NGC 4535
NGC 4535 היא גלקסיית מוט ספירלית בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-50 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.
 | |
| NGC 4535 בתמונה של הטלסקופ הגדול מאוד | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | בתולה |
| מגלה | ויליאם הרשל |
| תאריך גילוי | 28 בדצמבר 1785 |
| סוג | גלקסיית מוט ספירלית |
| בהירות נראית | 10.16[1] |
| סיווג מורפולוגי | SAB(s)c[2] |
| עלייה ישרה | 12ʰ 34ᵐ 20.3ˢ |
| נטייה | 51.9″ 11′ 08°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 20.78- |
| מרחק[2] | 51,500,000 שנות אור 15,789,796.42 פארסק |
| קוטר | 106,410[2] שנות אור |
| מסה | 3.5-4×1010[3] ☉M |
| הסחה לאדום | 1,964[2] ק"מ/שנייה 0.006551 |
היסטוריה
לגלקסיה בהירות נראית מדרגה 10.2 והיא התגלתה ב-28 בדצמבר 1785 על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, שכלל אותה ברשימת הערפיליות שפרסם בשנת 1789 תחת הציון II.500, כשהיא מתוארת כגדולה מאוד ושניתן בקלות להבחין במספר כוכבים בתוכה.[4] בנו, ג'ון הרשל, לא צפה בה אף פעם, אך הכניס אותה לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם בשנת 1864 תחת הציון GC 3080 עם התיאור של אביו.[5] בשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש, תחת הציון NGC 4535, כאשר היא מתוארת כדי עמומה, גדולה מאוד וניתנת להפרדה לכוכבים.[6]
תצפית
הגלקסיה נמצאת בחלקו הדרומי של צביר הבתולה, כ-7.1 מעלות מצפון-מערב לכוכב δ בבתולה, כ-7.4 מעלות ממערב-דרום-מערב לכוכב וינדמיאטריקס וכ-9.8 מעלות מצפון לכוכב פורימה. כחצי מעלה מדרום לה נמצאת NGC 4526, כמעלה מדרום מזרח לה נמצאת NGC 4570, מעט יותר ממעלה ממערב לה נמצאת M49, כ-2.4 מעלות וכ-2.5 מעלות מצפון-מזרח לה נמצאות בהתאמה NGC 4596 ו-NGC 4608, כ-2.6 מעלות ממערב-דרום-מערב לה נמצאת NGC 4365 וכ-3.5 מעלות ממזרח לה נמצאת NGC 4698, כולן גלקסיות השייכות גם כן לצביר הבתולה.
תכונות
אורכה הזוויתי של NGC 4535 הוא כ-7.1 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של כ-105,000 שנות אור, מעט יותר מהקוטר של שביל החלב. מישור הגלקסיה כמעט ניצב לקו הראייה אליה מה שמאפשר להבחין בקלות בזרועותיה הספירליות, אך מקשה למדוד את מהירות התנועה של הכוכבים בשוליה ולכן מסתה אינה ידועה בוודאות ומוערכת בכ-3.5-4×1010 מסות שמש או 6-7% ממסת שביל החלב, כאשר כשלושה רבעים ממסתה או כ-3×1010 מסות שמש, היא מסת הכוכבים שבגלקסיה.[3] כמו כן יש בגלקסיה כמויות משמעותיות של חומר בין כוכבי - כ-3.2×109 מסות שמש של מימן אטומי, כמות דומה של מימן מולקולרי וכן כ-1.1×108 מסות שמש של אבק,[7][8] המאפשרות יצירה של כוכבים חדשים בקצב של כ-2 מסות שמש בשנה.[9] כמות החומר מאפשרת יצירה של כוכבים מסיביים מאוד ובגלקסיה נצפתה אוכלוסייה משמעותית של אלפי על-ענקים מסוגים ספקטרלים שונים, רובם על-ענקים כחולים והשאר צהובים ואדומים שגילם מוערך בעשרות מיליוני שנים בלבד.[10] עשרות מכוכבים אלה הם משתנים קפאידיים שמאפשרים לשפר את הערכת המרחק לגלקסיה.[11] הגלקסיה מתרחקת ממערכת השמש במהירות גבוהה של קרוב ל-2,000 קילומטר בשנייה, כמעט כפול מהמהירות הממוצעת של צביר הבתולה עצמו, כך שנראה שהגלקסיה נעה במהירות של כ-860 קילומטר בשנייה ביחס לצביר אליו היא שייכת.
קישורים חיצוניים
- NGC 4535, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים