תאת טכנולוגיות

החברה נוסדה בשנת 1985 בשם גלקסי גרפיקס בע"מ, ושנה אחר כך שונה שמה ל"גאלגרף בע"מ" כחברת בת של "ת.א.ת. תעשיות אביזרי תעופה" (שאחר כך פעלה בשם "ת.א.ת. תעשיות בע"מ")^[2].

"ת.א.ת. תעשיות" הוקמה בשנת 1969 על ידי שלמה אוסטרזצר, הימן שמיר, נתן (ניותק) אלדר ודב צאלים, בעקבות האמברגו הצרפתי על ישראל, עודדה ממשלת ישראל את הקמתם של יצרני מערכות תעופה מקומיים. אוסטרזצר שימש במשך שנים רבות כיושב ראש החברה ודב צאלים כמנכ"ל. משכנה הראשון של החברה היה בבני ברק, ובשנת 1973 עברה למפעל חדש בגדרה. החברה התמחתה בין השאר במערכות קירור ומעבירי חום למטוסים, מערכות דלק, ומערכות חמצן. מוצרי החברה הורכבו במטוס הכפיר הישראלי, ובמטוסים נוספים של חיל האוויר^[3]. בהמשך הורכבו מוצרי החברה גם במטוסים אזרחיים והיא החלה לפעול מחוץ לישראל, בעיקר בארצות הברית^[2]. בשנת 1981 הונפקה החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב^[4].

"תאת טכנולוגיות" החלה כפרויקט פנימי במחלקת האלקטרוניקה של "ת.א.ת. תעשיות". שני מהנדסים פיתחו מערכות גרפיות לייצור באמצעות מחשב, ובאו עם הרעיון למנהלי החברה צאלים ואוסטרזצר לפתח ולשווק את המערכות כמוצר מדף. שני המהנדסים שפיתחו את המערכות קיבלו מניות בחברה הבת החדשה שהוקמה לצורך כך. במרץ 1987 הונפקו מניות החברה בבורסת נאסד"ק בניו יורק, והיא גייסה ארבעה מיליון דולר^[2]. בשנת 1992 שונה שם החברה ל"תאת טכנולוגיות" וזמן קצר אחר כך היא גייסה 20 מיליון דולר נוספים בהנפקה משנית בנאסד"ק^[5].

בשנת 1993 רכשה את חברת לימקו (Limco Airepair Inc) האמריקאית, וזו רכשה בשנת 2005 את חברת פיידמונט (Piedmont Aviation Component Services LLC) שמרכזה בקרוליינה הצפונית. החברה הממוזגת לימקו-פידמונט הונפקה בנאסד"ק ב-2007^[6], אך שנתיים אחר כך מוזגה חזרה לתוך חברת האם תאת טכנולוגיות^[7].

בשנת 2000 מכרה את "ת.א.ת. תעשיות" את פעילותה לייצור אביזרי תעופה, למעט מקרקעין ומבנים, תמורת כ-7 מיליון דולר לחברת הבת תאת טכנולוגיות. ו"ת.א.ת. תעשיות" הפכה לחברת החזקות^[8].

באוגוסט 2005 נרשמו מניות "תאת טכנולוגיות" למסחר גם בבורסה לניירות ערך בתל אביב, באמצעות רישום כפול^[9].

בשנת 2004 רכשה קרן פימי 15.5% ממניות החברה תמורת 6 מיליון דולר^[10].

בנובמבר 2007, רכשה חברת קמן אחזקות שהייתה בבעלות רוני אלרואי, חתנו של איש העסקים יצחק תשובה, את השליטה (54%) מ"ת.א.ת תעשיות". קמן אחזקות רכשה באמצעות חברת הבת "ישאל" את כל מניותיו של שלמה אוסטרזצר (43.4%) ואת מחצית מאחזקותיו של שותפו, דב צאלים (כ-10% ממניות החברה). במקביל חתמה ישאל על הסכם לרכישת 10% מתאת טכנולוגיות מידי קרן פימי^[11].

לאחר שחברת "קמן אחזקות" אחזקות נכנסה להסדר חוב^[12], רכשה קרן פימי את השליטה ב"תאת טכנולוגיות", כולל המניות שהחזקו על ידי חברת האם "ת.א.ת. תעשיות"^[13], ובשנת 2016 הגדילה את חלקה בבעלות ל-60%^[14]. חברת "ת.א.ת. תעשיות" עצמה הפכה לשלד בורסאי שהחזקתו היחידה הייתה שטח הנדל"ן בפארק ראם במועצה האזורית באר טוביה, עליו מוקמים מפעל הייצור והמשרדים של "תאת טכנולוגיות"^[15]. את השלד הבורסאי רכשו קבוצת משקיעים בראשות האחים נקש^[16]. בסוף 2014 נמחקה "ת.א.ת. תעשיות" מהבורסה, בעקבות הצעת רכש^[17].

בשנת 2015 רכשה החברה את חברת כרומאלוי ישראל, השוכנת בקריית גת, ושינתה את שמה ל"טורבוכרום"^[18].

החברה פעילה בארבעה תחומים:

• ייצור מעבירי חום ואביזרי תעופה במפעלה שבגדרה.
• ייצור מעבירי חום ומתן שירותי תחזוקה למעבירי חום בחברת הבת לימקו.
• שירותי תחזוקה לרכיבים תעופתיים בחברת הבת פיידמונט.
• שירותי תחזוקה וציפוי לרכיבים של מנועי סילון במפעל טורבוכרום.

• אתר האינטרנט הרשמי של תאת טכנולוגיות (באנגלית)

• תאת טכנולוגיות בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
• תאת טכנולוגיות בע"מ, באתר "מאיה"

• תאת טכנולוגיות, באתר Crunchbase (באנגלית)

• ת.א.ת. תעשיות בע"מ (מחוקה), באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
• ת.א.ת. תעשיות בע"מ (מחוקה), באתר "מאיה"

• תאת טכנולוגיות, באתר Crunchbase (באנגלית)
• מידע עסקי על חברת תאת טכנולוגיות באתרים Yahoo! Finance • MarketWatch • CNN Money • Bloomberg Business (באנגלית)
• תאת טכנולוגיות, בגוגל פיננסים

• תאת טכנולוגיות, באתר Crunchbase (באנגלית)
• תאת טכנולוגיות, באתר EDGAR של הודעות ל-SEC (באנגלית)
• שירי חביב, ‏סמנכ"ל הכספים של תאת טכנולוגיות: "הצמיחה שלנו די יפה, אבל אנחנו לא מסתפקים בה", באתר גלובס, 7 בנובמבר 2007
• ניר צליק, תאת תעשיות תבצע רכישה של מניות תאת טכנולוגיות בהיקף של עד 10 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 9 בספטמבר 2008
• טלי ציפורי, ‏חברה על הכוונת: ת.א.ת טכנולוגיות - חמה ומתחממת, באתר גלובס, 18 באוגוסט 2011
• גיל מוסבי ושירן שגיא, ‏תאת טכנולוגיות מחממת מנועים ומשפרת ביצועים, באתר גלובס, 16 בינואר 2018