשת הסרג'נטים - פרשת הרצח בחולות תל נוף

מדינת ישראל: גבולות מדינת ישראל - דגל ישראל - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - הכנסת - חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) - ישראל במלחמת יום הכיפורים - מדיניות לשונית בישראל - שדרות רוטשילד - תל אביב-יפו - תל אביב במלחמת העצמאות

ארץ ישראל: ג'וב יוסף - הר כרכום - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - חמת גדר - כוכב הירדן - כפר סבא - מצדה - מרכז הכרמל

הכרזת העצמאות
הכרזת העצמאות

צבא הגנה לישראל: חיל ההנדסה הקרבית - יהל"ם - מבצע ערצב 19 - מצעד צה"ל - נגמ"שים כבדים בצה"ל - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956 - 1957) - ספינות שרבורג - שייטת ספינות הטילים

ירושלים: אוריינט האוס - אספקת המים לירושלים - הגן הארכאולוגי ירושלים - המושבה האמריקאית בירושלים - ימין משה - בית כנסת ישורון - ירושלים בתקופה הצלבנית - מנזר האחיות ציון (עין כרם) - קריית עיריית ירושלים - תלפיות

ביוגרפיה: אברהם אבולעפיה - לוי אשכול - שמחה בלאס - מנחם בגין - יוסף בכור שור - ישראל בר - יוסף בכור שור - ישראל דה האן - משה דיין - נפתלי הרץ וייזל - זאב ז'בוטינסקי - אבא חושי - הורקנוס לבית טוביה - יצחק בר לווינזון - שמואל דוד לוצאטו - אליעזר ליבנה - מהר"ל מפראג - טובה סנהדראי - שלמה פיינגולד - שמעון פרס - אברהם יצחק הכהן קוק - ישראל קסטנר - נחמן קרוכמל - אברהם ישעיהו קרליץ - שבתי צבי - הרמן שטרוק - יצחק שמיר - ארתור שפנייר