קליפורניה

קליפורניה יושבה כבר לפני 10,000 שנים, והייתה לאחד האזורים המגוונים תרבותית ומבחינה לשונית בתקופה הפרה-קולומביאנית. הערכות באשר לאוכלוסיית הילידים באזור באותה עת נעות בין 100,000 ל-300,000, אשר היוו כשליש מן אוכלוסיית הילידים בשטח שלימים יהפוך לארצות הברית המודרנית.

מגלה הארצות האירופי הראשון שחקר את אזור החוף של קליפורניה היה הפורטוגזי חואן רודריגס קבריו בשנת 1542. פרנסיס דרייק חקר את כל חוף המדינה ומיפה אותו בשנת 1579.

החל מראשית המאה ה-18 החלו הספרדים להתיישב לאורך החוף ובהמשך המאה הקימו את פרובינציית קליפורניה שהשתרעה על שטח נרחב שכלל את רוב דרום מערבה של ארצות הברית של ימינו ואת חצי האי באחה קליפורניה כחלק ממלכות המשנה של ספרד החדשה. בתחילת המאה ה-19 פוצלה הפרובינציה לאלטה קליפורניה (קליפורניה עילית) שכללה את המדינות קליפורניה, נבדה, ויוטה, וחלקים מהמדינות אריזונה, וויומינג, קולורדו וניו מקסיקו של היום, ובאחה קליפורניה (קליפורניה תחתית) בחצי האי באחה. לאחר קבלת עצמאותה של מקסיקו מספרד במחצית הראשונה של המאה ה-19 היה האזור, כולל המיסיונים בקליפורניה, בשליטת ממשלת מקסיקו.

בשנת 1846, ערב מלחמת ארצות הברית–מקסיקו, נוסדה רפובליקת קליפורניה. רפובליקה זו נכבשה על ידי ארצות הברית, כאשר ג'ון סלואוט הפליג לתוך מפרץ סן פרנסיסקו והכריז על קליפורניה כעל שטח השייך לארצות הברית. בעקבות המלחמה חולקה קליפורניה בין מקסיקו (שקיבלה את באחה קליפורניה) לבין ארצות הברית.

בשנת 1848 מרבית האוכלוסייה, כ-4,000 תושבים, הייתה ספרדית-מקסיקנית. עם גילוי הזהב במדינה ותחילת הבהלה לזהב, החלה הגירה מאסיבית של אזרחים אמריקאים לבנים ממזרח ומרכז ארצות הברית לקליפורניה, וכן של סינים ומהגרים אחרים, וכך החלה התיישבות גדולה בה. עיקר המהגרים היו חקלאים מהמערב התיכון ומדרום ארצות הברית, וכן גם כורי פחם ואנשי עסקים.

באותה תקופה התרחש רצח העם של האוכלוסייה הילידית בקליפורניה. גודלה של אוכלוסייה זו ירד מכ-150,000 איש בראשית הבהלה לזהב ל-30,000 איש ב-1870 ועד ל-16,000 איש בראשית המאה ה-20. תהליך זה אירע עקב רעב, מחלות, שיעבוד ומעשי טבח שמספר הקורבנות המצטבר שלהם בכל התקופה נע בין 9,000 ל-16,000 איש.

השפעות הבהלה לזהב היו משמעותיות. סן פרנסיסקו גדלה מיישוב קטן של 200 תושבים ב-1846 לעיר מתפתחת במהירות בעלת 36,000 תושבים בשנת 1852. כבישים נסללו, כנסיות ובתי ספר נבנו, וערים רבות נוסדו ברחבי קליפורניה. בשנת 1849 נכתבה חוקה למדינה, מושל ובית מחוקקים נבחרו, וקליפורניה הצטרפה בשנת 1850 כמדינה של האיחוד כחלק מפשרת 1850, ובה העבדות נאסרה, כך שהיא מנעה את התפשטות העבדות לחוף המערבי. ב-1854 נקבעה סקרמנטו כבירת קליפורניה.

המפלגה הדמוקרטית שלטה בפוליטיקה של קליפורניה בראשית דרכה, ועל אף שדרומיים דמוקרטים, שתמכו בפרישתה של המדינה מן האיחוד, היו מיעוט – הם היוו רוב בדרום קליפורניה ובמחוזות אחדים במרכזה. ב-1861, כשהחלה מלחמת האזרחים האמריקנית, ניסו תומכי הקונפדרציה של מדינות אמריקה להוביל לפרישתן של קליפורניה ואורגון מן האיחוד, ללא הצלחה. דרום קליפורניה, יחד עם תושבים דוברי ספרדית שלא היו מרוצים, כבר הצביעו עבור הקמת ממשלה חלופית ועצמאית וכן הקימו יחידות צבא, אך נמנעו מלממש זאת לאחר תקרית פורט סאמטר ולאחר שנשלחו למדינה כוחות צבאים פדרליים. עם המשך המלחמה שלחה קליפורניה בעיקר חיילים לצבא האיחוד, שהגיעו ברובם מן המחוזות התומכים בהישארותה שבצפון. עם פיצולה של המפלגה הדמוקרטית בצל המלחמה, בין תומכי האיחוד לבין תומכי הקונפדרציה, ניצלו זאת הרפובליקנים ותומכי לינקולן והשתלטו על הקונגרס של קליפורניה, וכן נשלחו כוחות על מנת לכבוש את האזורים הדרומיים תומכי הפרישה, כך שהותירו אותם ללא סמכות מעשית. עם זאת, כמה מתושבי הדרום הצליחו לחמוק מסיורי השמירה של האיחוד, ויצאו מזרחה על מנת להילחם עם צבאות הקונפדרציה.

בשנת 1869 נבנתה מסילת הרכבת הבין-יבשתית הראשונה אשר קישרה את החוף המערבי עם החוף המזרחי והקלה על המעבר וההתיישבות בקליפורניה. החקלאות והחוואות התפשטו ברחבי המדינה כדי לספק את צורכי המתיישבים החדשים. המתיישבים גילו כי אקלים המדינה טוב במיוחד לחקלאות, והחלו לגדל מגוון רחב של פירות הדר (בעיקר תפוזים) וכרמי גפן. שיטות תחבורה חדשות פותחו כאשר ספינות קיטור החלו בשירות סדיר.

הגירה לקליפורניה הואצה עם תחילת המאה העשרים, עם השלמתם של כבישים יבשתיים מרכזיים רבים המקשרים בין המדינה לשאר ארצות הברית. משנת 1900 לשנת 1965 גדלה אוכלוסיית קליפורניה מקצת יותר ממיליון תושבים לכך שהפכה למדינה המאוכלסת ביותר בארצות הברית. לפי משאל האוכלוסין שנערך ב-1940, רובה המכריע של אוכלוסיית המדינה הייתה לבנה (89.5%) יחד עם מיעוט היספאני ואסייתי. לצד זאת, בשל המשיכה לאקלים ים-תיכוני המתון ששרר במדינה, לקרקע הזולה ולגאוגרפיה המגוונת שלה, יוצרי קולנוע הניחו את התשתיות לאולפני סרטים בהוליווד במהלך שנות העשרים.

לאחר קבלת החלטת Deportation Act בנוגע להגלייה מרצון של תושבים ואזרחים ממוצא מקסיקני בשנת 1929, הוגלו כ-400 אלף תושבי קליפורניה (מתוך סך של 500–700 אלף גולים בכל מדינות דרום ארצות הברית) בין השנים 1929–1944.^[7] בשנת 2006 הייתה למדינה הראשונה לפרסם התנצלות על הגירוש,^[8] ובשנת 2012 הוגדר יום זיכרון לגירוש התושבים בלוס אנג'לס.

אל העשור השני של המאה ה-21 נכנסה קליפורניה עם גירעון של כ-60 מיליארד דולר, אך לאחר שעשתה רפורמה מנהלית, שכללה שורה של קיצוצים בהוצאות המדינה, הצליחה להגיע נכון לשנת 2017 לעודף תקציבי של מיליארד דולר.^[9]

לאורך עשור זה, תחת כהונתו של ג'רי בראון, ניסתה למצב עצמה קליפורניה כאחת המדינות המובילות את החזית הליברלית והסביבתית בעולם בכלל ובארצות הברית בפרט, וכך בשנת 2014 קליפורניה הייתה המדינה הראשונה שאוסרת על חלוקה חינמית של שקיות פלסטיק במרכולים משיקולים סביבתיים.^[10] בשנת 2017 הפכה למדינה הראשונה בארצות הברית שמכירה במגדר שלישי, ובשנת 2018 למדינה הראשונה בארצות הברית שמחייבת תאגידים למנות נשים לדירקטורונים שלהם.^[11]

באוקטובר 2018 מדינת קליפורניה הציבה עצמה בעיצומה של סערה תקשורתית סביב ביטול נייטרליות הרשת של ארצות הברית, כאשר המדינה החליטה לא לכבד את ההחלטה הפדרלית ולחוקק חוק מדינה שימשיך בה את נייטרליות הרשת. בעקבות החקיקה נתבעה קליפורניה על ידי ממשלת ארצות הברית.^[12]

קליפורניה גובלת במערב באוקיינוס השקט, בצפון במדינת אורגון, במזרח בנבדה ואריזונה, ובדרום במדינת באחה קליפורניה במקסיקו. המדינה היא השלישית בגודלה מבין מדינות ארצות הברית, ושטחה 410,000 קמ"ר.

במרכז המדינה נמצא עמק מרכזי גדול, הסנטרל ואלי, אחד האזורים הפוריים ביותר לחקלאות בעולם, שבו כמה מאזורים החקלאיים המניבים ביותר בקליפורניה, אשר מצטיינת בכמות תוצר החקלאי שלה. הוא מוקף במערב בהרי החוף הפאסיפי ובמזרח ברכסי ההרים סיירה נבאדה (מרחבים מושלגים בספרדית), ברכס קסקייד בצפון ובהרי טהצ'אפי (אנ') בדרום. בסיירה נבדה נמצאת הנקודה הגבוהה בארצות הברית (למעט אלסקה) – הר ויטני שגובהו 4,421 מטר, ואזור זה כולל את עמק יוסמיטי ואת אגם המים המתוקים העמוק אגם טאהו, הגדול ביותר במדינה בנפחו, שגבול קליפורניה-נבדה עובר בו. ממזרח לסיירה נבדה שוכנים עמק אוונס ואגם מונו – אזור מרכזי לנדידת ציפורים. באזור הצפון-מערבי של המדינה שוכן אגם קליר (אנ'), אגם המים המתוקים הגדול ביותר מבחינת שטח בקליפורניה. אף על פי שאגם טאהו גדול יותר, שטחו מחולק בין קליפורניה לנבדה.

בהרי סיירה נבדה נמצא הפארק הלאומי יוסמיטי, שבו שוכן הר הגרניט הגדול בעולם, ודרומית לו נמצא הפארק הלאומי סקוויה וכן העצים הגדולים בעולם, בהם העץ הכי גדול בעולם מבחינת נפח. דרומית לפארק זה נמצא הפארק הלאומי קינגס קניון. שלושת הפארקים מהווים רצועה אחת רצופה של רכסי סיירה נבאדה, אך כדי להגיע מיוסמיטי לסקוויה אין אפשרות לנסוע בתוך הפארקים, וכן ניתן למצוא חלק קטן מעצי הסקוויה ביוסמיטי ובאגם טאהו.

דרומית לעמק, בהרי טרנסוורס, נמצא האגם המלוח ימת סלטון ודרומית לו מדבר מוהאבי ובו הפארק הלאומי עמק המוות. בעמק המוות נמצאת הנקודה הנמוכה ביותר והחמה ביותר באמריקה הצפונית.

קליפורניה ידועה ברעידות האדמה התכופות הפוקדות אותה בשל שבר סן אנדראס. לפי מחקרים במדינה מדי שנה ישנן 37,000 רעידות אדמה אם כי רובן כלל אינן מורגשות. בקליפורניה מספר הרי געש פעילים ובהם הר מאמות' ופסגת לאסן אשר התפרץ בשנים 1914–1921.

