המאה ה-17

• במחצית הראשונה של המאה התחזקו שיתופי פעולה פרסים ורוסים בהקשר אנטי עות'מאני, תוך ניסיונות – שלא הבשילו – לקיים ברית צבאית של ממש^[4].
• 1600 - נוסדה חברת הודו המזרחית הבריטית, לימים החברה הגדולה בעולם שפעלה במודל חברות הצ'ארטר (אנ'), שפעלו כמונופולים של סחר או קולוניזציה מטעם ממשלות. השפעתה הפוליטית וכוחה הכלכלי של החברה השפיעו רבות על התפתחותה של האימפריה הבריטית לאורך המאה^[3][5].
• חברת הודו המזרחית ההולנדית הוקמה בשנת 1602, ויצאה למסע התרחבות קולוניאלי שהתבסס על החזקת מניות ולא על שליטה מלכותית. ספינות סוחר הולנדיות שטו ברחבי העולם, מובילות את "עידן הזהב של הרפובליקה ההולנדית".
• 10 ביוני 1610 – המתיישבים ההולנדים הראשונים מתיישבים באי מנהטן
• 16 בספטמבר 1620 – הספינה מייפלאור (Mayflower) מפליגה מאנגליה מנמל פלימות' לכיוון יבשת אמריקה עם 102 צליינים
• 1 בינואר 1622 – 1 בינואר מוכרז כיום הראשון בשנה בלוח הגרגוריאני
• שינויים גדולים במדע ובפילוסופיה, המקובצים בשם המהפכה המדעית.
• מלחמת שלושים השנים באירופה (1618-1648).
• תור הזהב של הולנד – הרפובליקה ההולנדית שנודעה בשם הפרובינציות המאוחדות הפכה לכוח המוביל בכלכלה ובפוליטיקה של אירופה, לאחר שקיבלה עצמאות מספרד בשנת 1648. היא גם עברה משברים, כמו משבר הצבעונים (Windhandel) שהוביל לפשיטות רגל בשנת 1637.
• 1639: עליית האימפריה הרוסית – חלוצים רוסים מקימים מושבה רוסית בגבול האוקיינוס השקט ומותחים מזרחה את תחום השפעתה של האימפריה. כעשור לאחר מכן מוקמת באזור עיר רוסית ועד סוף המאה מהדקת בהדרגה רוסיה של שליטתה בצפון מזרח אסיה^[6].
• 1639: הסכם זוהאב – סיים כ-150 שנה של מאבקים בין האימפריה העות'מאנית לממלכת פרס^[7][4]. ההסכם מקרב את ממלכת רוסיה, שעד אז שיתפה פעולה עם פרסים בהקשר האנטי עות'מאנית, למעצמות אירופאיות אחרות שחששו מפני עוצמתם של העות'מאנים^[4].
• הגירה המונית של אנגלים פוריטנים לאמריקה וייסודה של כת האמיש. במאה הזו החל גל היישוב האירופאי הגדול הראשון על אדמת היבשת.
• המבול (1648–1667): סדרה של מלחמות ומלחמות אזרחים בפולין ועם שוודיה, רוסיה, ברנדנבורג וטרנסילבניה שגרמה לירידת כוחה של פולין ועוררה את עליית כוחה של רוסיה.
• גזירות ת"ח ות"ט 1648–1649 - פרעות קשות ביהודי אוקראינה. אחד מאירועי הפרעות הגדולים בתולדות העם היהודי.
• מלחמת האזרחים האנגלית (1642-1651).
• התפרצות דבר שמתחילה במערב אירופה בשנות ה-60, מתפשטת בשנות ה-70 וה-80 לרחבי העולם ומכה בצפון אפריקה, טורקיה, פולין, הונגריה, אוסטריה, גרמניה ואזורים נוספים. במקומות מסוימים גובה המחלה שיעורי תמותה של למעלה מ-20%^[8].
• מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699)- מלחמה בין האימפריה העות'מאנית וחאנות קרים לבין האימפריה הרומית הקדושה, רוסיה הצארית, האיחוד הפולני-ליטאי והרפובליקה של ונציה.
• מלחמת הולנד-פורטוגל (1588- 1654)- מלחמה שנערכה במשך 66 שנים בין חברת הודו המזרחית ההולנדית וחברת הודו המערבית ההולנדית לבין מושבות האימפריה הפורטוגזית.
• ביפן החלה בתחילת המאה תקופת אדו, שנמשכה עד שנת 1868. בתקופה זו עברה יפן מהפכה חברתית שכללה שינוי מבנה השליטה הפאודלי שהגביר את כוחו של השוגון, ושינויים שמנעו ניידות חברתית^[9]. מאפיין נוסף של תקופה זו היה מדיניות בדלנית מאוד שנקראה סאקוקו שלפיה אף אדם זר לא הורשה להיכנס ליפן ואף יפני לא הורשה לצאת ממנה.
• 19 באוגוסט 1692 – בסיילם מוצאים להורג כומר וחמש נשים, לאחר שהורשעו בעיסוק בכישוף וזאת במסגרת ציד המכשפות בסיילם.
• בסין, שקעה שושלת מינג.
• האימפריה המוגולית חוותה לאורך המאה תנועת מטוטלת שנעה בין ניסיון לאחד בין זרמים הינדואיסטים ואסלאמים ליצירת אחידות ברחבי האימפריה, עקב השפעתו של אכבר הגדול ששלט בראשית המאה, לבין שינוי מגמה לקראת סוף המאה בימיו של אורנגזב שראה בזרמים הסינקריטיסטים כפירה^[10].
• שודדי ים ברברים – תקופה זו היא שיאה של כוחם של הפיראטים הברברים שחלשו על הים התיכון. בראשית המאה התבססה מרוקו כמרכזה של הפעילות הפיראטית^[11].

