אבייטגראסו

שטח העיר נכלל כולו בפארק הטבע של עמק הטיצ'ינו בלומברדיה. העיר מתרוממת על גבי שלוחה בעמק טיצ'ינו המחלקת את עמק הפו לעמק הפו העליון ועמק הפו התחתון. שטח העיר גובל בנהר הטיצ'ינו העובר ממערב לעיר, ונחצה על ידי שני יובליו: נוויליו גרנדה ונוויליו די ברקוארדו. למרות שאיננה מיושבת בצפיפות, זהו היישוב העירוני הגדול ביותר במטרופולין של מילאנו אחרי מילאנו עצמה.

נראה שהיישוב היה קיים כבר מהתקופה הרומית. שמו מעיד על כך שהוא היה חלק משטח המכונה "עמק פורה". מסמך משנת 1304 מתייחס למקום בביטוי "Habiate qui dicitur Grasso", שהפך בהדרגה לשם Abbiategrasso. המקום קיבל מעמד של עיר בצו מלכותי ב-31 במרץ 1932.

• מצודת ויסקונטי (Castello Visconteo) - מצודה שנבנתה ב-1382 על ידי דוכס מילאנו הראשון, ג'אן גלאצו ויסקונטי, על בסיס מבצר שהיה קיים מהמאה ה-13. המצודה הורחבה על ידי בנו ויורשו, פיליפו מריה ויסקונטי אחרי שנת 1438. המצודה היא בצורת ריבוע ויש בה מגדל מבוצר בפינה הדרום-מזרחית. בחללים הפנימיים מצויים פרסקאות וציורי קיר בסגנון רנסאנסי. בחצר הפנימית יש פורטיקות.
• כנסיית הבזיליקה החדשה של סנטה מריה (Basilica di Santa Maria Nuova) - נבנתה בשנת 1388 כדי לחגוג את הולדתו של בנו של ג'אן גלאצו ויסקונטי, ג'ובאני מריה. קדמה למבנה אכסדרה מרובעת מתקופת הרנסאנס. למבנה חזית בלתי גמורה משנת 1497, ויש המייחסים את אכסדרת הכניסה אליה לאדריכל ולצייר דונאטו ברמנטה. לאחר ועידת טרנטו ובמסגרת הקונטרה-רפורמציה, קידש ב-1578 הקרדינל קארלו בורומאו את המבנה כ"כנסייה חדשה".
• כנסיית סן ברנרדינו (Chiesa di San Bernardino) - במקורה - כנסייה שנבנתה במאה ה-15 לכבוד סן ברנרדינו. הורחבה ושופצה באופן ניכר במהלך המאה ה-17, ועוצבה בסגנון הבארוק על ידי האדריכל פרנצ'סקו מריה ריקיני (Francesco Maria Richini).

• 
  פיאצה מרקוני ובנין העירייה
• 
  נהר נוויליו די ברקוארדו העובר בעיר
• 
  חזית כנסיית הבזיליקה החדשה של סנטה מריה.
• 
  פיאצה קמילו גולג'י, על שם חתן פרס נובל לרפואה שגילה את תגליותיו החשובות במעבדת בית החולים המקומי.

מדיה וקבצים בנושא אבייטגראסו בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אבייטגראסו