במהלך המאה העשרים התרחשו בקליפורניה שני אסונות טבע גדולים, ב-1906 אירעה רעידת אדמה בסן פרנסיסקו בה מתו כ-3,000 אזרחים. ב-1928 אירעה סמוך ללוס אנג'לס תקלה בסכר שסיפק את מרבית תשתית המים לאזור, והשיטפון גבה את חייהם של כ-431 בני אדם.

• 
  הר שסטה
• 
  עמק יוסמיטי בפארק הלאומי יוסמיטי, פארק לאומי השוכן בחלק המזרחי-מרכזי של מדינת קליפורניה
• 
  חורש בפארק הלאומי רדווד
• 
  אזור החוף "ביג סור" במרכז קליפורניה, דרומית למונטריי

אקלים

קליפורניה מגוונת אקלימית. ברוב שטחי המדינה ישנו אקלים ים תיכוני עם חורפים גשומים וקיצים יבשים, בשל השפעתו של האוקיינוס. בעוד שהטמפטורות סביב החוף יציבות לאורך כל השנה בין 15 ל-25 מעלות צלזיוס, בעמק המרכזי החורפים קרים יותר והקיצים חמים יותר. בצפון-מערב המדינה ישנו אקלים ממוזג (380–1,020 מ"מ גשם בשנה). בעמק המרכזי של קליפורניה שורר אקלים ים תיכוני, ובהרי סיירה נבאדה אקלים הררי עם חורפים מושלגים וקיצים ממוזגים.

בשל גובהם של ההרים ישנה תופעת מדבר צל גשם, ממזרח להרים שורר אקלים מדברי. המדבריות ממזרח להרים הם מדבר סונורה ומדבר מוהאבי. חלקו הצפוני של מדבר מוהאבי הוא עמק המוות – המקום החם ביותר בחצי הכדור המערבי, בו נמדדו טמפרטורות של 56.7°C ב-10 ביולי 1913. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה במדינה הייתה ב-1937, -43 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.

בתחילת 2013 החלה בצורת חריפה ברחבי קליפורניה. באוגוסט 2014 הוכרזו מעל 50% משטחה של קליפורניה כאזור תחת בצורת בדרגה החמורה ביותר. עקב הבצורת שהוכרזה בצפון אמריקה באוגוסט 2020, נרשמה בקליפורניה השנה היבשה ביותר מאז שנת 1924.^[13] ב-19 באוקטובר 2021 הכריז המושל ניוסם על מצב חירום בכל מחוזות המדינה, תוך החלת צו חיסכון והגבלת שימוש במי שתייה לצרכים שאינם חיוניים לבריאות הציבור וביטחונו. זאת, אחרי שב-12 באפריל, 10 במאי ו-8 ביולי 2021 הוכרזו הגבלות חלקיות במחוזות שונים.^[14][15]

תופעה חוזרת בקליפורניה היא שרפות ענק שהופכות נפוצות בתקופות מסוימות. אלו נגרמות גם בגלל רוחות סתיו חזקות שמביאות במהירות חום מבעד לרכסי ההרים של המדינה. ביולי 2018 התפרצה בקליפורניה השריפה המתועדת הגדולה ביותר,^[16] ובשנת 2020 במצטבר עלה באש השטח הגדול ביותר בסיכום כלל השריפות.^[17] מרכז וודוול לחקר האקלים קישר בין העלייה בשריפות הקיצוניות לבין משבר האקלים.^[18]

חי וצומח

קליפורניה מתגאה בכמה סופרלטיבים באוסף שלה: סקוויה נאה ואורן האצטרובל הזיפני.

בקליפורניה מספר רב של מינים אנדמיים, המצויים בסכנת הכחדה בשל הכרייה, כריתת העצים והבנייה. ברחבי המדינה יש אזורים נרחבים של צ'פארל.

אזור המשולש האדום מתאפיין בסכנה לתקיפת כרישים.

ערך מורחב – ממשלת קליפורניה

ממשל מקומי

קליפורניה היא רפובליקה ובה שלוש רשויות שלטון: מבצעת – מושל קליפורניה, מחוקקת – המורכבת משני בתים: האספה המדינתית והסנאט של קליפורניה, ושופטת, שבראשה עומד בית המשפט העליון של קליפורניה. המדינה מאפשרת התערבות ישירה של האזרחים על ידי יוזמה אזרחית, משאל עם, Recall Election ואישור חוק.

