ריס (יחידת מידה)

בשיעור הריס נאמר בתלמוד ”שיערו חכמים אחד משבע ומחצה במיל, וזה הוא ריס”.^[2]

לדעת רוב הראשונים והאחרונים שיעור המיל שווה ל-2,000 אמה (שיעור תחום שבת). לפיכך הריס הוא אחד משבע וחצי של 2,000 אמה, שהם 266 אמות רס"ו אמה וארבעה טפחים.^[3]

שיעור הריס במידות זמננו תלוי במחלוקות האחרונים, האם נתקטנו המידות מגודלן בזמן חז"ל או לא. נפלה מחלוקת על כך במאות השנים האחרונות. לשיטת הרמב"ם שיעור אמה הוא 45.6 ס"מ. פוסקים ובהם רבי יחזקאל לנדא מפראג בעל "נודע ביהודה", הגר"א, החת"ם סופר, והחזון איש, הטילו ספק במהימנות המסורת המקובלת כי אורך האמה הוא 45–48 ס"מ, וסברו כי אורכה 56–58 ס"מ. לפי סברתם שיעור הריס הוא כ-152 מטר.

לעומתם טרחו פוסקים אחרים, ובראשם רבי אברהם חיים נאה, להוכיח כי שיעורה של האמה הוא אכן 45–48 ס"מ. לפי חשבונו שיעור הריס הוא כ-125 מטר.

מידה זו נזכרה במספר מקומות בתלמוד בעניינים שונים:

• מצוות פריקה וטעינה (והשבת אבידה^[4]) – ”תנו רבנן: 'כי תראה' יכול אפילו מרחוק – תלמוד לומר: 'כי תפגע'. אי 'כי תפגע', יכול פגיעה ממש, תלמוד לומר: 'כי תראה'. ואיזו היא ראייה שיש בה פגיעה – שיערו חכמים אחד משבע ומחצה במיל, וזה הוא ריס”.^[5]
• כמלוא עיניו – שנאמר לעניין חיוב קימה בפני רבו המובהק, לדעת הסמ"ק^[6] והרא"ש^[7] הכוונה למרחק של ריס.
• איסור גזל – ”אין פורסין נשבים [= מלכודות] ליונים אלא אם כן היה רחוק מן היישוב 30 ריס”. טעמה של הלכה זו הוא שלא ילכדו במלכודות אלו יונים פרטיות השייכות לדיירי היישוב.^[8]