לב טהור

כת חסידית קיצונית

לב טהור היא כת המונה כארבעים משפחות הפועלת כחצר חסידית. מייסדה ומנהיגה הרוחני היה הרב שלמה הלברנץ. עד סוף 2013 שכנה הקהילה בעיירה סנט אגט בפרובינציית קוויבק שבקנדה. המרכז הישראלי לנפגעי כתות[1] ופסק דין של בית המשפט לענייני משפחה[2] מגדירים את הקהילה ככת[3].

לב טהור
שורשים, סיווג והנהגה
דתיהדות
זרםיהדות חרדית
ענףמונותאיזם
קבוצהחצר חסידית
מקור השםספר תהילים, פרק נ"א, פסוק י"ב
מקום ייסודירושלים, ישראל
תאריך ייסוד1980~
מייסדשלמה הלברנץ
סיבת הקמהאימוץ אידאולוגיה אולטרה-אורתודוקסית ליהדות מחשש לסכנה וקנאות
הושפע מחסידות סאטמר, נשות השאלים
מספר מאמינים200-300
תאולוגיה, טקסטים וטקסים
רעיונות עיקרייםהתבדלות מחילונים, קנאות, אולטרה-אורתודוקסיות, אנטי-ציונות
מאפייניםכת
ארגונים ופעילות
מיקוםבעיקר אלבניהאלבניה אלבניה, מיעוט מפוזר באופן גלובלי
אזורי פעילות

ישראלישראל ישראל (1988-1990, 2000-2003)
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית (1990-2000)
קנדהקנדה קנדה (2003-2013)
גואטמלהגואטמלה גואטמלה (2013)
מקסיקומקסיקו מקסיקו (2017~)
טורקיהטורקיה טורקיה (2021)
רומניהרומניה רומניה (2021)
מולדובהמולדובה מולדובה (2021)
בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה (2021-2022)
מונטנגרומונטנגרו מונטנגרו (2022)

אלבניהאלבניה אלבניה (2022-כיום)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ב-2013 עברו אנשי הקהילה לגואטמלה, ובאמצע 2017 עברו חלקם למקסיקו. ב-8 ביולי 2017 טבע למוות מנהיג הכת ומייסדה שלמה הלברנץ בעת טבילה בנהר במקסיקו.

רקע להקמה

ארז שלמה אלברנס, בן למשפחה חילונית. בנערותו החל בתהליך של חזרה בתשובה[4]. הוא למד בישיבת איתרי בירושלים, ובבאמצע שנות ה-80 ייסד את ישיבת 'לב טהור' בשכונת בית ישראל בירושלים. שם הקהילה נגזר מהפסוק ”לֵב טָהוֹר בְּרָא-לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי” (תהילים, נ"א, י"ב). הלברנץ אימץ לעצמו את האידאולוגיה הקנאית של סאטמר בפרשנות המחמירה ביותר. סביב הלברנץ התקבצה קבוצת חסידים ואוהדים, שמספרם נאמד בכמאה משפחות.

להלברנץ הייתה השקפה רדיקלית בנושא "שנאת הרשעים", לפיה נתק בין חרדים לחילונים הוא דבר רצוי, ובכלל זה ניתוק הקשר בין חוזרים בתשובה להוריהם החילונים, דבר שגרם לסכסוכים ולמריבות סביב ישיבתו.

היסטוריה

הגירה לארצות הברית

הלברנץ סבר שסכנה ודאית מרחפת על קיומה של מדינת ישראל משום שבעצם הקמתה עברו היהודים על שלוש השבועות, וכן בשל עבירות נוספות. בשנת 1990, ערב מלחמת המפרץ, יישם הלברנץ את משנתו והיגר מישראל עם כארבעים מתלמידיו. לפי טענה שהועלתה על ידי העיתונאי זאב גלילי, הדבר נעשה בעקבות חקירה שנפתחה נגדו בחשד ליצירת קשר עם ארגונים אסלאמיים עוינים. הלברנץ הכחיש טענה זו ותלה את נסיבות ההגירה במניעים אידאולוגיים בלבד. כמו כן הועלו טענות כי חלק מתלמידיו של הלברנץ הוצאו מהארץ ללא ידיעת הוריהם באמצעות שימוש בדרכונים מזויפים.

