זמני היום בהלכה

הנושא החשוב ביותר בזמני היום הוא זמן תחילת היום וסופו. זמנים אלו נוגעים למצוות שזמנן רק ביום או בלילה.

היום מתחיל מעיקר הדין בעלות השחר^[1]. המקור בפסוקים לכך הוא: לשיטת רבא מהפסוק:"ויקרא אלוהים לאור יום", ומפרש רבא שאור הוא במשמעות פעולה, כלומר מהזמן שמתחיל להאיר. לשיטת רבי זירא:"ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים לנו הלילה משמר והיום מלאכה". הגמרא דוחה את מקורו של רבא, כיוון שאי אפשר לפרש את המשך הפסוק כדבריו, "ולחושך קרא לילה" לזמן שמתחיל להחשיך, שהרי הלילה הוא רק כשיש חושך מוחלט, בצאת הכוכבים. הגמרא^[2] מבארת את הפסוק ויקרא ל"אור" לזמן האור ממש.

עם זאת, המשנה^[3] כותבת לא לקיים את מצוות היום רק מהנץ החמה. רש"י מבאר שזה משום גזירה, כיוון שלא כל האנשים בקיאים מתי עלות השחר, וברא"ש^[4] מבאר שזו גזירה מפני שעד הנץ החמה נראה כלילה.

היום מסתיים בצאת הכוכבים והמקור בפסוקים הוא כפי דרשת רבי זירא מהפסוק בנחמיה. הכוכבים שיש לראותם כדי שיחשב ללילה הם כוכבים בינוניים, ולא גדולים שנראים ביום ולא קטנים שלא נראים עד מאוחר^[5].

עם זאת, מחמירים לקיים את מצוות היום עד שקיעת החמה^[6], כיוון שכבר משקיעת החמה אפשר לראות כוכבים, ולחכמים היה ספק האם אלו נחשבים לכוכבים בינוניים^[7][8]. הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים נקרא בין השמשות. עם זאת לשיטת רבינו תם, יש שתי שקיעות, והשקיעה הנהוגה כיום היא השקיעה הראשונה שאחריה עדיין יום, ובין השמשות מתחיל מהשקיעה השנייה, שזמנה 58.5 דקות אחרי השקיעה הראשונה.

ערך מורחב – שעה זמנית

השעות המדוברות בזמני היום בהלכה אינן השעות הרגילות, אלא שעות זמניות, והכוונה היא שמחלקים את אורך היום ל-12 חלקים וכל חלק נקרא שעה לעניין זה, וכן שעות הלילה. בפוסקים נחלקו מה נחשב יום לעניין זה ומה נחשב לילה:

• לדעת המגן אברהם^[9] מונים את הזמן שמעלות השחר עד צאת הכוכבים ומחלקים אותו ל-12 חלקים, כשכל חלק הוא שעה. כך הוא גם מנהג יוצאי תימן ויוצאי עדות המזרח כולם (שיטה זו היא גם דעת הבן איש חי ושאר המקובלים מבית אל הדוגלים בתפילת ותיקין ככל המקובלים).
• השיטה השנייה היא שמונים את הזמן שמהנץ החמה עד שקיעתה. שיטה זו מובאת לראשונה ברמב"ם, ואחרי כן בכתבי הגר"א, שעל שמו היא קרויה שיטת הגר"א, וכך פסק גם רבי שניאור זלמן מלאדי^[10]. וכן הוא מנהג הרבה מיוצאי אשכנז. ואולם למרות זאת, רבים מיוצאי אשכנז מקדימים להתפלל כשיטת המגן אברהם משום שחוששים שמא שיטת הגר"א מאחרת את התפילה יותר מדי.

לדוגמה, ביום שבו הזריחה ב-5:00 והשקיעה ב-19:00, לדעת הגר"א נחשב את ההפרש ביניהן (19:00-5:00 = 14 שעות, שהן 840 דקות), ואת ההפרש נחלק ל-12 (840/12 = 70). לכן, ביום זה אורכה של שעה זמנית הוא 70 דקות. כמו כן כדי למצוא את אורכה של דקה זמנית נחלק שעה זמנית ל-60.

עלות השחר

עלות השחר היא נקודת הזמן בה מתחיל להיראות אור באופק המזרחי, וקיימות מספר שיטות בחישוב זמנו:

• 90 דקות לפני הנץ החמה (כשהחמה נמצאת 20° מתחת לאופק).
• 72 דקות לפני הנץ החמה (כשהחמה נמצאת 16.1° מתחת לאופק).

