פיאלונפריטיס

פיאלונפריטיס מאופיינת בהקאות, סחרחורות, חוסר תיאבון, כאבים במתן שתן ואף בחסימה במתן שתן. הסימנים לדלקת יחמירו בתוך כמה שעות מהתפתחות הדלקת. במקרים חמורים יופיעו סימנים כגון הלם זיהומי ולחץ דם נמוך (Hypotension).

• חלבון או דם בשתן
• חום גבוה
• פריחה
• טכיקרדיה
• עווית כלייתית

ברוב המקרים, הדלקת מתפתחת בעקבות חיידקי צואה העוברים אל דרכי השתן ומשם אל הכליה. החיידק אשריכיה קולי (E.coli) הוא הגורם השכיח ביותר לדלקת. החיידק מפתח עם הזמן חסינות לאנטיביוטיקה ונוגדני הגוף ועל כן הסיכוי לדלקת חוזרת גדלה כתלות בסבילות החיידק לאנטיביוטיקה ולמערכת החיסונית. גורמים המגדילים את הסיכוי לחלות בדלקת:

• מחלות של רקמת חיבור (לדוגמה: זאבת אדמנתית)
• רפלוקס של שתן (Vesicoureteral reflux)
• פגם במבנה מערכת דרכי השתן
• שלפוחית עצבנית (Neurogenic Bladder)
• מחלות של בלוטת הערמונית

בדיקת שתן מאבחנת ראשונית לדלקת שתן ועשויה להראות חלבון וכדוריות דם לבנות. אולטרסאונד כליות עשוי להראות נוזלים מסביב לרקמה המודלקת. תרבית השתן מאבחנת את סוג החיידק הגורם לדלקת. חום גבוה ו-leukocytosis (כמות לויקוציטים גדולה) תגרור אשפוז.

פיאלונפריטיס מטופלת באמצעות אנטיביוטיקה בהתאם לחיידק התוקף ובהתאמה לסבילות החיידק לאנטיביוטיקה. ציפרופלוקסאצין ו-לבופלוקסאצין הן המקובלות בטיפול בדלקת, במקרים בהם לא נדרש אשפוז. במקרים בהם הדלקת דורשת אשפוז יינתן טיפול אנטיביוטי אל הוריד בשילוב החזרת נוזלים לגוף.

מדיה וקבצים בנושא פיאלונפריטיס בוויקישיתוף

• science/gram-positive-bacteria פיאלונפריטיס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)