ברוך הלוי אפשטיין

נולד לרב יחיאל מיכל הלוי מחבר "ערוך השולחן", ולמיכלה, שהייתה אחותו של הנצי"ב, ראש ישיבת וולוז'ין, שהיה לימים גם גיסו (כי לאחר פטירת אשתו הראשונה של הנצי"ב, התחתן עם אחותו של רבי ברוך). בגיל שלוש-עשרה החל ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם למד 5 שנים, והיה נחשב אחד מהעילויים. הוסמך לרבנות על ידי דודו - הנצי"ב מוולוז'ין, רבי יוסף דב הלוי סולוביצ'יק (ה"בית הלוי"), רבי חיים יהודה סוסנצר רבה של סמורגון, ורבי רפאל שפירא ששימש כר"מ בישיבת וולוז'ין. התחתן עם בתו של רבי אלעזר משה הלוי הורוויץ, רבה של פינסק, ולאחר מכן, בבית חותנו, למד תורה ומדעי היהדות ואף מדעים כלליים. בהמשך למד באקדמיה למסחר בווינה וחזר לפינסק בה החל לעבוד כמנהל חשבונות ראשי בבנק. ולאחר מכן נתמנה למנהל בנק, והחזיק במשרה זו עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. במקביל למד וחיבר ספרים שונים, המפורסם שבהם הוא "תורה תמימה" - ספר פרשני על התורה. אחר פטירת חמיו נתבקש לשמש רב במקום אך סירב. כמו כן הוצעו לו משרות רבנות בפטרבורג ובמוסקבה, אך הוא סירב לקבלן.

פעל גם באגודת "ציון", למען הפצת הלשון העברית. רושם עצום בעולם, ובייחוד בקרב היהודים, עשתה חלופת המכתבים בינו ובין פרופ' פאבל קוקובצוב מפטרבורג, שהגן על עם ישראל וכבודו מפני משטינים ומעלילים במשפט עלילת הדם של בייליס. כל העיתונות העברית, האידית והרוסית פרסמה מכתבים אלה.

לאחר המהפכה הרוסית נסע אפשטיין לארצות הברית, כדי להדפיס ולהפיץ את ספריו וכתביו, שם שהה בין השנים 1923–1926. לאחר מכן שב לפינסק. נפטר בתקופת השואה בשנת 1942^[1], וקברו נמצא בבית העלמין בקרלין.^[2]

פעילות ציונית

בשנות השבעים של המאה התשע עשרה, כשהתפרסמה האפשרות לקניית א"י מידי הסולטאן הטורקי, התנגד הרב אפשטיין נמרצות לרעיון זה בטענה שעדיין לא הגיעה עת הגאולה. רק בשנים מאוחרות יותר התקרב לרעיון יישוב ארץ ישראל, תרם לקרנות הלאומיות, ועם ייסוד תנועת "המזרחי" הצטרף לשורותיה. תשומת לב מיוחדת גילה לבעיותיה של תנועת "הפועל המזרחי", אשר בה ראה את התנועה הדתית שעסקה בחיי הגשמה בארץ ישראל. משום כך הרבה לקרב את שלוחי "הפועל המזרחי" שנזדמנו לפינסק. התעניין גם בארגון "החלוץ המזרחי" בעירו, קרא את ביטאון התנועה "נתיבה" ושאר החוברות שפרסמה בנושא ארץ ישראל. עמד בקשר הדוק עם בן אחותו, הרב מאיר בר-אילן. ועם זאת - מעולם לא עלה לארץ ישראל.

• תורה תמימה - (חמשה חלקים) פירוש על התורה המשלב בין פירושי ודרשות התלמוד והמדרשים לפסוקי התורה, ונוסף לו תוספת ברכה. נדפס לראשונה בווילנא, ה'תרס"ב.
• מקור ברוך - (1928 מהדורה ראשונה) (ארבעה חלקים) אוטוביוגרפיה; תולדות משפחתו (משפחת אפשטיין); זכרונותיו על ישיבת וולוז'ין ועל העומד בראשה, דודו הנצי"ב, ואישים נוספים בתקופתו; הגיגים וחידושים בגמרא. חלק מהספר תורגם לשפה האנגלית בשנת 1987 על ידי הוצאת ארטסקרול בשם "My uncle the Netziv".