ישנה מחלוקת נוספת בפוסקים האם הזמן מחושב על פי דקות רגילות או דקות זמניות (מעלות).

עלות השחר הוא הזמן בו מתחיל היום, ומעיקר הדין ניתן לקיים בו את כל המצוות שזמנן ביום, אך לכתחילה יש להמתין עד זמן הנץ החמה.

זמן טלית ותפילין

זמן 'משיכיר' הוא הזמן היחיד שבגמרא לא מפורש לו שום שיעור. זמן זה משמש כתחילת הזמן בו ניתן לברך על הציצית - משעה שיוכל להבחין בין תכלת ללבן^[11]. לדעת הרמ"א ניתן לברך עליה כבר מעלות השחר^[12]. אחרונים רבים הסתייגו מדבריו^[13].נהוג להתעטף בציצית ולהניח תפלין כ-50 דקות לפני הנץ החמה^[14],, ואילו הרב משה פיינשטיין^[15] והרב צבי שכטר^[16] כותבים שזמן זה הוא בין 35 ל-40 דקות בניו יורק (שיצא אפילו פחות מזה בארץ, שיותר קרובה לקו המשווה).

משיכיר בין תכלת לכרתי

לפי דעת רבי אליעזר במשנה במסכת ברכות (פרק א משנה ב), תחילת זמן קריאת שמע של שחרית הוא "משיכיר בין תכלת לכרתי". דעה זו לא נפסקה להלכה.

הנץ החמה

זמן הנץ החמה הוא הרגע בו נראית הנקודה הראשונה מגוף השמש. כמו בשקיעת החמה, נחלקו הפוסקים האם מתייחסים לגובהו של האדם – האם הוא במישור או על הר (כשהאדם גבוה יותר הוא רואה את הנץ מוקדם יותר), והאם מתייחסים לגובהו של האופק (כשהאופק גבוה יותר רואים את הנץ מאוחר יותר).

באופן עקרוני כל המצוות שחייבים לעשות אותן ביום (לדוגמה תקיעת שופר וברית מילה) החובה מתחילה מעלות השחר, אך תקנו חכמים לעשותם מהנץ החמה ואילך, מפני שאין הכל בקיאין בזמן עלות השחר.^[17]

סוף שעה שלישית

סוף השעה השלישית מהשעות הזמניות הוא סוף זמן קריאת שמע של שחרית (ובראשי תיבות: סוזק"ש).

סוף שעה רביעית

סוף השעה הרביעית מהשעות הזמניות הוא סוף זמן תפילת שחרית (ובראשי תיבות: סוז"ת).

שעה חמישית

בערב פסח (י"ד בניסן) עד סוף השעה הרביעית (לפי שעות זמניות) מותר לאכול חמץ. החל מתחילת השעה החמישית אסור לאכול חמץ מדרבנן אך מותר ליהנות מהחמץ, ולכן עד סוף השעה החמישית מקפידים לסיים את ביעור החמץ וביטולו.

חצות היום

חצות היום זהו הזמן הממוצע שבין הנץ החמה לשקיעתה, והיא השעה השישית בשעות הזמניות. שעה זו קרובה בערכה (עד כדי שניות ספורות) לשעה שבה חל באותה היממה חצות הלילה.

זמן חצות היום משמש בהלכה בכמה מקומות:

• בדיעבד מותר להתפלל תפילת שחרית עד חצות היום.
• בשבת ישנו איסור לצום וחובה לטעום משהו קודם חצות היום.
• בתשעה באב חלק ממנהגי האבלות מפסיקים בחצות היום.
• בערב פסח מחצות היום ניתן להתחיל לשחוט את קרבן הפסח, ויש איסור מלאכה (כמו בחול המועד) בכל מקום (אפילו במקומות שנוהגים לעשות מלאכה בערב פסח בבקר).

מנחה גדולה

ערך מורחב – מנחה גדולה

זמן מנחה גדולה הוא שש שעות ומחצה מתחילת היום (חצי שעה אחרי חצות היום).בפוסקים נחלקו האיך נמדדים השעות לעניין זה. החפץ חיים נוטה לומר^[18] שעות אלו הם שעות זמניות, אך יש שכתבו שהכוונה לשעות הרגילות (לפי השעון הרגיל - של 60 דקות).

בלוח לארץ ישראל שחיבר הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי כתב לחשב בימות החורף זמן מנחה גדולה כ-30 דקות לאחר חצות היום^[19].

