אילינצי

אתרה של אילינצי היה מיושב מתחילת הספירה, ובשנת 1448 הוקמה העיר רשמית בידי קז'ימייז' הרביעי, מלך פולין. בשנת 1757 הוענקו לאילינצי זכויות עיר.

במהלך המאה ה-19 התפתחה העיר, ובשנת 1866 הפכה לעיר מחוז. בשנת 1900 נמנו בעיר כ-5,000 תושבים, רובם יהודים.

לאחר מלחמת העולם הראשונה חיו באילינצי למעלה מ-5,000 יהודים, רוב תושביה. בתקופה הסובייטית הצטמצמה האוכלוסייה היהודית בעיר, ונותרו בה ערב מלחמת העולם השנייה כ-2,200 יהודים, רוב תושביה. בתקופה זו פעלה בעיר מועצה יהודית, והתקיים בה בית ספר יידי.

עם פרוץ מבצע ברברוסה הגיעו לעיר פליטים יהודים רבים ממערב אוקראינה, והקהילה המקומית התגייסה לעזרתם. עם התקרבות החזית, נמלטו חלק מיהודי העיר מזרחה. ב-23 ביולי 1941 נכנסו לעיר הגרמנים, ואלו החלו מיד בביצוע מעשי התעללות ביהודיה, ותוך זמן קצר ריכזו את יהודי העיר בגטו שהוקם בשכונה ענייה בה, תוך חיובם בענידת סרט זרוע עם מגן דוד.

בנובמבר 1941 נרצחו 43 גברים יהודים מהגטו בידי שוטרים אוקראינים. ב-24 באפריל 1942 נרצחו כ-1,000 מיושבי הגטו ליד הכפר הסמוך גוליקובו. כ-700 יהודים נוספים מהגטו נרצחו בסוף מאי 1942 ביחד עם יהודי ז'ורנישצ'ה שהועברו לגטו בתחילת אותו חודש.

יתר יהודי העיר הועברו בסוף שנת 1942 למחנה עבודה סמוך, וב-15 בדצמבר 1942 הוצתו בתי הגטו, וכל המסתתרים בו נרצחו.

• 
  בית הכנסת הגדול באילינצי

מדיה וקבצים בנושא אילינצי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אילינצי
• אילינצי, בתוך: אליעזר דוד רוזנטל, מגילת הטבח, כרך ראשון עמ' 48, באתר היברובוקס
• אילינצי (Ilyintsy), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
• "אילינצי", באתר JewishGen (באנגלית)
• אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין (אנ'), אילינצי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1530–1531), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)