שבר דחיסה אוסטאופורוטי

שבר דחיסה אוסטאופורוטי יכול להיווצר כתוצאה מפעולה יום יומית כגון הרמת משא כבד והתכופפות קדימה או כתוצאה מטראומה בעמוד השדרה כגון נפילה או אפילו התיישבות חזקה מדי.

קיימות היום שתי גישות לטיפול בשברי דחיסה, האחת כירורגית והשנייה לא כירורגית.

הגישה הכירורגית

בגישה הכירורגית קיימים שני טיפולים הנקראים קיפופלסטיה^[1] ווורטברופלסטי^[1][2]. בטיפול זה מלט ביולוגי המתאים למילוי עצמות מוזרק ישירות לחוליה השבורה ובכך מחזק אותה. קיים מידע סותר בספרות לגבי היעילות של הפרוצדורה^{[3][4][5][6][7]}.

הגישה הלא כירורגית

שימוש בקלציטונין^[8].

מניעה של כלל השברים הנגרמים כתוצאה מדלדול עצם קשורה בשמירה על משק סידן תקין על ידי לקיחת תוספי סידן, עיסוק בפעילות ספורטיבית המפעילה עומס על העצמות (במתינות), הימנעות מעישון ושתיית אלכוהול ובמקרים בהם המחלה בשלבים מתקדמים גם לקיחת ביספוספונאטים.

קיום מתבצעים מגוון רב של מחקרים קליניים הנוגעים לדלדול עצם בכלל ובשברים הנגרמים לדלדול עצם בפרט, מצורפת רשימה חלקית של מחקרים המתבצעים כיום:

1. מחקר שבא להראות שכ-20% מהמבוגרים מעל גיל 60 סבלו משבר "שקט" בחוליה שלא עובר אבחנה, לא מטופלים לדלדול עצם ולכן חשופים לשברים נוספים^[9] וממומן על ידי אוניברסיטת אלברטה
2. מחקר שבא לבדוק את השיפור באיכות החיים של נשים לאחר חדלון הווסת (פוסטמנופאוז) עם לפחות שבר אחד בחוליה כתלות בפעילות ספורטיבית^[10]. המחקר ממון על ידי Ostfold Hospital Trust.
3. מחקר הבודק את היעילות של מלט ביולוגי חדש בתהליך הוורטברופלסטי לעומת מלט הנמצא בשימוש נרחב^[11]. המחקר ממומן על ידי חברת אורטוביטה.
4. מחקר הבודק את ההשפעה ארוכת הטווח של רלוקסיפן על שברים אוסטאופורוטיים בחוליות^[12]. המחקר ממומן על ידי חברת אלי לילי^[13].
5. מחקר הבודק את ההשפעה של משככת הכאב של הגסטרוליט כאבים הנגרמים כתוצאה משברים אוסטאופורוטיים בחוליות^[14]. המחקר ממומן על ידי חברת אמורפיקל.
6. מחקר הבודק את היעילות של תהליך הוורטברופלסטי בנשים וגברים שעברו שבר אוסטאופורוטי בחוליה לעומת קבוצת ביקורת^[15]. המחקר ממומן על ידי St. Elisabeth Hospital, Tilburg, Netherlands