זמן מנחה גדולה משמש לכמה דברים:

• זמן תפילת מנחה: לדעת השולחן ערוך, אף שלכתחילה זמן תפילת מנחה הוא מזמן מנחה קטנה, מכל מקום אם התפלל ממנחה גדולה יצא ידי חובה, וכתב המשנה ברורה^[20] שאם יש איזהו צורך, מותר לכתחילה להתפלל מנחה גדולה. נחלקו האחרונים במי שהתפלל מנחה אחרי חצות קודם מנחה גדולה, אם יצא בדיעבד^[21].
• איסור אכילה קודם מנחה: לדעת השולחן ערוך^[22] אסור לאכול סמוך למנחה גדולה אפילו סעודה קטנה, אך לדעת הרמ"א להתיר לאכול סעודה קטנה לפני מנחה גדולה, והמחמיר תבא עליו ברכה.

מנחה קטנה

ערך מורחב – מנחה קטנה

זמן מנחה קטנה הוא מתשע שעות זמניות ומחצה מתחילת היום מזמן זה ניתן להתפלל לכתחילה את תפילת המנחה.

תפילת המנחה נתקנה כנגד הקרבת קרבן תמיד של בין הערבים, ומאחר וזמן הקרבתו היה כל יום בתשע שעות וחצי, לכך לדעת הרבה ראשונים זמן תפילת מנחה לכתחילה הוא מזמן זה. בערב פסח, שהקדימו את זמן הקרבת התמיד, מותר לכתחילה להתפלל מנחה גדולה לכולי עלמא.

מזמן זה (או חצי שעה קודם), אין להתחיל בסעודה לפני שיתפלל.

פלג המנחה

ערך מורחב – פלג המנחה

פלג המנחה היא נקודת האמצע שבין מנחה קטנה לסוף היום. שעת פלג המנחה מוגדרת על פי שעות זמניות, מהשעה העשירית ועוד שלושת רבעי השעה, או שעה ורבע לפני הלילה.

ישנם מספר דינים התלויים בזמן זה:

• ערבית - לדעת חלק מהפוסקים ניתן להתפלל ערבית משעת פלג המנחה (ויש המוסיפים תנאי שאותו אדם לא התפלל מעולם מנחה לאחר פלג המנחה, ויש סוברים שאם לא התפלל באותו היום מנחה לאחר פלג המנחה, מותר להתפלל אז ערבית.)
• נרות חנוכה - הבית יוסף פוסק שבשעת הדחק מותר להדליק נר חנוכה כבר משעת פלג המנחה^[23], ובערב שבת חנוכה נוהגים אז להדליק נרות חנוכה לכתחילה.
• קבלת שבת - השולחן ערוך פוסק^[24] שאין לקבל את השבת ולהדליק נרות שבת לפני פלג המנחה. זאת, כיוון שאין לקבל את השבת "בעוד היום גדול", כלומר כשנותר עוד זמן רב עד הלילה. וכן בשעת הדחק, ניתן לומר הבדלה בשבת בצהרים מפלג המנחה, ולעשות מלאכה מיד משתחשך^[25]. כמו כן, ניתן לקדש מזמן זה.
• הבדלה - בשעת הדחק, ניתן לומר הבדלה על הכוס מזמן זה בשבת בצהרים, ואז יוכל לעשות מלאכה אחרי זמן צאת השבת מיד.

שקיעה

שקיעת החמה זוהי נקודת הזמן בה השמש מסיימת לשקוע באופק ואינה נראית עוד, והיא הזמן בו מסתיים היום.

שקיעת החמה היא סוף הזמן של תפילת מנחה, ושל כל המצוות שזמן קיומן הוא ביום.

בין השמשות

בין השמשות הוא פרק זמן בן 18 דקות (לרוב הדעות) שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים, ושייכותו מוטלת בספק; ספק שייך ליום שלפניו ספק ללילה שלאחריו.

כיון שכך, לכתחילה אין להתפלל בו מנחה או ערבית, אך אפשר בשעת הדחק. זמן בין השמשות מוגדר כשבת, הן בכניסתה והן ביציאתה.

צאת הכוכבים

צאת הכוכבים הוא הרגע בו מתחיל הלילה בוודאות. ישנן שלוש דעות מרכזיות בעניין זמנו של צאת הכוכבים:

• 18 דקות לאחר השקיעה הוא המנהג הנפוץ ביותר. זהו מנהג ירושלים, אשר יוסד לפי שיטת הגר"א על פי מנהג הגאונים. וריאציות שונות למנהג הזה נעות בין 13.5 ל-36 דקות.
• 72 דקות לאחר השקיעה הוא המנהג על פי שיטת רבנו תם. יש הנוהגים כך לחומרא בלבד.
• 40 דקות לאחר השקיעה. זהו מנהג בני ברק על פי החזון איש.

