הבתים העגולים במוסקבה
הבתים העגולים במוסקבה הם מבני מגורים בני תשע קומות שנבנו בצורה מעגלית, במערב מוסקבה ב-1970 על פי פרויקט של האדריכל יבגני סטאמו והמהנדס אלכסנדר מרקלוב.[1][2][3][4][5] המבנים בקוטר של 155 מטר נבנו מחלקים, המחוברים בזווית של 6 מעלות.[6][7][8]
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | housing series, מכלול מבנים  |
| מיקום | המחוז האדמיניסטרטיבי המערבי |
| מדינה | רוסיה |
| הקמה ובנייה | |
| אדריכל | Evgeny Stamo |
| קואורדינטות | 55°43′21″N 37°30′49″E / 55.72255°N 37.513569444444°E |
 | |
  | |
תיאור
הפרויקט של בית הטבעת פותח בסדנה 3 של מכון Mosproject-1 תחת הדרכתו של האדריכל יבגני סטאמו. מאז תחילת 1970, מעצבים חיפשו דרך ליצור דומיננטיות אדריכלית והחליטו לנסות לבנות בית עגול ניסיוני.[2][9][10]
במשך תקופה ארוכה הייתה אגדה אורבנית על כך שנבנו בתים לקראת אולימפיאדת מוסקבה וכי תוכנן בלוק שלם של מבנים כאלה בצורת הטבעות האולימפיות. לדברי סרגיי טקצ'נקו, לשעבר ראש מכון התוכנית הכללית של מוסקבה, גרסה זו הופצה בעיתונות ללא שום סיבה: ראשית, בתים עגולים תפשו יותר מדי אדמות, ושנית, הם התבררו כחסכוניים פחות מבניינים סטנדרטיים רגילים. העלויות גדלו עקב הצורך במעקב מתמיד אחר פרויקט בודד, בנוסף, בתים כאלה דרשו תוספות מונוליטיות, מה שהגדיל את עלות הבנייה והגדיל את משך זמן הבנייה שלו. הרעיון האמיתי של הפרויקט היה לנסות לשחזר את "חצר המגורים הסובייטית הישנה", להוסיף אטרקטיביות לאזורים הבנויים האופייניים ולספק לתושבים את התשתית הדרושה במרחק הליכה. לשם כך, הקומה הראשונה בבניין הייתה שמורה למתקני בית, כולל חנויות, בתי מרקחת וספריה.[11][12][13]
מבנה הבניין מורכב מ-22 קטעים ישרים זהים, והצורה בצורת הטבעת הושגה על ידי התקנת לוחות בזווית שאינה עולה על[14]6 מעלות - הסטייה המקסימלית שמותרת על פי תקנות בנייה, לחיזוק במקומות מסוימים תוספות מונוליטיות.[15][16][11] החלקים הפנימיים היו בצורת טרפז, כאשר הקיר החיצוני הוא הצד הארוך. החצרות העגולות כמעט בגודל של מגרש כדורגל, כשש קשתות מובילות אליהם מהרחוב.[1][2]
הבית ברחוב נז'ינסקאיה ומכיל 913 דירות ב-26 כניסות. בניין נוסף ברחוב דובז'נקו הוא עותק דומה, רק מספר הדירות שונה - 936.[17][18][19][20] בשל מיקומו בסמוך לאולפן הקולנוע מוספילם, הוא הופיע לעיתים קרובות בסרטים סובייטים. בחצר הבית צולמו צילומי הסיום של הסרט מוסקבה אינה מאמינה בדמעות - פנורמת לילה של חלונות זוהרים, כמו גם סצינות מסדרות מקומיות.[12] בשנים שונות, גרו בבית השחקנים סאבלי קרמרוב, גלינה בילייאבה ובמאי הקולנוע אמיל לוטיניו.[21]
לאחר מספר שנים התבררו החסרונות של צורה זו: רוח חזקה נשבה ללא הרף בתוך החצר, היו קולות גבוהים מאוד, חלק משמעותי מהדירות לא קיבל את תקני הבידוד הנדרשים. קשה לבצע תיקונים בדירות עקב צורתם הטרפזית של החדרים, ולעיתים קרובות התושבים והאורחים התקשו למצוא את הכניסה הנכונה.[22][23] כתוצאה מכך, לאחר סיום בניית הבית ברחוב דובז'נקו, לא נבנו עוד מבנים כאלה. למרות כל חולשותיו של הפרויקט, לאחר כחצי מאה, חוקרי האדריכלות מכנים אותו פרויקט שהקדים את זמנו ומקבילות אותו למטה המודרני של חברת אפל בקליפורניה[11][24] האדריכל הראשי של מוסקבה לשעבר מיכאיל פוסוחין שיבח את תרומתו של יבגני סטאמו לנוף העירוני והציבו לצד אדריכלים כמו וסילי בז'נוב, מטווי קזאקוב אלכסיי שצ'וסב שתרמו אף הם לנוף העירוני של מוסקבה.
גלריה
הבית ברחוב נז'ינסקאיה, 2018
2017
הבית ברחוב דובז'נקו, 2018
לקריאה נוספת
- Вострышев М., Шокарев С. Вся Москва от А до Я. — М.: Эксмо, 2011. — С. 477. — ISBN 978-5-4320-0001-9.
- Двинский Э. Москва от А до Я. — М.: Московский рабочий, 1976. — С. 168. — 454 с.
- Прогулка сквозь время. 1975 // «Московское наследие» / глав. ред. Ф. Смирнов. — Солид-Пресс, 2018. — № 3 (57). — С. 52.
- Пекарева Н. Евгений Николаевич Стамо // Зодчество 2 (21). Сборник Союза архитекторов СССР. — М.: Стройиздат, 1978. — С. 126—129. — 15 000 экз.
- Розанов Н. П. Основные конструктивные системы крупнопанельных домов, их развитие и совершенствование // Крупнопанельное домостроение / под ред. Ю. П. Волчка. — М.: Стройиздат, 1982. — С. 36. — 224 с.