הלברנץ השתקע עם תלמידיו בבורו פארק שבניו יורק. לאחר מכן עבר לעיירה מונסי שמצפון לניו יורק. כעבור תקופה קצרה הסתכסך עם קהילת קאשוי (קושיצה). מקהילת קאשוי הושמעו טענות המייחסות להלברנץ פגמים מוסריים, בעיקר על רקע יחסי משפחה בין חברי הקהילה למשפחותיהם שבחוץ.

פרשת שי פימה ומאסר הלברנץ

בשנת 1993 הסתבך הלברנץ בפרשת הילד שי פימה, בן להורים חילונים, שנעלם מרשות הוריו לאחר שהוחזר בתשובה על ידי הלברנץ. הלברנץ הואשם בסיוע להיעלמות הילד והורשע בבית משפט בניו יורק.[5] הוא נידון למאסר לתקופה שבין 4 ל-6 שנים. כעבור זמן קיצר בית המשפט לערעורים בניו יורק את תקופת המאסר לשנתיים.

ההגירה לקנדה

עקב ההסתבכויות עם השלטונות בפרשת שי פימה, איבד הלברנץ, יליד ישראל, את מעמדו בארצות הברית, דבר שגרם לגירושו לישראל בשנת 2000. הוא היגר לקנדה תחת בקשה למקלט מדיני, בטענה שהרשויות בישראל רודפות אותו.[5] בית המשפט להגירה אישר את הבקשה. ממשלת קנדה ערערה על ההחלטה, אך בית המשפט הפדרלי אישר את החלטת בית המשפט להגירה.

הלברנץ השתקע בעיירה סנט אגט, בה הקים את קהילתו אותה כינה "קריית רימנוב". אנשי הקהילה אימצו לעצמם מנהגים קיצוניים, בעיקר בתחום לבוש הנשים, כשהנשים והבנות לובשות שאל מגיל 3 המכסה את כל גופן מלבד את פניהן. הלברנץ הנהיג בקהילה נישואי בוסר בסביבות גיל ארבע עשרה, ולפרקים הורה לבני קהילתו להתגרש על פי הכרעותיו.[5] קיימת הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים. כמו כן הקהילה מחמירה בתחום הכשרות ברמה שאינה מקובלת בקרב הציבור החרדי.

בשנת 2012 גברה המודעות לקהילה בקרב הציבור הישראלי לאחר מקרה שבו ביקשו זוג בעלי תשובה להצטרף עם ילדיהם לקהילה והם עוכבו בצו בית משפט שהוצא דרך בני משפחתם המורחבת החילונית.[דרוש מקור]

הסתבכות משפטית

בשנת 2013 החלו שלטונות הרווחה של קוויבק לחקור טענות בדבר הזנחה, התעללות ונישואי בוסר כלפי ילדים בקהילה. בעקבות זאת הורה בית המשפט בנובמבר אותה שנה להוציא 14 ילדים משתי משפחות בקהילה ולהעבירם למשפחות אומנה[6]. במקביל עזבו בני הקהילה באופן מאורגן את קוויבק ועברו לווינדזור ולצ'אטהם, בפרובינציית אונטריו, בנימוק שהשלטונות בקוויבק אינם מאפשרים להם לחנך את ילדיהם לפי אמונתם[7]. ואולם, בית המשפט באונטריו פסק כי הפסיקה הקודמת חלה גם בפרובינציה זו. במרץ אותה שנה הועברו שמונה מבין אותם ילדים לאחריות שירותי הרווחה. הורים של שישה ילדים אחרים ניסו להבריחם לגואטמלה והם נתפסו בטרינידד[8].

