נעמה לזימי

נעמה לזימי נולדה וגדלה במגדל העמק^[2] לאבי, מנהל בית ספר וסגן ראש העיר מגדל העמק לשעבר^[3], ולאתי, בעלת עסק עצמאי לקוסמטיקה. היא בוגרת בית הספר המקומי 'רוגוזין' ועם תום לימודיה התגייסה לצה"ל. בשירותה הצבאי הייתה לזימי קצינה במשרד הביטחון ובהמשך סרן במילואים בפיקוד העורף^[2]. היא בעלת תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני בהיסטוריה של עם ישראל^[4], ובוגרת התוכנית "מנהיגות בעולם היהודי" מאוניברסיטת חיפה. בהיותה סטודנטית שימשה סגנית יושב ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטה^[2], ובהמשך עבדה בהתאחדות הסטודנטים בתור מלוות אגודות סטודנטים.

פעילות סטודנטיאלית

במסגרת תפקידה כסגנית יו"ר אגודת הסטודנטים, השתתפה לזימי בפעילויות שונות, כמו איסוף סלי מזון והתנדבות במועדוניות נוער. המחאה החברתית של 2011 הייתה מפנה שדחף להגברת הפעילות האקטיביסטית והפוליטית של לזימי^[5].

בהמשך קידמה קריטריון שמשנה את זכאותם של משרתי מילואים למלגה ל-21 ימי מילואים במקום 35 ואף השתתפה בדיון בוועדה בכנסת בנושא^[6]. קידמה תקנות ונהלים שיטיבו עם קהל הסטודנטים כמו מבנה מבחן זהה גם במועדי ב' וג', ומתן מועד ג' כאשר מבחנים שני קורסי מבוא מתקיימים ברצף. לראשונה צירפה את האגודה למאבק להעסקה ישירה בקמפוס.

פעילות חברתית וציבורית

בין המאבקים שהיא מזוהה עמם:

• מניעת הפרטת כרמלית חיפה תוך הגנה על זכויות העובדים^[7].
• במסגרת פעילותה במאבק המזרחי, לזימי מזוהה עם המאבק להכרה בחטופי תימן, המזרח והבלקן, פעילות למיגור הגזענות והאלימות המשטרתית וחברה בתביעה לתיקון בסוגיות שמזוהות עם המאבק המזרחי, כמו דיור ציבורי, הפינוי מהשכונות, הסללה במערכת החינוך ועוד^[5].
• במסגרת פעילותה הפמיניסטית, פעלה לזימי לסגירת מועדון החשפנות 'גירלס' מול מפרץ חיפה כחלק ממחאה שהובילה נגד תרבות האונס במרחב הציבורי^[7]. כמו כן, הובילה מאבק מקומי נגד משה איבגי שהואשם בהטרדות מיניות, במסגרתו הובילה הפגנה מול תיאטרון חיפה^[8] ודרישה שלא להעניק לו כוכב ב'שדרת הכוכבים' בחיפה^[9].
• בבחירות 2015 פוצצה כנס של "הבית היהודי" בראשות נפתלי בנט במסגרת מחאה נגד שיבוצו של בצלאל סמוטריץ' מארגן מצעד הבהמות ומדיניות שר הבינוי והשיכון אורי אריאל נגד דיור ציבורי^[10].

לזימי, בוגרת מחזור ב' של תוכנית 120 של מכון שחרית לטוב משותף, מזוהה עם פעילות המרכז הפמיניסטי בחיפה 'אשה לאשה' שבמסגרת שיתוף פעולה שלו ושל קרן ברל כצנלסון הנחתה תכנית בשם "נשים וכלכלה"^[11].

בהמשך, כחברת מועצה וחברת כנסת הובילה מאבקים חברתיים אשר נהיו מזוהים איתה, בפרט בתחום הדיור וזכויות העובדים.

קריירה פוליטית

בשנת 2016 שימשה יועצת פרלמנטרית של ח"כ שלי יחימוביץ'. בשנת 2017 הקימה את המרכז להכשרה מדינית ולפתרון הסכסוך "חזון" במסגרת ארגון "שלום עכשיו".

במסגרת פעילותה ההתנדבותית בכוח לעובדים בין השנים 2012–2018, ארגנה את מאבק העובדים בהוט צפון, עמדה בראש ועדת הכספים של הארגון וכן נבחרה פעמיים לחברת הנהגת הארגון. בשנת 2012 נבחרה לוועידת מפלגת העבודה. בשנת 2013 התמודדה לראשונה בבחירות לרשויות המקומיות בישראל במסגרת רשימת מפלגת העבודה בחיפה^[12], הרשימה קיבלה מקום בודד במועצה ולזימי ששובצה במקום השני נותרה בחוץ. בהיותה פעילה במפלגה, התמודדה בשנת 2016 על ראשות המשמרת הצעירה הארצית, אך הפסידה בהפרש של קול אחד^[13].