הרשות המבצעת בקליפורניה מורכבת מהמושל, סגן המושל, התובע הראשי, מזכיר המדינה, שר האוצר (State treasurer), מבקר המדינה (State Controller), המפקח על הביטוח (Insurance Commissioner) ושר החינוך. כל בעלי התפקידים נבחרים בנפרד לתקופה של ארבע שנים ומוגבלים לשתי קדנציות בלבד. ייתכן מצב בו ברשות המבצעת יושבים נבחרים ממפלגות שונות. הבחירות לתפקידים מתקיימות באותו הזמן.

המושל הנוכחי הוא גווין ניוסם מהמפלגה הדמוקרטית.

בבית המחוקקים 40 חברי סנאט הנבחרים לתקופה של ארבע שנים ו-80 חברי אספה מחוקקת הנבחרים לתקופה של שנתיים. בחירות מתקיימות מדי שנתיים ומחצית מחברי הסנאט מועמדים לבחירה בכל מערכת בחירות. למפלגה הדמוקרטית רוב בשני בתי המחוקקים במדינה. בבית המשפט העליון של קליפורניה שבעה שופטים, הממונים על ידי המושל ומאושרים על ידי בית המחוקקים. שיטת המשפט היא שיטת המשפט המקובל האנגלי, אך ישנה השפעה של המשפט האזרחי הספרדי.

מחוזות

אמנם כיום, בירת המדינה היא סקרמנטו, אך בעבר שימשו כבירה מונטריי (1775–1849), סן חוזה (1849–1851), ואלחו (1852–1853), בניסיה (1853–1854) וסן פרנסיסקו בשנת 1862. בשנת 1852 הועברה הבירה זמנית לסקרמנטו מאחר שלא הספיקו לבנות את בית המחוקקים בואליחו, ב-25 בפברואר 1854 נעשתה רשמית ולתמיד עיר הבירה, פרט לארבעה חודשים בשנת 1862 בהם הייתה סן פרנסיסקו עיר הבירה בשל שיטפון בסקרמנטו.

במדינה ישנם 58 מחוזות. 27 ממחוזות קליפורניה הוקמו לראשונה בפברואר 1850. 16 מחוזות נוספים הוקמו בהמשך ב-1860, וארבעה מחוזות נוספים הוקמו ב-1865. עשרה מחוזות נוספים בסוף המאה ה-19, ולבסוף, הוקם מחוז אימפריאל בשנת 1907. הגדול שבמחוזות קליפורניה הוא סן ברנרדינו (52,070 קמ"ר), הקטן שבהם הוא מחוז סן פרנסיסקו (122 קמ"ר), שהוא למעשה עיר עצמאית, והמאוכלס שבהם הוא מחוז לוס אנג'לס (כ-9,818,605 תושבים). עיר הבירה, סקרמנטו, נמצאת במחוז סקרמנטו.

פוליטיקה וייצוג פדרלי

קליפורניה היא מדינה ליברלית באופייה, ומאז מערכת הבחירות של שנת 1992 היא מצביעה באופן קבוע למפלגה הדמוקרטית. קודם לכן נטו תושביה להצביע למועמדים רפובליקנים. עם זאת, בבחירות המקומיות נבחרו גם מושלים רפובליקנים, כגון ארנולד שוורצנגר. הפוליטיקאים הרפובליקנים בקליפורניה מתונים יחסית לרמה הארצית, וליברלים יותר בסוגיות חברתיות.

לקליפורניה 54 קולות (אלקטורליים) – 2 סנאטורים ו-52 חברי בית הנבחרים, בבחירות לנשיאות ארצות הברית^[19]. מאחר שלקליפורניה מספר התושבים הגדול ביותר בארצות הברית, זהו מספר האלקטורים הגדול ביותר ומספר הנציגים הגדול ביותר במדינות ארצות הברית. כיום, מתוך 52 הנציגים, 40 מהם הם חברי המפלגה הדמוקרטית. בין חברי הקונגרס המייצגים את קליפורניה בבית הנבחרים נמצאים ננסי פלוסי, יושבת ראש בית הנבחרים לשעבר וקווין מקארתי, יושב ראש בית הנבחרים לשעבר גם הוא.

