חיים שמואל הכהן קונורטי

נולד באיטליה בשנת 1810 (ה'תק"ע), ובסביבות שנת 1827 (ה'תקפ"ז) עלה לארץ ישראל והשתכן בטבריה.

בטבריה לקח חלק בשיקום הריסות העיר לאחר רעידת האדמה שהתרחשה בה בשנת 1837, והקים את המבנה שעל קבר רבי מאיר בעל הנס. בשנת 1839 (ה'תקצ"ט) הקים בטבריה מתחם שבו ייסד את בית הכנסת "מדרש חשמ"ך" (ראשי תיבות של שמו) שכונה גם בית הכנסת הסניור.

בחודש אוקטובר 1840 (תשרי ה'תר"א) יצא כשד"ר לטורקיה עבור קופת רבי מאיר בעל הנס בטבריה, ועבור שיקום מבני העיר שנפגעו ברעידת האדמה שפקדה אותה. בשנת 1844 (ה'תר"ד) יצא שוב בשליחות לטורקיה וביקר גם בסלוניקי. משם המשיך לאיטליה וטריאסטה, שם השפיע על נדבנים לתרום כסף לייסוד ישיבה בטבריה.

כשחזר לטבריה הקים במתחם בית הכנסת שלו את ישיבת "מדרש שמואל" שהייתה השנייה בגודלה בעיר, וכן מקווה לטבילה. במסעותיו אסף אלפי כתבי יד וספרים נדירים ועתיקים, והקים במתחם ספרייה גדולה^[2].

בשנת 1848 (ה'תר"ח) יצא שוב לשליחות באיטליה עבור היישוב בטבריה, ובעיקר עבור הישיבה שהקים. בשנת 1857 (ה'תרי"ז) מונה לשמש כרב ראשי וכחכם באשי של טבריה, וכאב בית הדין של העדה הספרדית בעיר, עד לפטירתו.

הלך לעולמו ב-9 בספטמבר 1873 (י"ז באלול ה'תרל"ג), ונקבר בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה.

בתו היחידה אסתר שרה נישאה לרב המקובל יעקב שאלתיאל ניניו, מחבר הספרים "אמת ליעקב" ו"זרע יעקב". נינו היה הרב חיים אלחדיף, ששימש כחכם באשי בטבריה, ומנהל ישיבת רבי מאיר בעל הנס בעיר. בן נינו היה זאכי אלחדיף וצאצא נוסף שלו היה הרב שלמה ילוז.

תלמידיו היו הרב חביב חיים דוד סתהון, הרב ימין כלפון והרב יוסף שמואל אבואלעפייא.

מספר חיבורים שכתב, בהם ספר שו"ת, הושארו בספרייתו שב"חצר ניניו", אך כיום לא ידוע מה עלה בגורלם. תשובות שכתב הודפסו בספר זרע יעקב - דרושים, מאת הרב יעקב שאלתיאל ניניו.

• דוד תדהר (עורך), אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו (עמ' 3840)
• הרב שלמה ילוז, אשר לשלמה, בני ברק ה'תשמ"ה (עמ' 17 ו-19)

• דוד תדהר (עורך), "חיים שמואל הכהן קונורטי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3840
• רבי חיים שמואל הכהן קונוורטי באתר MyTzadik
• אלי אשכנזי, ניני-ניניו של הרב משפצים את בית הכנסת שבנה בטבריה, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2009