קולוניאליזם

• במחצית הראשונה של המאה, החלו להגיע לאמריקה הצפונית מתיישבים אירופאים, ומתיישבים מאנגליה, צרפת, הולנד, שוודיה וספרד הקימו מושבות ביבשת. האירופאים ניהלו עם העמים הילידים קשרי מסחר מחד, אולם מאידך גם מאבקים מתמשכים סביב שליטה בטריטוריות ובמסחר, וסביב הבדלי תרבות. במקרים רבים נאבקים חלק מהעמים הילידים לצד האירופאים חלק מהמאבקים הפנימיים בין העמים הילידים או בין האירופאים עצמם. במחצית השנייה של המאה השיגו האנגלים והצרפתים את עיקר הדומיננטיות בצד האטלנטי של אמריקה הצפונית (זאת לצד הספרדים ששלטו על שטחים גדולים בדרום היבשת כבר מסוף המאה שעברה) ועד סוף המאה ביססו השתיים את הטריטוריות צרפת החדשה, אמריקה הבריטית וכן טריטוריית חברת מפרץ הדסון^[1][12].
• בתחילת המאה הפכו ההולנדים לגורם הבולט סחר העבדים הטרנס-אטלנטי, אולם במהלך המאה מתערערת ההגמוניה שלהם, כאשר האימפריות הצרפתית והבריטית משתלטות על מחצית מנתח השוק ולוקחות לשם כך כמות רבה של תושבים, בעיקר משטח במערב אפריקה שנמצא בין אזור סנגל ונהר ניז'ר. אם במאות הקודמות סחר העבדים היה בהיקף קטן יחסית, במאה זו הביקוש לעבדים עלה בחדות במקביל לפיתוח מטעי הסוכר באיים הקריביים ומטעי הטבק באזור צ'ספיק באמריקה הצפונית^[13].
• האימפריה הפורטוגלית הרחיבה לאורך המאה את שליטתה בחופי אפריקה^[1][14].

• מרקנטליזם – מאה זו הייתה תקופת השיא של המרקנטליזם, תפיסה כלכלית המעודדת אומות לחזק את כלכלתן על חשבון כלכלות אחרות. הוגי התקופה שקידמו תפיסה זו, כמו ז'אן-בטיסט קולבר ותומאס מון (אנ'), הגדירו את משאבי הטבע כאמצעי חיוני לשגשוגה של אומה, כך שאם אין לאומה משאבים אלו, עליה להשיגם במסחר שישאיר את המדינה במאזן חיובי של ייצוא מול ייבוא. תפיסה זו עודדה פיתוח ייצור בקולוניות, כאשר כל התוצרת מוחזקת על ידי מונופול בשליטת המעצמה. תחת כלכלה מרקנטליסטית שאפו אומות לדכא את רצונותיהם של התושבים כלפי מותרות שיגבירו ייבוא ויפרו את המאזן^[15].
• חברות הצ'ארטר (אנ') – מודל כלכלי בו פועלות חברות מסחריות כמונופולים של סחר או קולוניזציה מטעם ממשלות. המודל שהחל בסוף המאה שעברה צבר תאוצה במהלך המאה, בה הוקמו כמה מחברות הצ'ארטר המשמעותיות ביותר, כמו חברת הודו המזרחית הבריטית, שהתאפיינה בהון אדיר וכוח צבאי משמעותי, והייתה חלק מהגורמים שהגבירו את הדומיננטיות של האימפריה הבריטית ברחבי העולם^[3].
• התרחבות כלכלת סין – סין, שעל פי חלק מההערכות הייתה הכלכלה הגדולה בעולם עוד לפני תחילת המאה^[16], חוותה בסוף המאה שגשוג כלכלי תחת שושלת צ'ינג, תוך ניצול יעיל יותר של משאבי טבע כמו תה, טבק וסוכר^[17].