רוב חברי הקהילה עברו באמצע 2014 לעיירה סאן חואן לה לגונה שבגואטמלה. באוגוסט אותה שנה החליטה העירייה לגרש אותם משטחה בטענה שהם מנסים להפיץ את אמונתם הדתית[9][10].

הגירה לגואטמלה ומקסיקו

בספטמבר 2016, בעקבות פנייה של גורמים רשמיים בישראל ועדויות בדבר התעללות בילדים ובמבוגרים, פשטה המשטרה בגואטמלה על הבניין שבו מתגוררים אנשי הקהילה כדי לחקור את הטענות[11]. אנשי הקהילה עזבו את גואטמלה סיטי ועברו לאזור מבודד יותר בגואטמלה.

באמצע 2017 עברה חלק מהקהילה למדינת צ'יאפס במקסיקו. זמן קצר לאחר מכן, בערב שבת, 8 ביולי 2017, טבל הלברנץ בסמוך לאנשי קהילתו בנהר, וטבע למוות[12].

לאחר מות הלברנץ

לאחר מותו של הלברנץ תפס את מקומו בנו הבכור נחמן הלברנץ. על פי פרסומים בתקשורת, תחת הנהגתו הפכה הקהילה לקיצונית אף יותר. הוא אסר על אנשיה לאכול מאכלי בשר, דגים ועופות. ילדים הופרדו מהוריהם ונכפו עליהם נישואי בוסר, ובין היתר הפעילה הקהילה משמעת בעזרת הלקאות פומביות. הבן המשיך את דרכו של אביו והחליט על נישואים וגירושים בתוך הקהילה.

בסוף 2018 נמלטה שרה פייגא טלר, בתו של שלמה הלברנץ ואחותו של נחמן, עם חלק מילדיה לגואטמלה סיטי, לאחר שאחיה החרים אותה עקב אי-ציות לתקנון הקהילה. היא סיפרה בתקשורת על המשטר המתואר. בעקבות הבריחה עלו עדויות נוספות מפליטי הקהילה על המתחולל בה.

בדצמבר 2018 פשטו שוטרים על מתחם הכת במקסיקו ועצרו כמה מאנשי הקהילה, בהם נחמן הלברנץ[13]. העצורים הוסגרו לארצות הברית, בחשד שחטפו שניים מילדיה של טלר, שנמצאו בחזקתם[14]. ב-29 במרץ 2021 פשטה שוב משטרת גואטמלה על מתחם הכת במטרה לעצור שלושה מאנשיה כדי להסגירם לארצות הברית. אחד מהם נעצר במקום[15].

ב-2019 הגיע צוות של התוכנית עובדה לגואטמלה כדי לצלם כתבה על הכת שבמוקדה ישראל עמיר, אז בן 19. הוריו של עמיר חזרו בתשובה והצטרפו ל"לב טהור" עם שבעת ילדיהם. ישראל נישא בגיל 17 לנערה בת 15 ונולד להם ילד. הוא יצר קשר מגואטמלה עם דודו ודודתו בישראל שטסו עם צוות התוכנית והצליחו בסופו של דבר לחלצו ולהביאו לישראל. במסגרת הצילומים חטפו אנשי הקבוצה את דודו של ישראל ואת הצלם, הכניסו אותם לתוך המתחם של הקבוצה ותקפו אותם במכות ובאבנים. הם חולצו כעבור מספר שעות בידי המשטרה המקומית[16].

ב-2020 פורסם באתר כיכר השבת כי אנשי הקבוצה חוששים מ"מבצע ישראלי לחטיפת הילדים" ובעקבות כך הורו מנהיגיה שבמקרה כזה על כל ראש בית אב להרוג את ילדיו ובני משפחתו[17].

