חנה אנגלברג-קולקה

חנה אנגלברג נולדה בווינה בירת אוסטריה, בתם הבכורה של ד"ר נתן אנגלברג, מהנדס כימיה, וצפורה, מורה. אחות למשה (לימים פרופ' לכירורגיה).^[2] אביה היה בעל דמיון וכישרון המצאתי, אך מעולם לא רשם פטנטים על המצאותיו, שחלקן הקדימו את זמנן.

באוקטובר 1939, כשנה לאחר האנשלוס, עלתה לארץ ישראל עם משפחתה,^[3] שהתיישבה בשכונת ארנונה בירושלים.^[4] ילדותה עברה במצב כלכלי גרוע, אך לדבריה, באווירה חיובית ותרבותית.

בשנות ה-40 עברה המשפחה לתל אביב. אנגלברג התחנכה בתיכון עירוני א' והייתה חברה בתנועה המאוחדת. בצעירותה ניגנה בכינור ואף למדה אצל לורנד פניבש ובאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים (לצדה של נעמי שמר). את שירותה הצבאי עשתה בנח"ל בקיבוץ מעיין ברוך.^[1]

את כל לימודיה האקדמיים עשתה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1952 החלה את לימודיה לתואר ראשון ושני במיקרוביולוגיה ובביוכימיה,^[5] והשלימה אותם ב-1958. מיד לאחר מכן המשיכה ללימודי דוקטורט במחלקה לבקטריולוגיה של בית הספר לרפואה, בהנחיית פרופ' מיכאל ארטמן. עבודת הדוקטורט שלה, שהוגשה ב-1964, עסקה במנגנון הפעולה של החומר האנטיביוטי סטרפטומיצין.^[6] את השתלמות הבתר-דוקטורט עשתה בקולג' אלברט איינשטיין לרפואה בניו יורק.

עם שובה לישראל שימשה כחוקרת במעבדתו של ארטמן וכמדריכה במחלקה לבקטריולוגיה. ב-1968 מונתה למרצה במחלקה לביולוגיה מולקולרית בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית. ב-1972 קודמה לדרגת מרצה בכירה, ב-1978 הייתה לפרופסור חבר, וב-1985 לפרופסור מן המניין.^[7]

בראשית שנות ה-70 שהתה בשנת שבתון בקולג' אלברט איינשטיין לרפואה ומאז שנות ה-90 היא חוקרת אורחת באוניברסיטת וינה.

בשנים 1994–2000 כיהנה כיושבת ראש המחלקה לביולוגיה מולקולרית.^[7] כמו כן, שימשה כחברה בוועד המנהל של האוניברסיטה העברית.

ב-2000 יצאה לגמלאות, אך ממשיכה לעסוק במחקר פעיל גם כיום (2023). בשנת 2019 הופיעה בסרט "הכיתה של 38', גלות ומצוינות" שיזם הפיזיקאי אנטון ציילינגר על אודות מדענים יהודים מובילים שעקרו מאוסטריה בילדותם.^[8]

מתגוררת בירושלים. אלמנתו של הפסל והצייר דן קולקה.^[4][9]

במרוצת השנים פרסמה אנגלברג-קולקה את מחקריה בלמעלה מ-110 מאמרים שהתפרסמו בכתבי עת אקדמיים מובילים, והנחתה כ-45 תלמידי מחקר ופוסט-דוקטורנטים. עם תלמידיה נמנים פרופ' איתי בנהר מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' רונן חזן מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית וד"ר אילנה קולודקין-גל מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית.

ב-1996 חשפה מעבדתה, יחד עם מעבדתו של פרופ' גד גלזר, את מערכת הטוקסין-אנטיטוקסין הראשונה בכרומוזום של החיידק E.coli.^[10] מערכת זו כונתה mazEF, וגילויה פתח תחום חדש של מערכות טוקסין-אנטיטוקסין המצויות בכרומוזומים של כל החיידקים, כולל חיידקים פתוגניים כגון שחפת. מאז הגילוי הופיעו למעלה מ-600 מאמרים בנושא זה, אשר הפך למושא מחקר מרכזי במיקרוביולוגיה.