לזימי עבדה כיועצת תחום הצפון בקרן קיימת לישראל^[14], וניהלה בעבר שיתוף פעולה בין הטכניון לבין המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה מטעם אייסף - הקרן הבינלאומית לחינוך.

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בישראל שנערכו בנובמבר 2018, נחתם הסכם בין עינת קליש-רותם לראש מפלגת העבודה אבי גבאי, לפיו הוצבה לזימי במקום השלישי ברשימתה של קליש-רותם. בבחירות זכתה הרשימה בארבעה מנדטים ובראשות העיר, ולזימי נבחרה לחברת מועצת העיר^[7].

במסגרת בחירתה לחברת מועצת העיר חיפה מטעם סיעת "חיים בחיפה" בראשות עינת קליש-רותם, נבחרה לעמוד בראש הוועדה לשוויון מגדרי בחיפה ופעלה למען מיצובה של חיפה כעיר הראשונה בישראל המתנהלת תחת חזון מגדרי שוויוני^[15] במסגרת תוכנית 'עיר לכולן', למען עידוד ערים נוספות בישראל להתקיים תוך רגישות מגדרית^[16].

לזימי נבחרה ליו"ר דירקטוריון חברת מוזיאוני חיפה^[17], ולחברה בוועדות התכנון והבנייה, הביקורת והרווחה בעיריית חיפה. בנוסף, שימשה כחברה בדירקטוריון "שיקמונה" לדיור ציבורי^[2].

פעילותה כחברת מועצה

לזימי דחפה להעסקתן הישירה של עובדות הניקיון בעירייה, כך שיועסקו בהעסקה ישירה ולא באמצעות חברות כוח אדם^[18]. על רקע משבר הקורונה, דאגה לזימי לתוספת תקציבית למוזיאוני חיפה, שבישרה את החתימה המתבקשת על הסכם קיבוצי לעובדי המוזיאונים לשיפור בתנאי העסקתם^[19]. היא הקימה את תוכנית "חממת האמנים", פרויקט קהילתי ראשון מסוגו בארץ, בו יגישו אמנים הצעות בתחומי האמנות ליצירה בקהילה^[20] וקידמה את חזון "עיר לכולן" שכבר החל להיות מיושם בתוכניות העבודה של מנהל החינוך ומחלקת הביטחון^[15].

החלטה תקדימית שהובילה לזימי היא הנפקת תעודת משפחה לידועים בציבור, ללא קשר למינם. בכך נתנה מועצת העיר לראשונה תוקף להכרה בזוגות חד-מיניים כתא משפחתי^[21]. הישג משמעותי נוסף הוא השבת שטח מוזיאון העיר חיפה, שנמסר על פי הפרסומים לחברה הפרטית "נצבא" לבניית מלון ומנעה הפקעת אסורה של שטח ציבורי של כ-200 מ"ר^[22].

יזמה והובילה את אירועי 60 שנה למרד ואדי סאליב חיפה, במסגרתם נערך אירוע ציבורי בשכונה והתקיימה תערוכה ראשונה מסוגה במוזיאון העיר חיפה^[23].

הכנסת העשרים וארבע

בפברואר 2021, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע^[14], נבחרה לזימי בפריימריז למקום התשיעי ברשימת מפלגת העבודה^[24], שזכתה בבחירות בשבעה מנדטים.

בעקבות התפטרותו של השר עמר בר-לב מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי, ויציאתו היזומה של השר נחמן שי מרשימת המפלגה לכנסת (משום שמונה לשר התפוצות), נכנסה לראשונה לכנסת, והושבעה ב-22 ביוני 2021^[25]. היא נבחרה לחברת ועדת הכספים של הכנסת, חברת הוועדה לקידום מעמד האשה, חברת ועדת ביטחון הפנים וחברת הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל.

כחברת כנסת הפכה מזוהה עם מספר מאבקים חברתיים:

• המאבק נגד העלאת גיל הפרישה – במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2022–2021, קודם חוק אשר יעלה את גיל הפרישה של נשים ככה שיתאם את גילם של הגברים. לזימי, בשיתוף ח"כיות נוספות, קידמה במשא ומתן מול האוצר מענים אשר יינתנו לנשים בגילאי התווך.
• פינוי גבעת עמל ב' – מאבק אשר הובילה לזימי ביחד עם חברת הכנסת גבי לסקי להגדלת הפיצויים לתושבי השכונה התל אביבית גבעת עמל^[26] אשר פונו מבתיהם. תחילה קידמה לזימי מתווים שונים אשר יאפשרו פינוי מרצון לאחר הבטחת פיצויים לתושבים. אף על פי כן, התושבים פונו, ובעקבות זאת קידמו הח"כיות, יחד עם ח"כ משה גפני, הצעת חוק לפיצוי התושבים, שעברה בקריאה טרומית. לזימי נהייתה מזוהה עם המאבק בשל ליוויה הצמוד את התושבים והמשפחות לאורך תקופה לא קצרה.
• מניעת הפינויים בדיור הציבורי – בליל העברת התקציב לשנים 2022–2021, סירבה לזימי להצביע בעד התקציב עד שייעצר פינוי משפחה מגן יבנה אשר גרה בדיור ציבורי ואיימה כי תלך ללוותם. הצטרף אליה מיכאל ביטון והפינוי נעצר. בהמשך שר השיכון זאב אלקין הודיע כי ייעצרו הפינויים בדיור הציבורי^[27].

במרץ 2022 נמנתה חברת הכנסת לזימי עם חברי הכנסת שהגישו ליו"ר הכנסת התנגדות לצו המפחית את המכס על הפירות והירקות^[28].

לזימי ייסדה והצטרפה למספר שדולות, בהן: השדולה לאיזון חיי עבודה ובית בישראל, השדולה להצלת מפרץ חיפה, השדולה למיגור תאונות בניין ועבודה, השדולה לחיזוק מעמד הרשויות המקומיות, השדולה למיגור הנשק במרחב הציבורי, שדולת עובדות הצווארון הוורוד, השדולה לקידום שוויון בערים מעורבות ועוד.

בכהונת הכנסת ה-24, לזימי העבירה בקריאות שונות תשעה חוקים. ביניהם, תיקון חוק שיזמה והעבירה בקריאה שלישית – תיקון לחוק "דמי מחלה לחולי סרטן" שלפיו עובדים שחלו במחלה ממארת או במחלה שמצריכה טיפול בדיאליזה, ונעדרו מעבודתם לשם טיפול תקופתי או בדיקה, יהיו זכאים לקבל מהמעסיקים תשלום דמי מחלה כבר מהיום הראשון להיעדרות.

הכנסת העשרים וחמש

לקראת הבחירות לכנסת ה-25, התמודדה בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה, נבחרה למקום הראשון ברשימת המפלגה, וכך, שובצה במקום השני ברשימת המפלגה לכנסת^[29]. מכהנת כיושבת-ראש הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים^[1] וחברת ועדת הכספים.

באוגוסט 2023 כתבה לזימי שהיא עוברת עם משפחתה לחולון^[30], לאחר שנים רבות בהן התגוררה בשכונות קריית אליעזר והדר בחיפה. היא נשואה לאברהם (אבי) מוטהדה, מורה בבית ספר תיכון, זוכה פרס שרת התרבות על ספר ביכוריו^[31]. מוטהדה חוקר את יהדות איראן באוניברסיטת חיפה והיה בעבר חבר במועצה האזרחית של מפלגת ש"ס. לזוג שני ילדים.

לזימי מזדהה כ"פמיניסטית, סוציאל-דמוקרטית, מזרחית ומסורתית".^{[דרוש מקור]}

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: נעמה לזימי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נעמה לזימי

• האתר הרשמי של נעמה לזימי
• נעמה לזימי, באתר הכנסת
• נעמה לזימי, באתר כנסת פתוחה
• גיל פלוטקין, ‏נעמה האדומה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 ביוני 2022
• חי פה - חדשות חיפה: ראיון עם נעמה לזימי מתמודדת בפריימריז של מפלגת העבודה לכנסת, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 12:58)
• אבי גרפינקל, היא כבשה את צמרת מפלגת העבודה. למה זה כל כך מזעזע אנשים?, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2022
• נוה דרומי, ‏אני קמה בבוקר ובא לי להעביר חוק סוציאלי. זו השליחות שלי, באתר ‏מאקו‏, 20 באוקטובר 2022
• שרי מקובר בליקוב, ‏"כל הגוש שלנו התנהל בצורה סהרורית ולא נכונה": נעמה לזימי בריאיון מיוחד, באתר מעריב אונליין, 10 ביוני 2023

מכּתביה:

• "היסטריה במקום היסטוריה", באתר הארץ, 20 ביולי 2020
• "בחסות הקורונה: המדינה הופכת להיות אכזרית ומנותקת ממי שמודרים ממוקדי הכוח", באתר גלובס, 16 באוגוסט 2020
• "הפתרון למשבר הניהול הפוקד את המדינה: פורום משותף של הממשלה והרשויות המקומיות", באתר גלובס, 10 בינואר 2021
• נעמה לזימי, ימינה מדברים על סינגפור – אבל מסתירים שגם שם יש דיור ציבורי איכותי, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 4 במרץ 2021