ביולי 2021 פשטו על מתחם הכת שוטרים ממשטרת גואטמלה במסגרת מבצע משותף עם ה-FBI והאינטרפול הם עצרו זוג אחים, יואל ושמילי וינגרטן. הם הואשמו בין היתר בחטיפת קטינים[18].

ביולי 2022 התפרסם תחקיר באתר האינטרנט החרדי כיכר השבת ובו נטען כי הקהילה התפרקה וכי חברי הכת ומשפחות הכת התפזרו במדינות שונות[19].

בספטמבר 2022 עצרה משטרת מקסיקו 17 מחברי 'לב טהור' ששהו בסמוך לגבול עם גואטמאלה[20]. אך חברי הכת ברחו מן הכלא בשעת לילה מאוחרת[21][22].

ניסיון הגירה לאיראן

ב-2018 הגישו אנשי הקהילה בקשה למקלט מדיני באיראן, בטענה כי הם נרדפים על רקע אמונתם[23]. באוקטובר 2021 החלו אנשי הקבוצה לנסות להגיע לאיראן. הרשויות בישראל מנסות לסכל את המהלך, מתוך חשש שאיראן תשתמש בחברי הכת, שחלקם מחזיקים באזרחות ישראלית, כקלפי מיקוח להשגת מטרות מול ישראל.

בדצמבר 2021 שודר בתוכנית עובדה תוכנית תיעודית על מאמץ של אב שעזב את הכת להשיב אליו את ילדו. במהלך התיעוד הוצג כיצד חברי הכת עזבו את גואטמלה למקסיקו, ממנה המשיכו לטורקיה, אך בה מנעו מהם לעבור לכורדיסטן.

הגירה לבלקן

לאחר מניעת המעבר של הקבוצה מכורדיסטן לאיראן, הטורקים החליטו לגרש את חברי הכת לרומניה, שגירשה אותם למולדובה[24], ממנה גורשו תוך פחות משבועיים[25]. בינואר 2022 נצפו חלק מחברי הקהילה בעיר סרייבו שבבוסניה והרצגובינה[26]. לאחר שהות של שלושה שבועות במדינה, ב-3 בפברואר 2022, בעקבות תלונות של התושבים, הקהילה היהודית המקומית ופרסומים בתקשורת המקומית שעסקו בכת, הקבוצה שמונה 37 חברים גורשה מהמדינה ועברה למונטנגרו השכנה[27]. לפי המשרד לענייני זרים של מונטנגרו הקבוצה עזבה את המדינה עוד באותו היום לאלבניה[28]. שבוע לאחר מכן עברה הקבוצה למקדוניה הצפונית. תחילה שהו חברי הכת בקומאנובו אך הם גורשו ועברו לסקופיה. לאחר זמן קצר, רוב חברי הכת חזרו לאלבניה, שם נמצאים ככל הנראה גם כיום[29].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

🔥 Top keywords: ערב אל-עראמשהעמוד ראשימיוחד:חיפושחטיפת חיילי צה"ל בהר דבליגת האלופותקטגוריה:זמרים ישראליםמלחמת חרבות ברזלמיוחד:שינויים אחרוניםקערת ליל הסדרקטגוריה:זמרים השרים בעבריתשקשוקה (סדרת טלוויזיה)התקיפה האיראנית על ישראל (2024)ריאל מדרידרותם אבוהבנמר אנטוליעדי אשכנזיאיראןיריחו (טיל)נעמי פולניג'קי אלקייםקרלו אנצ'לוטימרדכי שפרפייסבוקדרגות צה"לטיל בליסטיישראלמנצ'סטר סיטיחטיפת משפחת ביבסמיוחד:רשימת המעקבערוץ 77 באוקטובריוטיובעומר אדםיוסי כהןחטיבת עציוניפסחכלי טיס בלתי מאוישז'וזפ גוארדיולהעונת 2023/2024 בליגת האלופות