קרן אור (השקעות)

קרן אור הציעה הצעה דומה מאוד לזו של קרן קלע הגדולה והמוכרת יותר של אמיר ברמלי, תוך שימוש בטרמינולוגיה שיווקית דומה כגון המינוח "השלמת הון". הקרן פרסמה^[4] באופן אגרסיבי באינטרנט ובאמצעים נוספים והציעה השקעות בסיכון נמוך מאוד עם "תשואה מובטחת" של 8.5% לשנה או 23% לשנתיים על סכום השקעה מינמלי של 50,000 שקלים שיועדו כביכול לפרויקטי תמ"א 38. הקרן גייסה בפועל כ-80 מיליון שקלים, אם כי בפרסומיה הוצגו מספרים גבוהים יותר של כ-150 מיליון שקלים, וזאת מכיוון שכמות הגיוסים המפורסם היו אמצעי גיוס ושכנוע של לקוחות פוטנציאליים.^[5]

באתר קרן אור, תוארה הפעילות כך: ”קרן אור היא קרן בוטיק המתמחה בניהול פרויקטים בתחום הנדל"ן למגורים (תמ"א 38) והשלמת הון. הקרן מאפשרת למשקיעים ליהנות מהפוטנציאל הכלכלי הגבוה הגלום בהשקעות נדל"ן ואשראי ללא צורך בהון עצמי רב, בסיכון נמוך ועם ביטחונות מלאים. המוצר מאפשר החזר חודשי קבוע של קרן + ריבית ולחלופין החזר של ריבית חודשית וקרן בסוף תקופה. מסלולי ההשקעה הם לשנה או לשנתיים לבחירת המשקיע”.

בעקבות הקמפיין הפרסומי האגרסיבי עם "תשואות מובטחות", והביקורת הציבורית שהיא עוררה, רשות ניירות ערך הורתה לקרן לעצור את פעילות הגיוס.^[6] זמן קצר לאחר מכן ולאור קשיים תזרימיים של הקרן, 29 עובדי קרן אור שגם השקיעו את כספם הפרטי בקרן, הגישו בקשת פירוק לבית משפט^[7] שהתקבלה והעבירה את החברה לפירוק זמני ,^[8] שהפך לפירוק קבוע .^[9]

במקביל מתנהלים הליכים פליליים כנגד חיליק טפירו ועו"ד אמיר בירמן.^[10][11]

חוסר התערבות הרשות לניירות ערך בשלב מוקדם יותר הוביל לביקורת ציבורית כנגד הרשות.^[12] כתוצאה מכך הרשות הגבירה את מאמצי האכיפה שלה כנגד מיזמי השקעות לא מפוקחים והחמירה משמעותית את הרף על-פיו פרסום מידע נחשב לכזה המחייב תשקיף. בפרט, על-פי עמדת הרשות, כל פרסום של פרט כספי או צפי תשואה ליותר מ-35 איש מחייב כיום תשקיף.^[13][14]

לחץ רגולטורי זה החיש את קריסת קרן קלע של אמיר ברמלי,^[15] וכן הוביל לגיוס ראשון בתשקיף של קרן הגשמה ב-2017 ששיווקה עד שנה זו מאות מיזמי השקעה לא מפוקחים וללא תשקיף.^[16][17]