בית ליד (נפת טולכרם)
בית ליד (בערבית: بيت ليد) הוא כפר פלסטיני במערב הרי השומרון, בנפת טולכרם ובמרחק של כ־10 ק"מ דרומית-מזרחית לעיר טולכרם, בגובה של כ־450 מטר מעל פני הים.
 | |
| טריטוריה |  הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | טולכרם |
| ראש העיר | סלמה דריידי |
| שטח | 16.753 קמ"ר |
| גובה | 426 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 5,444 (2012) |
| קואורדינטות | 32°15′40″N 35°07′52″E / 32.261225°N 35.130973°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
בשנות ה-60 של המאה ה-19 העניקו השלטונות העות'מאניים לכפר חלקת אדמה חקלאית ממערב ליישוב ועליו קמה ח'רבת בית ליד,[1] [2] במקום בו נמצאת כיום צומת השרון (לשעבר: צומת בית ליד) ומושב נורדיה. במלחמת השחרור הם עזבו את המקום וחלקם מצאו מקלט בכפר האם.
מקור השם
לדעת וילנאי - מקור השם אינו ידוע.[3]
תושבי הכפר טוענים שבתקופה הרומית שם הכפר היה בית - לוד, כלומר בית המפקד ולאחר מכן שונה לבית ליד.[4][5]
היסטוריה
בכפר ובסביבתו נמצאו כאן חרסים מהתקופה הביזנטית. [6]
בית ליד, כמו כל ארץ ישראל רבתי, שולב באימפריה העות'מאנית בשנת 1517. על שער המסגד הישן, חקוקה כתובת המנציחה את בניית המסגד ומתוארכת לתקופה הממלוכית המאוחרת, או העות'מאנית המוקדמת. [7]
בשנת 1882, במסגרת סקר ה SWP תוארה בית ליד כ"כפר קטן בגודלו, בנוי על גבעה המתנשאת לגובה 600 רגל מעל העמק שמדרום לו. הבתים עשויים אבן, ומסופקים על ידי באר בדרום-מזרח, למטה. כמה זיתים גדלים סביב הכפר". [8]
אוכלוסייה
| מפקדי אוכלוסין - בית ליד | |||
| שנה | תושבים | מקור | הערות |
| 1596 | [9] | 64 בתי אב, כולם מוסלמים | |
| 1922 | 653 | [10] | |
| 1931 | 739 | [11] | גרו ב־171 בתים |
| 1945 | 960 | [12] | |
| 1961 | 1,807 | [13] | כולל פליטים שהגיעו מח'רבת בית ליד בשנת 1948 |
| 1997 | 4,412 | [12] | |
| 2005 | 5,740 | [12] | |
| 2007 | 6,072 | [12] | |
| 2017 | 5,606 | [14] | |
אדמה חקלאות ומים
על פי רשומי המס של שנת 1596, התושבים שילמו מס קבוע בשיעור של 33.3% על תוצרת חקלאית, סך של 17,310 אקצ'ה. מחצית מההכנסות הלכו לווקף.[9]
שטח הקרקע בשנת 1945 היה 16,753 דונם, והגידולים החקלאיים היו: דגנים ועצי פרי (בעיקר: זיתים, שקדים ותאנים).[12]
השטח הבנוי של הכפר, היה כ־25 דונם, בשנת 1945 ובשל הריבוי הטבעי, גדל השטח הבנוי ליותר מ־150 דונם, בשנת 1980 והבתים נושקים לבתי הכפר הסמוך - ספארין.[4][5]
בשנת 1993 נפרסה בכפר רשת מים לשתייה וצרכי הבית (מחוברת לרשת המים של הרש"פ). כמות המים לחקלאות תלויה בעיקר במי גשמים ויש גם כמה בארות פרטיות.[4]
אתרים
בכפר ובסביבתו מספר אתרים ארכאולוגיים:
- ח'רבת קָרְקָף (خربة قرقف) ממוקמת על תל, צפונית מזרחית לעיירה. חורבה גדולה בת כמה עשרות דונם, שבה מפוזרים גלי אבנים, שרידי קירות, אבנים גדולות מסותתות ושרידי ביצורים.
- ח'רבת אל-דֻוֵויר (خربة الدّوير) ממוקמת מזרחית, דרום-מזרח לכפר. חורבה קטנה יחסית, כוללת שרידי חומה וסביבה בורות מים חצובים בסלע, חרסים ושרידי כלים מבזלת.
- מקאם - מסגד קטן מדרום-מערב לכפר שנקרא אל-מָזָאר (المزار) ויש בו מחראב שעל פי מאפייניו, מניחים שהוא מתוארך לתקופה העות'מאנית.
- ברכת אגירה שנחצבה בסלע, במרחק קילומטר דרום מערבית לכפר, וסביבה שרידי מחצבות אבן קדומות.
אנשי דת ורוח קשורים לכפר
- עבדאללה בן עומר בן מג'לי בן עבד אל-חאפז אל-בית-לידי אל-מנופי, (عبد الله بن عمر بن مجلي بن عبد الحافظ البيت ليدي المنوفي - שנת 798).[4]
- עבדאללה בן מוחמד בן יחיא בן עבד אל-חאפז אל-בית-לידי (عبد الله بن محمد بن يحيى بن عبد الحافظ البيت ليدي - 840-776).[4]
- עבד אלרחמן בן עמר בן מג'לי בן עבד-אל-חאפז אל-בית-לידי (عبدالرحمن بن عمر بن مجلي بن عبد الحافظ البيت ليدي נפטר בשנת 803).[4]
- שיהאב אל-דין אחמד אל-חנבאלי (شهاب الدين أحمد الحنبلي - נפטר בשנת 1179). תואר כאימאם ומלומד.[4]
- חסן בן ח'ליל אל-בית-לידי אל-סליחי אל-חנבאלי (حسن بن خليل البيت ليدي الصالحي الحنبلي) חי במאה העשירית, שימש כמטיף במסגד בית ליהיא בדמשק וכן היה בעל תפקיד צבאי.[4]