הסנאטורים המייצגים את המדינה הם אלכס פדייה הדמוקרטי. פדייה נכנס לתפקידו לאחר שקמלה האריס נבחרה לסגנית נשיא ארצות הברית. פיננשטיין נפטרה במהלך כהונתה השישית בסנאט ב-28 בספטמבר 2023, וטרם מונה לה מחליף להשלים את תקופת הכהונה ע"י המושל.

בית המשפט העליון של קליפורניה ביטל את האיסור על נישואים חד מיניים במאי 2008, אך פסיקה זו בוטלה במשאל עם שנתיים לאחר מכן.^[20] עם זאת בית המשפט העליון של ארצות הברית החזירה ביוני 2013 – עוד לפני החלת נישואים אלו כזכות חוקתית בכל 50 המדינות בפסק דין אוברגפל נגד הודג'ס.

ביולי 2019 הוכרז מצב חירום במדינה בעקבות רצף של שתי רעידות אדמה שגרמו לסדרת אסונות כמו שריפות, דליפות גז ועקורים, ומושל קליפורניה הביע אכזבה מהסיוע הפדרלי הדל שהם קיבלו מהממשל. באפריל 2020, כאשר קליפורניה התמודדה עם מגפת הקורונה, הצהיר גווין ניוסם כי הוא מאוכזב מהסיוע הרפואי הפדרלי, וכי בכוונתו להשתמש בכוח הקנייה של קליפורניה "כמדינת לאום" כדי לרכוש ציוד לבתי החולים דבר שהממשלה הפדרלית לא הצליחה לספק.^[21]

קליפורניה מייצרת 14% מהתל"ג של ארצות הברית. התוצר של קליפורניה הוא 2,622 מיליארד דולר אמריקאי (נכון ל-2016). ענפי הייצור העיקריים כוללים חקלאות (גידולי פירות, ירקות, מוצרי חלב ויין), המפיקים את התוצר הגבוה ביותר לענף מכל מדינה אחרת בארצות הברית; שירותי מקרקעין ושירותים ממשלתיים; תעשייה אווירית ותעשיית חלל, ענפי בידור (הוליווד – טלוויזיה ותעשיית הסרטים), וכן טכנולוגיה – תוכנה וחומרה למחשבים, בעיקר מעמק הסיליקון. יותר מ-50 חברות בדירוג ה-500 של דירוג החברות של כתב העת Fortune שוכנות במדינה. בקליפורניה יש מכרות בוראקס.

ההכנסה הממוצעת לנפש (2003) הייתה $33,403 (מקום 12 בארצות הברית). פערי השכר במדינה גבוהים במיוחד, כאשר מהגרים העובדים בחקלאות מקבלים פחות משכר מינימום. נכון ל-2016 שיעור האבטלה במדינה עמד על 5.5%. התפלגות העושר במדינה מטעה מאוד, חלק מהאזורים העשירים ביותר בארצות הברית נמצאים בקליפורניה, גון ב-La Jolla ליד סן דייגו, בוורלי הילס ליד לוס אנג'לס, ניופורט ביץ' במחוז אורנג' וסן פרנסיסקו. מחיר הבית הממוצע במדינה הוא כ-500,000 $ אך במקומות אלה קרוב ל-2 מיליון דולר. במדינה יש גם כמה אזורים עניים מאוד, במיוחד חלקים מהעמק המרכזי הם בין העניים ביותר בארצות הברית. בקליפורניה שיעור עוני של 23.5%, הגבוה ביותר במדינה כלשהי בארצות הברית. עם זאת, בשימוש במדד הרשמי שיעור העוני היה 13.3% בלבד משנת 2017. בשנת 2019 היו במדינה 1,042,027 משקי בית המוגדרים כמיליונרים, יותר מכל מדינה אחרת במדינה.^[22] בשנת 2010 דורגה המדינה במקום הראשון מבין מדינות ארצות הברית בדירוג ציון כרטיסי האשראי של תושביה.^[23]

אילו הייתה קליפורניה מדינה עצמאית, הייתה כלכלתה השישית בגודלה בעולם.^[24]

מפקד האוכלוסין מעריך את אוכלוסיית קליפורניה נכון לשנת 2019 בכ-39,512,223 תושבים. מספר התושבים בקליפורניה הוא הגדול מבין מדינות ארצות הברית, ואילו הייתה קליפורניה מדינה עצמאית, היא הייתה ה-33 בעולם מבחינת מספר תושביה. 12% מתושבי ארצות הברית חיים בקליפורניה.

