פיליפ אוארבך

נולד בהמבורג במשפחה נאו-אורתודוקסית, לאהרן אוירבך, סוחר מתכות ובנו של רבי אביעזרי זליג אוירבך, ולהלנה (לבית פוזן). לאחר לימודיו בבית הספר היהודי בהמבורג, למד במכללה לכימאים, והשתלב בעסקי אביו. בין השנים 1929–1931 ניהל מכרה בספרד שהיה שייך לאביו. ב-1931, כחלק מהשפל הגדול פשט אביו את הרגל וגם פיליפ איבד את כספו. אוארבך שב להמבורג, למד לתואר דוקטור במדעי המדינה, השתלב במוסדות הקהילה היהודית בהמבורג, והיה פעיל במפלגה הדמוקרטית הגרמנית. עסק במסחר בהמבורג ובאנטוורפן. בשנות מלחמת העולם השנייה היה במחנה ריכוז. לאחר תום המלחמה השתלב בממשל הצבאי בשטח הכיבוש הבריטי בגרמניה.

שמו התפרסם במה שכונה "פרשת אוארבך" או "מקרה אוארבך": ב-1952 נאסר ביוזמת יריבו הפוליטי, שר המשפטים הקתולי יוזף מילר (אנ'), פוטר מתפקידו, נשפט והורשע באשמות כלכליות שונות, על אף טענותיו שהמשפט מבוים ושבהוראת שר המשפטים שפטו אותו שופטים בעלי רקע נאצי. בסיום המשפט נקבע כי אוארבך לא מעל בכספים אך הורשע במספר עבירות ונידון לשנתיים וחצי מאסר. בעוד סנגוריו מתכוונים לערער על תוצאות המשפט התאבד אוארבך. ב-1954 טיהרה ועדת חקירה מטעם הפרלמנט הבווארי את שמו של אוארבך, ויריבו יוזף מילר שהואשם ברדיפתו נאלץ להתפטר מתפקידו.

• ספרות ומאמרים על פיליפ אוארבך, באתר הספרייה הלאומית של גרמניה (אנ')

מעיתונות התקופה

• ז. לוג (מינכן), שערוריית אוארבך, המשקיף, 7 בדצמבר 1948
• צבי קנטור, משפט אוארבאך, חרות, 21 באפריל 1952
• היום הלוית פ. אורבך, חרות, 18 באוגוסט 1952
• אוורבך - קרבן האנטישמיות, קול העם, 22 בספטמבר 1952

ערך זה הוא קצרמר בנושא גרמניה ובנושא פוליטיקאים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.