תשרי

תשרי

ה'תשפ"ב
ה'תשפ"ג
ה'תשפ"ד
ה'תשפ"ה
ה'תשפ"ו

תשרי ה'תשפ"ב
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
					ד'	ה'
ו'	ז'	ח'			י"א	י"ב
י"ג
				כ"ד	כ"ה	כ"ו
כ"ז	כ"ח	כ"ט	ל'

תשרי ה'תשפ"ג
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
				ד'	ה'	ו'
ז'	ח'			י"א	י"ב	י"ג

			כ"ד	כ"ה	כ"ו	כ"ז
כ"ח	כ"ט	ל'

תשרי ה'תשפ"ד
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש

		ד'	ה'	ו'	ז'	ח'
		י"א	י"ב	י"ג

	כ"ד	כ"ה	כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט
ל'

תשרי ה'תשפ"ה
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
						ג'
	ה'	ו'	ז'	ח'
י"א	י"ב	י"ג
						כ"ד
כ"ה	כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט	ל'

תשרי ה'תשפ"ו
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
					ד'	ה'
ו'	ז'	ח'			י"א	י"ב
י"ג
				כ"ד	כ"ה	כ"ו
כ"ז	כ"ח	כ"ט	ל'

^{יום טוב / שבתון}

^{חג שאיננו שבתון}

^{יום זיכרון או צום}

תִּשְׁרֵי^[1] (מאכדית: tašrītu^[2]^[3]) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השביעי במספר לפי המסורת המקראית והראשון לפי המסורת החז"לית. לפי חז"ל, בראש חודש זה נברא אדם הראשון ולכן תיקנו למנות ממנו את חודשי השנה. חודש זה חל בתחילת הסתיו בארץ ישראל.

בלוח הקבוע

על פי כללי הלוח העברי הקבוע, חודש תשרי הוא תמיד חודש מלא - בן 30 ימים. ראש חודש תשרי, שהוא ראש השנה, יכול לחול רק בימים שני, שלישי, חמישי או שבת, לפי הכלל "לא אד"ו ראש", שפירושו: ראש השנה לא יחול בימים א', ד' או ו'.

שמות החודש

ככל החודשים גם תשרי קיבל את שמו בגלות בבל^[4], ומקור שמו במילה האכדית 'תשריתו': (tašrītu): "התחלה"^[3]. בביתא ישראל החודש נקרא תשרתו.

בתנ"ך, מלבד מספרו (החודש השביעי), מכונה החודש פעם אחת בשם 'ירח האיתנים' בפסוק: ”וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, בְּיֶרַח הָאֵתָנִים, בֶּחָג, הוּא, הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי” (מלכים א', ח', ב'). משמעות השם היא שבחודש זה מתחילים מי הנהרות לעלות על גדותיהם. שם זה מופיע בהשפעת שמות החודשים הפיניקיים ובהקשר של תיאור בניית המקדש, תיאור שופע במונחים פיניקיים בעקבות השפעות בנאי המקדש הפיניקים על כתיבתו.^[5] שם החודש מוכר מכתובות פיניקיות כגון כתובת מנחם, תעריפי כתיון (אנ') ועוד.^[6] לפי פרשנות היהדות המסורתית, נרמז בשם זה שבחודש זה נולדו האבות, איתני עולם, וכן שחודש זה עמוס במצוות.^[7]

סמלים ומאפיינים

מזל החודש הוא מזל מאזניים^[8]. הוא מסמל את ממד הדין שבחודש, שבו נשקלים המעשים. יש אומרים שהמאזניים מסמלים את בריאת העולם בחודש זה, שכן במבנה הבריאה הכול נעשה במידה ובמשקל. בלוח השנה במגילות קומראן מזל תשרי הוא מזל עקרב.

חודש תשרי הוא החודש העברי העמוס ביותר בחגים ומועדים. יש בו תערובת של ימי חגים, ימי חול המועד וימי צום (שני ימי ראש השנה, צום גדליה, יום הכיפורים, שבעת ימי סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה). ישנן שנים שבהן ימי החגים ביחד עם ימי הצום והשבתות וא' דראש חודש חשוון יתרים על מספר ימי החול שבו, לנוהגים יום טוב שני של גלויות זה תמיד כך^[9]. לכן חודש תשרי מכונה גם "חודש החגים".