נכון לשנת 2011, 9,400,000 (26.5%) אינם ילידי המדינה (תושבי מדינות אחרות או אזרחים זרים), וכ-2,720,000 (7.3%) הם מהגרים בלתי חוקיים, זהו אחוז המהגרים הבלתי חוקיים השלישי בגובהו ממדינות ארצות הברית.

בקליפורניה אין אף קבוצה אתנית אחת המהווה רוב מוחלט. קבוצת הלבנים שאינם היספנים היא הקבוצה הגדולה ביותר מבחינה יחסית. ההיספנים מהווים כשליש מתושבי המדינה, אולם ישנן הערכות כי הם צפויים להפוך לרוב במדינה (עד שנת 2040) בשל ההגירה מאמריקה הלטינית וקצב גידול האוכלוסייה בקרב אוכלוסייה זו.^[25]

מבחינת המספרים הכוללים, בקליפורניה יש את האוכלוסייה הגדולה ביותר של אמריקנים לבנים בארצות הברית, לפי הערכות 22,200,000 תושבים. במדינה יש את האוכלוסייה החמישית בגודלה של אמריקאים אפריקאים בארצות הברית, לפי הערכות 2,250,000 תושבים. אוכלוסיית האסיאתיים בקליפורניה נאמדת בכ-4.4 מיליון, המהווים שליש מכלל האומה.^[26]

דת

הקבוצות הדתיות הגדולות בקליפורניה היו ב-2014 נוצרים קתוליים (28%), נוצרים אוונגלים (20%) ונוצרים פרוטסטנטיים מזרמים אחרים (12%). 27 אחוז דיווחו שאינם דתיים.^[27]

סקר שהתבצע ב-2008 הראה כי קליפורניה היא מדינה פחות דתית משאר מדינות ארצות הברית. 62% מהתושבים השיבו שהם "בטוחים לחלוטין" באמונתם באלוהים, בעוד שבשאר מדינות ארצות הברית שיעור המשיבים כך היה בממוצע 71%. כמו כן, הסקר הראה כי 48% השיבו שהדת חשובה להם בעוד בשאר מדינות ארצות הברית 56% טענו כך.^[28]

יהדות קליפורניה

בקליפורניה חיים כמיליון ו-200 אלף יהודים^[29]. מה שהופך את קליפורניה למדינה עם כמות היהודים הכי גבוה אחרי מדינת ניו יורק. מתוכם כ-600 אלף באזור לוס אנג'לס, כ-300 אלף סביב סן פרנסיסקו ועמק הסיליקון ועוד כ-100 אלף בסן דייגו.

הערים הגדולות

תרבותה של קליפורניה היא מערבית, וכפי הנראה שורשיה נטועים בתרבות האמריקאית, אך היא גם, היסטורית, בעלת שורשים היספנים רבים. כמדינת גבול השוכנת לחוף המערבי, הושפעה תרבותה של קליפורניה רבות על ידי מספר קבוצות אוכלוסייה שהיגרו אליה, ובפרט על ידי אלו מהגרים מאמריקה הלטינית ואסיה.

המדינה היא מולדת תעשיית הקולנוע האמריקאית ושל תרבות הנגד ההיפית. להקות כגון ביץ' בויז, האיגלס ורד הוט צ'ילי פפרז אפיינו את תרבות המוזיקה בקליפורניה.

סן פרנסיסקו היא ביתם של כמה מכלי התקשורת והמדיה החברתית הגדולות ביותר, הם כוללים שלוש מחברות "החמש הגדולות" בטכנולוגיה, אפל, פייסבוק וגוגל, כמו גם שירותי מדיה אחרים כגון: נטפליקס, פנדורה, טוויטר, Yahoo! ויוטיוב.