בספרו זה כותב רבי ברוך כי שם משפחת אבותיו היה בנבנישתי, וכי התגוררו הם בספרד שלפני הגירוש. לאחר גירוש ספרד נדדו הם לארצות אירופה, שם קיבלו אותם בכבוד רב, ולראות הכרת הטוב שינה סבו את שם המשפחה לאפשטיין. הרב ברוך מביע צערו על שינוי שמה של המשפחה.

• מקור ברוך - על תלמוד ירושלמי
• ברוך שאמר - (1940 מהדורה ראשונה) הלכות תפילה וביאורים על הסידור, וכן על הגדה של פסח, ועל פרקי אבות.
• גשמי ברכה - על חמש מגילות.
• נחל דמעה, הספד על חותנו רבי אלעזר משה הורוויץ
• שפה לנאמנים, מאמר על לשון הקודש.
• תוספת ברכה, דברי תורה ומאמרים על פרשיות השבוע, (שמרביתם הובאו בקיצור נמרץ בהערותיו בתורה תמימה).

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: מקור ברוך

עליו

• תולדות חייו בספר המקוון רבנים שנספו בשואה מאת ד"ר פנינה מייזליש
• שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק, תרע"ב, עמ' 153 ואילך, באתר היברובוקס
• בן-ציון אייזנשטט, ר' ברוך הלוי עפשטיין, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמוד 42, באתר היברובוקס
• מתורתו של הרב ברוך הלוי אפשטיין: הערה על דבר קריאת פרשת פרה, ביאור בעניין הקדמת חכמתו ליראתו, אתר תורתך לא שכחתי
• שמריה גרשוני, רבי ברוך עפשטיין בעל התורה תמימה, ובירור נסיבות פטירתו, ישורון כט, אלול תשעג, עמ' תתפ"ה, באתר היברובוקס
• ברוך בן יחיאל מיכל עפשטיין (1860-1941), דף שער בספרייה הלאומית

חיבוריו

• מקור ברוך חלק המבוא, חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי וחלק רביעי, באתר היברובוקס
• ברוך אפשטין, מקור ברוך: הערות וחידושים לירושלמי, ‏תרפב, באתר היברובוקס
• חמישה חומשי תורה עם פירוש תורה תמימה בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים, באתר היברובוקס
• "גשמי ברכה" על חמש מגילות, באתר "דעת"
  • גשמי ברכה על מגילת רות, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי (טקסט)
• מגילת אסתר עם פירוש תורה תמימה
• ברוך אפשטין, שפה לנאמנים: מאמר על תכונת וערך לשון הקודש בשלשה פרקים, ‏ווארשא תרנג, באתר היברובוקס

על חיבוריו

• שמעון זאקהיים, שיחה תמימה, מאמר בקרת על מעשה הספר „תורה תמימה”, באתר אוצר החכמה
• יהושע מונדשיין, מקור ברוך - מקור הכזבים.
• שמריה גרשוני, ‏"יַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים" - על הביקורת 'שיחה תמימה' על החומשים 'תורה תמימה', המעין תשרי תשע"ב
• תיקונים במראה-מקומות בספר תורה תמימה המעיין 17/3 תשל"ז, עמ'20-23.
• הרב חנוך טוביאס, יהושע מונדשיין ואחד מגדולי הדור (כנראה רב"ש שניאורסון), ה"תורה תמימה" היצירה, האמינות, המקורות, קובץ פעמי יעקב, גיליון מ"ה, אב תש"ס, עמודים ס' - ע"ז
• פרה אדומה במרה? <תורה תמימה>, השמטה מעניינת של בעל השמועה בספר 'תורה תמימה' - דיונים על מקורות הספר "תורה תמימה" בפורום אוצר החכמה