נח"ל

הנח"ל נוסד באישורו של דוד בן-גוריון ב-19 באוגוסט 1948 כמענה למכתב משותף של כל תנועות הנוער הציוניות מ-10 באוגוסט 1948 בו ביקשו ליצור מסגרת צבאית בה ישרתו חברי גרעיני הכשרה כקבוצה ולא יופרדו זה מזה^[1]. חששן של תנועות הנוער נולד כתוצאה מגיוס המוני של בני 17 לאימון צבאי מרוכז במהלך ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות ביוני 1948, במטרה להכין עתודה שתוכל להתגייס באופן מיידי אם יורע המצב בחזיתות. היענות בני הנוער הייתה גדולה ותנועות הנוער חששו מהתפזרות הגרעינים ההתיישבותיים במסגרת נטולת רעיונות חלוציות^[2]. תנועות השומר הצעיר והמחנות העולים סירבו בתחילה להצטרף להסדר של הנח"ל מחשש שהוא יפגע בגרעיני ההכשרה שלהם וישמש תחליף לפלמ"ח אותו ביקש בן-גוריון לפרק ועד אז נשא את דגל ההתיישבות החלוצית.

חיילי הנח"ל עברו אימונים של כחודשיים עד שלושה חודשים, ולאחר מכן יצאו לתשעה חודשים ליישובי ספר למלא תפקידים צבאיים, לעבוד בחקלאות ולהשלים את הכשרתם המשקית^[3][4] בתחילת 1949 קיים הגדנ"ע מסלול דומה לחיילי גח"ל^[5]. במהלך שנת 1949 נלקחו פלוגות של הנח"ל למשימות שונות כמו סלילת כביש בין סדום ועין גדי והכשרת אילת להתיישבות^[6]. התקווה הייתה שלאחר שנת השירות בנח"ל, יוצאי הנח"ל יישארו להתגורר ביישובי הספר, אולם תקווה זאת לא התגשמה ורוב יוצאי הנח"ל עזבו את יישובי הספר, לעיתים מיד לאחר תום שנת השירות ולעיתים מספר שנים לאחר מכן^[7]. ההערכה היא שרק כ-35% מיוצאי הנח"ל נותרו בהתיישבות.

בראשיתו, הוכפף הנח"ל לפיקוד הגדנ"ע אך מ-24 בנובמבר 1949 הופרד מהגדנ"ע ותפקד כחיל עצמאי. לאחר מספר שנים החל הנח"ל להקים היאחזויות נח"ל, שהיו מאוכלסות בגרעיניו במהלך שירותם הצבאי. שיטה זו שירתה מקרים רבים של משימות יישוב לאומיות, בשטחים בהם האוכלוסייה היהודית מדולדלת ונחשבו ליעד התיישבות מועדף. בראשית דרכו של הנח"ל, אתרי ההתיישבות המועדפים היו בעיקר בתחומי הנגב, הגליל והערבה. לאחר מלחמת ששת הימים מוקד העניין עבר אל יהודה ושומרון, רצועת עזה, רמת הגולן וסיני.באופן רשמי, היאחזות הנח"ל הראשונה היא קיבוץ נחל עוז^[8], אולם קיימת טענה כי קיבוץ הנח"ל הראשון הוא קבוצת הצופים ז', שהתיישבה על גבעת תל-אל-קאסר (כעת קיבוץ תל קציר), ב-6 בנובמבר 1949. נח"ל עוז הוקם בשנת 1951 מול רצועת עזה.

יחידת "קדם – 101" הייתה יחידה ללא שם מהגדוד הראשון של הנח"ל. פעלה ללא שם משנת 1950 עד 1953. עיקר פעילותה במתארי פשיטה ומארב מעבר לקווי האויב הירדני והמצרי. מפקד היחידה היה דב רובין, פעלה לפני ה-101 במשימות דומות. היחידה ביצעה עשרות רבות של פעולות שלא פורסמו (להוציא פרסום בעיתונות מעת לעת), אי הפרסום היה בהנחיית ראש הממשלה דוד בן-גוריון: להתנער מהפעולות של היחידה ולא לקחת עליהן אחריות מדינית.

בשנת 1960 הקים ניסים בנימין בהיותו מנהל מחלקת הנוער בקואופרציה את "הנחל התעשייתי", גרעיני נח"ל שנועדו להקים ולשלב חיילים משוחררים במפעלי התעשייה^[9] המתקדמת בארץ ישראל.בשנת 1964, שירתו חיילי הנח"ל שנתיים וחצי בשירות חובה וחיילות שירתו במשך שנתיים, 4 חודשים יותר משירות החובה הכללי שהיה נהוג באותה עת^[10].