בעבר, היה ידוע על קיומו של מוות מתוכנת המכונה "אפופטוטי" והופיע בתאים אאוקריוטיים בלבד. תגלית הטוקסין-אנטיטוקסין mazEF חשפה את קיומו של מוות מתוכנת המיוחד לחיידקים. כפי שנמצא על ידי קבוצתה של אנגלברג-קולקה, מוות זה אינו אפופטוטי והוא מופעל על ידי הטוקסין mazF ובתנאי עקה. מאוחר יותר, נמצא במעבדתה כי בתנאי עקה, ביניהם טמפרטורה גבוהה או כאלה הגורמים לשברים ב-DNA או חומרים אנטיביוטיים, קיימת גם בחיידקים מערכת מוות שהיא דמוית המוות האפופטוטי, אשר כונתה על ידה Apoptotic-Like Death או בקיצור ALD.^[11] כמו כן, מצאה כי ה-ALD הוא למעשה צורה קיצונית של תגובת ה-SOS הידועה.^[12]

בתנאי עקה, מופעל אצל החיידקים הטוקסין mazF שהוא אנדוריבונוקלאוזה ספציפית המייצרת מולקולות mRNA אחדות, המתורגמות באופן סלקטיבי על ידי ריבוזומים מיוחדים שנוצרו אף הם בתנאים אלה. מערכת תרגום זו, המיוחדת לתנאי עקה, כונתה Stress Translation Machinery ובקיצור STM. עבודה זו של אנגלברג-קולקה ועמיתתה, פרופ' איזבלה מול מאוניברסיטת וינה, פורסמה בכתב העת Cell.^[13] כמו כן, גילתה אנגלברג-קולקה כי בתנאי עקה בחיידקים ישנה סטייה מיוחדת בקריאת הצופן הגנטי, האופיינית לגנים המקודדים לחלבוני עקה.

אנגלברג-קולקה גילתה פפטידים מיוחדים, שהם הפפטידים הראשונים שהתגלו כחיישני מניין (Quorum Sensing). הם מופרשים מתאי החיידקים, וגורמים למותם של חיידקים אחרים. הם כונו Extracellular Death Factors ובקיצור EDF. לפפטידים אלה יש הפוטנציאל להוות אנטיביוטיקה חדשה, העשויה להיות אפקטיבית גם כנגד חיידק השחפת, החיידק הפתוגני ביותר בעולם. עבודתה זו פורסמה בכתב העת Science.^[14]

• מלגת אלינור רוזוולט, מטעם האיגוד הבינלאומי למלחמה בסרטן (1972)
• מחזיקת הקתדרה למיקרוביולוגיה ע"ש אטה רוזנסון (1996 ואילך)
• פרס אוליצקי, מטעם האגודה הישראלית למיקרוביולוגיה (1999)
• חברה באקדמיה הלאומית האמריקאית למיקרוביולוגיה (2000)
• פרס הצטיינות במחקר, מטעם הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית (2009)
• פרס אילנית-קציר, מטעם האגודה הישראלית לביולוגית ניסיונית (2011)
• דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת וינה, במלאת 650 שנה לאוניברסיטה (2015)
• פרס א.מ.ת. לגנטיקה (2018)

• יעל (פרוינד) אברהם, ‏פרופ' חנה אנגלברג-קולקה ראויה להכרה בינלאומית, בעיתון מקור ראשון, 27 בספטמבר 2018
• סמדר רייספלד, חיידק בשביל כולם: האם גם חיידקים יכולים להיות אלטרואיסטים?, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2012
• פרופ' חנה אנגלברג-קולקה, באתר פרס א.מ.ת.
• פרופ' חנה אנגלברג-קולקה, באתר אוניברסיטה וינה (בגרמנית)

• דף אישי, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים
• חנה אנגלברג-קולקה, באתר ResearchGate