• טוקיו (1603)
• סנטה פה (1607)
• דאקה (1608)
• קוויבק סיטי (1608)
• בלם (1616)
• ניו יורק (1624)
• בוסטון (1630)
• דלהי (1638)
• קייפטאון (1652)
• קוריטיבה (1693)
• קולקטה (1698)
• סייגון (1698)

אמנים

• ויליאם שייקספיר, מחזאי ומשורר אנגלי (1564–1616).
• לופה דה וגה, מחזאי ומשורר ספרדי (1562–1635).
• ארטמיזיה ג'נטילסקי, ציירת איטלקייה (1593–1653).
• ז'אן-בטיסט פוקלן (מולייר), מחזאי, במאי ושחקן צרפתי, (1622–1673).
• ג'ובאני לורנצו ברניני- פסל, צייר ואדריכל איטלקי (1598–1680
• קאראווג'ו- צייר איטלקי (1571–1610)
• רמברנדט, צייר, רשם, אמן הדפס ותחריט הולנדי (1606–1669)

מלחינים מתקופת הבארוק

• ז'אן-בטיסט לולי, מלחין צרפתי, מלחין החצר של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת (28 בנובמבר 1632 - 22 במרץ 1687)
• מרן מארה (31 במאי 1656 - 15 באוגוסט 1728 במאה ה-18)
• הנרי פרסל, מלחין אנגלי, (10 בספטמבר 1659 - 21 בנובמבר 1695)
• פרנסואה קופרן, מלחין, (10 בנובמבר 1668 - 12 בספטמבר 1733 במאה ה-18)
• אנטוניו לוצ׳ו ויוואלדי, מלחין וכומר איטלקי (4 במרץ 1678 - 28 ביולי 1741 במאה ה-18)
• ז'אן-פיליפ ראמו, מלחין ותאורטיקן, מלחין החצר של לואי החמישה עשר, מלך צרפת (25 בספטמבר 1683 - 12 בספטמבר 1764 במאה ה-18)
• גאורג פרידריך הנדל, מלחין גרמני-אנגלי (23 בפברואר 1685 - 14 באפריל 1759 במאה ה-18)
• יוהאן סבסטיאן באך, מלחין גרמני (21 במרץ 1685 - 28 ביולי 1750 במאה ה-18)
• דומניקו סקרלטי, מלחין, (26 באוקטובר 1685 – 23 ביולי 1757 במאה ה-18)

מדענים ופילוסופים

• רנה דקארט, פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי (1596–1650).
• גלילאו גליליי, מדען איטלקי (1564–1642).
• כריסטיאן הויגנס, מתמטיקאי ומדען (1629–1695).
• גוטפריד וילהלם לייבניץ, פילוסוף ומתמטיקאי גרמני (1646–1716).
• אייזק ניוטון, פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי (1642–1727).
• בלז פסקל, תאולוג, מתמטיקאי ופיזיקאי צרפתי. אבי תורת ההסתברות (יחד עם פרמה). (1623–1662).
• תומאס הובס, פילוסוף אנגלי (1588–1679).
• ג'ון לוק, פילוסוף אנגלי (1632–1704).
• ברוך שפינוזה, פילוסוף הולנדי (1632–1677).
• אנטוני ואן לוונהוק, מדען הולנדי, ממציא המיקרוסקופ ואבי המיקרוביולוגיה (1632–1723)
• פייר דה פרמה, מתמטיקאי ומשפטן צרפתי. אבי תורת המספרים ותורת ההסתברות (יחד עם פסקל). (1601–1665)
• יוהאנס קפלר- אסטרונום ומתמטיקאי גרמני (1571–1630)
• רוברט בויל- מדען אירי (1627–1691)