החל מזמן צאת הכוכבים ניתן לקיים את המצוות הנוהגות רק בלילה, כמו קריאת שמע של ערבית, תפילת ערבית, הדלקת נרות חנוכה ועוד. צאת הכוכבים הוא זמן סיום היום לחומרא, ולכן הוא הזמן בו מסתיימות התעניות. באופן עקרוני גם השבת אמורה להסתיים בזמן הזה, אך נהגו להוסיף מספר דקות על גביו כתוספת שבת.

חצות הלילה

חצות הלילה הוא הרגע שבדיוק באמצע בין השקיעה להנץ החמה, והוא מקביל לזמנו של חצות היום.

זמן חצות הלילה הוא סוף הזמן לכתחילה של כל המצוות שניתן לקיים כל הלילה, אף שבדיעבד ניתן לקיימן עד עלות השחר. בין המצוות הללו ניתן למנות את קריאת שמע של ערבית, תפילת ערבית, אכילת קרבן פסח ומצה (אפיקומן) ועוד.

החל מחצות הלילה ניתן לומר תיקון חצות.

ישנן מצוות ודינים רבים שקיומם הוא רק ביום, ישנם שרק בלילה, ויש שבזמן מסוים.

מצוות שזמנן כל היום - ציצית, הנחת תפילין, קריאת ההלל, ברית מילה, תקיעת שופר, נטילת לולב, קריאת מגילה, הצום בתעניות הקלות ועוד.

מצוות שזמנן כל הלילה - קריאת שמע של ערבית, תפילת ערבית ועוד.

מצוות שזמנן קצוב:

• תפילת שחרית - זמנה מהנץ החמה עד סוף השעה הרביעית, ולכתחילה ראוי להתפלל מיד בהנץ החמה.
• קריאת שמע של שחרית - זמנה מעלות השחר ועד סוף השעה השלישית.
• תפילת מנחה -
• שבת - דיני השבת חלים החל מזמן כניסת השבת, שהוא בשקיעת החמה של יום שישי אלא אם קיבלו תוספת שבת קודם לכן, ועד צאת השבת, שהוא זמן מה לאחר צאת הכוכבים שלמחרת.

בזמן בית המקדש, היו מצוות נוספות שקשורות לזמני היום, כגון הקרבת הקורבנות, ענייני טהרה ודיני נפשות.

שיטה מיוחדת שמקורה בשיטת תרומת הדשן והמרדכי קובעת שאדם או ציבור שהתפללו ערבית או קבלו עליהם שבת לפני שקיעת החמה, לגביהם נחשב כאילו כבר שקעה החמה^[26]. שיטה זו שנויה במחלוקת הפוסקים.

• רבי אברהם כהן פימינטיל, מנחת כהן, אמסטרדם תכ"ח. זהו הספר ההלכתי הראשון שיצא בענייני חישוב זמנים. ספר זה נחשב לספר היסוד בסוגיא, והפוסקים מסתמכים עליו.
• יהודה לוי, זמנים כהלכה, הוצאת ראובן מס^[27]
• הרב ידידיה מנת, זמני היום בהלכה
• חיים פינחס בניש, ספר הזמנים בהלכה
• ידידיה מנת, זמני היום בהלכה בהרים ובעמקים, בתוך: המעיין (כתב עת), תשרי תשל"ד, באתר היברובוקס
• ידידיה מנת, זמני היום בהלכה בהרים ובעמקים (המשך), בתוך: המעיין (כתב עת), טבת תשל"ד, באתר היברובוקס
• ידידיה מנת, זמני היום בהלכה בהרים ובעמקים (המשך), בתוך: המעיין (כתב עת), ניסן תשל"ד, באתר היברובוקס
• ישראל דוד הארפענעס, ישראל וזמנים, ברוקלין תשס"ב, באתר היברובוקס
• קונטרס הביאורים ללוח עיתים לבינה

• זמני היום לפי מיקום באתר עיתים לבינה
• זמני היום, לפי הערים השונות בישראל באתר "כיפה"
• זמני היום, באתר ישיבה
• איתן צקוני, ‏זמני היום, באתר "דעת"
• זמנים הלכתיים באתר בית חב"ד