איזבל ברטון

איזבל ברטון
Isabel Burton
	איזבל ברטון, 1879
	איזבל ברטון, 1879
לידה	20 במרץ 1831; לונדון, הממלכה המאוחדת
פטירה	22 במרץ 1896 (בגיל 65); לונדון, הממלכה המאוחדת
שם לידה	Isabel Arundell (of Wardur)
מדינה	הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
עיסוק	סופרת, מתרגמת, עורכת
שפות היצירה	אנגלית
יצירות בולטות	; The inner life of Syria, Palestine, and the Holy Land: from my private journalArabia, Egypt, India: a narrative of travel; The life of Captain Sir Richard F. Burton
בן זוג	ריצ'רד פרנסיס ברטון (1861–1890)

איזבל ברטון (Isabel Burton;‏ 20 במרס 1831 – 22 במרס 1896), רעייתו של חוקר הארצות והסופר הנודע ריצ'רד פרנסיס ברטון, הייתה נוסעת וסופרת אנגליה.

קורות חייה ופועלה

איזבל אַרוּנדֶל נולדה בלונדון, אנגליה, למשפחה קתולית מיוחסת (Arundell of Wardour) והתחנכה במוסד קתולי. אחרי שלא עלה בידה לשרת כאחות רחמניה בשורותיה של פלורנס נייטינגייל במלחמת קרים, הקימה והנהיגה קבוצת תמיכה שדאגה למשפחות חיילים קתולים שנותרו ללא מחיה. ב-1850 עקרה משפחתה לבולון-סור-מר בצרפת ושם פגשה בבעלה לעתיד – ריצ'רד פרנסיס ברטון, המזרחן, חוקר הארצות, ההרפתקן, הסופר והדיפלומט. נישואיהם של ארונדל וברטון נִדחו בגלל התנגדות משפחתה והתקיימו ב-1861 אחרי שברטון הסכים לטקס בכנסייה קתולית והבטיח לגדֵל את ילדיהם כקתולים. בשנים הראשונות לנישואיהם כיהן ברטון כקונסול אנגליה בפרננדו פו המשוונית, אבל תנאי החיים באזור לא התאימו לאישה אירופית בת תקופתה. איזבל חברה אליו ב-1865, כשמוּנה לקונסול בסנטוס בברזיל, ואחרי כן ב-1689–1871 כששירת בדמשק, וסיירה במקומות שונים בארצות אלה. ב-1873 התמנה ברטון לקונסול בטריאסטה (אז באוסטרו-הונגריה) ושם התגוררו עד למותו ב-1890. איזבל חזרה לאנגליה, ונפטרה בלונדון ב-1896.

איזבל ברטון נחשבה למי שחיה בצל בעלה הדגול, אולם היא מילאה תפקיד מהותי בעבודתו: טיפלה בסידורי נסיעותיו, טיפחה קשרים שבזכותם זכה בתפקידים בשירות החוץ, סייעה בעריכת כתביו ודאגה להוצאתם לאור. ר"פ ברטון מצדו עודד אותה בכתיבת ספריה. ב-1875 פרסמה את ספרה "חיים בסוריה ובארץ ישראל: פרקים מיומני הפרטי",^[1] וב-1879 – את "ערב, מצרים, הודו: תיאור מסע".^[2] הספרים נשענו על חוויותיה מהתקופה שבה שהתה בלבנט. חיבורהּ החשוב ביותר הוא הביוגרפיה של ריצ'רד פרנסיס ברטון שנכתבה אחרי מותו ופורסמה ב-1894.

איזבל ברטון ערכה חלק מחיבוריו של בעלה ומהתרגומים שיצר, בהם האפוס של לואיש דה קמואש, "הלוזיאדות" (Os Lusíadas), שתורגם מפורטוגזית ב-1880, וכן לקט האגדות ההודיות עתיקות היומין (Baital Pachisi) "ויקראם והערפד".^[3] עם זאת לא הייתה לה יד בתרגום הקאמה סוטרה של ברטון מ-1883, ומחשש לשמו הטוב הבעירה מיד אחרי מותו את רוב יומניו וכמה מכתבי היד שלו, בהם תרגום מחודש של "הגן המבושם" (אנ'). איזבל ברטון נתנה את שמהּ למהדורה מקוצצת עד מאוד של "סיפורי אלף לילה ולילה", שבעלה תרגם מערבית, גרסה מטוהרת מתיאורים של יחסי מין לסוגיהם, תיאורים שנתפשו באמות המידה של המוסר הוויקטוריאני כדבר תועבה. בשנותיה האחרונות הפיקה מחדש כמה מספריו משכבר, ובהם "השליחות לגְלֶלֶה, מלך דהומיי"(אנ'),^[4] מ-1864, ו"תיאור עלייה לרגל לאל-מדינה ולמכה" מ-1874.^[5]למרות מחלתה הקשה השלימה ב-1893, כארבע שנים אחרי פטירתו של ברטון, את כתיבת הביוגרפיה שלו, "חייו של קפטן סר רי'צרד פ' ברטון".^[6] בשנים שאחרי כן עמלה על האוטוביוגרפיה שלה – "אהבתה של איזבל, ליידי ברטון: סיפור חייה", שהושלמה ונערכה בידי הסופר ויליאם הנרי וילקינס (אנ') וראתה אור ב-1897, אחרי מותה.^[7] וילקינס ערך ופרסם אחרי מותה גם את החיבור "מחזה הפסיון [של ישו] באובר-אמרגאו", שהתבסס על פרקי יומנה מ-1880.^[8]

איזבל ברטון נפטרה בלונדון ב-22 במרס 1896 ונקברה לצד בעלה באחוזת קבר דמוית אוהל מסעות (אנ') בחצר הכנסייה הקתולית במורטלייק (אנ') שברובע ריצ'מונד שעל התמזה. מצבת הקבר, שהוקמה ב-1891, שופצה ב-1975 והיא מוגדרת כבניין רשום.^[9]

שולי דברים

על שמהּ נקרא מין של סנאי חבל – Funisciurus isabella (Lady Burton's Rope Squirrel), וזאת לכבודו של בעלה, ריצ'רד פרנסיס ברטון, ששימש כקונסול אנגליה בפרננדו פו (גינאה המשוונית) בשנים 1861–1865.

איזבל ברטון גולמה על ידי השחקנית פיונה שו בסרט "הרי הירח" (Mountains of the Moon) מ-1990, המספר על מסעם של ריצ'רד פרנסיס ברטון וג'ון הנינג ספיק בשנים 1857–1858 ללב אפריקה לגילוי מקורות הנילוס. השחקנית ברברה לי-האנט גילמה אותה בסדרת ה-BBC מ-1971 "החיפוש אחרי מקורות הנילוס" (The Search for the Nile).