לארבע רשתות השידור האמריקאיות הגדולות (ABC,CBS, Fox ו-NBC) לכולן מתקני ייצור ומשרדים במדינה. לכל הארבע, בנוסף הרשתות הגדולות בשפה הספרדית (Telemundo ו-Univision).

למדינה מספר רב של קבוצות ספורט, הבולטות שבהן הן שלוש קבוצות פוטבול ב-NFL, ארבע קבוצות בייסבול ב-MLB, ארבע קבוצות כדורסל ב-NBA, שלוש קבוצות כדורגל ב-MLS, שלוש קבוצות הוקי קרח ב-NHL ועוד.

שטחה הגדול של קליפורניה מרושת בכבישים מהירים רבים, חלקם הקטן כבישי אגרה. שדות התעופה העיקריים של קליפורניה הם נמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס ונמל התעופה הבינלאומי סן פרנסיסקו, השוכן דרומה לעיר בסמוך לעמק הסיליקון. ישנם עוד תריסר שדות תעופה מסחריים קטנים במדינה.

למדינה שני נמלי ים גדולים – נמל לוס אנג'לס, דרכו עוברת רבע מתנועת המכולות של ארצות הברית, וכן נמל אוקלנד בצפון המדינה.

הערים מקושרות באמצעות רכבות אמטרק. הן ללוס אנג'לס והן לסן פרנסיסקו מערכת רכבת תחתית או רכבת מהירה בעיר, וכן מערך של חשמליות ורכבות קלות.

• 
  ברקלי
• 
  סטנפורד
• 
  USC
• 
  Caltech

יוזמה אזרחית מ-1988 הוסיפה לחוקת המדינה סעיפים, כך שאחוז קבוע בחוק מהכנסות המדינות צריכות להיות מושקעות בחינוך, אחוז זה משתנה בשנים שבהן יש צמיחה כלכלית או גידול במספר הסטודנטים.

הטובה באוניברסיטאות המדינה היא אוניברסיטת קליפורניה, בה מועסקים יותר זוכי פרס נובל מכל מוסד אקדמי אחר בעולם.לאוניברסיטה עשרה קמפוסים:

• אוניברסיטת קליפורניה באירווין (UCI)
• אוניברסיטת קליפורניה בברקלי (UC Berkley)
• אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס (UCD)
• אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA)
• אוניברסיטת קליפורניה במרסד (UCM)
• אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו (UCSD)
• אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF)
• אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה (UCSB)
• אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז (UCSC)
• אוניברסיטת קליפורניה בריברסייד (UCR)

סך-הכל לומדים באוניברסיטת קליפורניה מעל 400,000 תלמידים.

במדינה כמה מאות של מכללות ואוניברסיטאות פרטיות. במערכת המכללות לומדים כ-2.9 מיליון תלמידים במעל 100 מכללות.

במדינה גם אוניברסיטאות פרטיות רבות הכוללות בין היתר את אוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת דרום קליפורניה, והמכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech).

• הבהלה לזהב (קליפורניה)
• מחוזות קליפורניה

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: Ca
ציטוטים בוויקיציטוט: קליפורניה
מדריך למטייל בוויקימסע: קליפורניה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קליפורניה

• אתר האינטרנט הרשמי של קליפורניה
• קליפורניה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אתר מנהל האוכלוסין של ארצות הברית
• הספר A Natural History of California ("ההיסטוריה הטבעית של קליפורניה") בתצוגה מקוונת מוגבלת
• אדם נגורני, ג'ק הילי ונלסון שוורץ, הניו יורק טיימס, כשסמל האפשרויות הבלתי מוגבלות נתקל במגבלות הטבע, באתר הארץ, 6 באפריל 2015
• היסטוריה של קליפורניה ב-13 דקות, סרטון יוטיוב מאויר באתר Knowledgia‏ (באנגלית)
• שגב ליבוביץ', ‏מחוץ למסלול השחוק: טיול בקליפורניה, באתר GoTravel
• קליפורניה, דף שער בספרייה הלאומית