מדינאים

• לואי הארבעה עשר, מלך צרפת.
• אהמט הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית השנים 1603–1617.
• אלכסיי הראשון, צאר רוסיה
• אוליבר קרומוול, לורד פרוטקטור של אנגליה (1599–1658).
• אורנגזב- השליט המונגולי האחרון ששלט בשנים 1658–1707
• גאבור בתלן, מנהיג טרנסילבניה במהלך מלחמת שלושים השנים
• המלכה כריסטינה משוודיה (1626–1689).
• בוגדן חמלניצקי- הנהיג את מרד חמלניצקי באמצע המאה כנגד האיחוד הפולני-ליטאי.
• צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה
• גוסטב השני אדולף, מלך שוודיה
• אן מאוסטריה

• 
  רמברנדט
• 
  ז'אן-בטיסט פוקלן (מולייר)
• 
  אייזק ניוטון
• 
  ג'ון לוק
• 
  יוהאן סבסטיאן באך

אישים בולטים ביהדות

• הרב צמח צרפתי - אב בית דין והרב הראשי של תוניס, כתב חידושי תורה על הרמב״ם ונושאי כליו. נפטר בשנת תע״ז 1717.
• רבי יום-טוב ליפמן הלר - מחבר "תוספות יו"ט" על המשנה.
• רבי משה רבקש - מחבר "מאור הגולה" על שולחן ערוך.
• רבי דוד הלוי סגל - מחבר "טורי זהב" (ט"ז) על שולחן ערוך.
• רבי משה לימא - מחבר "חלקת מחוקק" על אבן העזר.
• רבי חיים בנבנישתי - מחבר ספר "כנסת הגדולה" על ארבעת הטורים.
• רבי שלום שבזי
• רבי ישראל יעקב חגיז - מחבר שו"ת הלכות קטנות.
• רבי שבתי כהן - מחפש הספר "שפתי כהן" (ש"ך) על שולחן ערוך.
• רבי אברהם גומבינר - מחבר "מגן אברהם" על אורח חיים.
• שבתי צבי - גדול משיחי השקר בהיסטוריה של עם ישראל.

• החשבון האינפיניטסימלי מומצא כדי לנסח את המכניקה הקלאסית.
• שיפור בטכנולוגיית אבק השרפה והתותח.
• ויליאם הארווי פרסם את התאוריה להבנת מחזור הדם, שנחשבת כאחת התגליות הרפואיות החשובות^[18].
• הניסוי של רדי הפריך את תאוריית הבריאה הספונטנית, לפיה חיים יכולים להיווצר מחומר ללא חיים, 1668^[18].
• מדידה ראשונה של מהירות האור, 1676.

• תקופת תור הזהב של הציור ההולנדי.
• בתקופה זו הניחו פילוסופים דוגמת ברוך שפינוזה את היסודות לתפיסת מוסר פורצת דרך, שסייעה לעצב את תפיסת העולם הנטורליסטית^[19][20].
• ראשית אמנות הבמה בארצות האסלאם^[21]. בתקופה זו התקיימה מגמה חדשנית - שהחלה במאה הקודמת - של ציור תוך התכתבות עם סגנונות היסטוריים. תקופה זו התאפיינה בקונפליקטים רבים בין רצונם של הציירים לחופש אומנותי לבין הגחמות המתחלפות של הפטרונים השונים. באימפריה הספווית זרמים מרכזיים עסקו בציור מיניאטורי, ביצירות סאטיריות וביצירות שמטרתן יצירת סצנות מדויקות מחיי היומיום^[22].
• בתקופה זו התגברו השפעות תרבותיות ואמנותיות בין אזורי המזרח - הודו המוגולית, פרס הספווית והאימפריה העות'מאנית - לבין הממלכות האירופאיות^[23].
• בתקופה זו שגשגה באימפריה העות'מאנית תעשייה אומנותית סביב ייצור עבודות מתכת ומשנהב, שטיחי אוסאק (אנ') וטכניקות חדשות לייצור טקסטיל. התעשייה השפיעה על עיצובם של חפצי נוי ואמנות דקורטיבית באירופה ובמקומות נוספים. בנוסף, בתקופה זו מגיע לשיאו זרם של ספרות טורקית קלאסית^[24].
• לאורך המאה חוו האזורים המוסלמים של הודו פריחה תרבותית שבאה לידי ביטוי בין היתר בתקופת זוהר של שירה וכתיבה היסטורית^[25].

מדיה וקבצים בנושא המאה ה-17 בוויקישיתוף

• מאה השבע עשרה, דף שער בספרייה הלאומית