בשנות ה-90, העביר הנח"ל את עיקר המשקל של פעילות גרעיניו למשימות חינוכיות בקהילות אזרחיות שונות, זאת סביב הקמתן של תנועות בוגרים בתנועות הנוער המהוות את מרבית המתגייסים למסלול. תנועות הבוגרים סימנו מפנה בתפיסת ההגשמה בתנועות – מהגשמה התיישבותית להגשמה חינוכית בקהילה, ובהתאם לכך שינה גם הנח"ל את מבנהו. גם היום מהווה הנח"ל כלי להמשך הכשרתן ופעילותן של הגרעינים המשימתיים-תנועתיים בתקופת השירות הצבאי, לפיכך, המסלול בנוי כדי לעודד את המשך קיומו המשימתי של הגרעין גם לאחר תום השירות הצבאי.

כמו כן, ב-1982 הוקמה חטיבת הנח"ל כיחידה נפרדת מפיקוד הנח"ל, המשמש כגוף חינוכי-הגשמתי, המאגד בתוכו את פעילות הגרעינים, בוגרי תנועות וארגוני הנוער. חטיבת הנח"ל כוללת את בני הגרעינים כמו גם חיילים שאינם שייכים לגרעין כלשהו ומכונים 'נח"ל בקו"ם' (או "בקו"מוסטים"). בתחילת שנות ה-90 גדל חלקם היחסי של חיילי הנח"ל שאינם בני גרעינים, אולם בשנים האחרונות מגמה זו מתהפכת, וחלקם של בני הגרעינים בחטיבה ובתפקידים שונים בחיל החינוך עלה.

ב-1995 הוקמו בפרדס חנה אנדרטה ואתר זיכרון לחללי הנח"ל וחיל החינוך. במקום שתוכנן על ידי האדריכל חנן הברון, הוקמו מגדל שבבסיסו לוח זיכרון לנופלים ובו מונצחים 1008 חללי הנח"ל ו-50 חללי חיל החינוך. סביב המגדל יש מבנים בצורת חצי עיגול ובהם אודיטוריום ואולם הנצחה. האתר נראה מהאוויר כסמל הנח"ל – מגל וחרב.

בעקבות ארגון מחדש של משרד הביטחון וצה"ל, פיקוד הנח"ל פורק ויחידותיו פוצלו לפיקודים המרחביים ולזרועות. מסלול הנח"ל מנוהל כיום על ידי מדור נח"ל בחיל החינוך והנוער – מערך מגן. בראש המדור עומדת כיום רס"ן אלה מעוז. אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון שינה את שמו לאגף הביטחוני-חברתי, בראשו עומד כיום משה צין, שהתמנה לתפקידו ב-1.2.2017.

גרעין נח"ל הוא מסגרת שיתופית היוצאת מתנועות הנוער וארגוני הנוער ונתמכת על ידי הצבא ותנועות הנוער, במסגרתו בני ובנות הגרעין משרתים בצבא במסגרת הנח"ל בשילוב עם משימות חברתיות. המונח גרעין מקורו בתנועות הנוער בטרם הקמת המדינה. הכוונה לקבוצת שמיניסטים המיועדים להגשמה משותפת בדרך כלל במסגרת התיישבותית, אולם כיום ההגשמה ניתנת במשימות מגוונות בהתאם לצורכי החברה הישראלית ובבסיסה עומדת התפיסה כי הפעולה כקבוצה מהווה כוח משמעותי על פני פעולה של אדם בודד.

השירות בנח"ל מחולק לכמה חלקים: פרק צבאי ראשון, פרק צבאי שני – פרק המשימה הלאומית ופרק צבאי שלישי – ביטחון שוטף (לבנים בלבד). סדר הפרקים הוא קבוע, אך ישנם שינויים באורכי זמן של הפרקים בהתאם למחזור הגיוס.

פרק צבאי ראשון

בני הגרעין משרתים יחדיו בנח"ל ביעדי שירות מוגדרים על מנת לשמר מוקדים חברתיים בכל גרעין – הבנים בפרופיל לחימה בדרך כלל בשירות קרבי במסגרת גדוד 50 (בפלוגה הרובאית או הפלוגה המבצעית "בני גרעינים") או גדוד קרקל, וממחזור גיוס נובמבר 2017 גם גדוד ברדלס במובמבר 2023 הפסיק המסלול לגייס לגדוד ברדלס. הבנות הלוחמות והבנים בפרופיל מתאים משרתות כלוחמות בגדוד קרקל. אלו שאינם לוחמים משרתים בתפקידי חינוך ופיקוד בחיל החינוך והנוער – מפקדות ביחידת ההכנה לצה"ל (מפקדות נוער בבסיסי הגדנ"ע ומפקדות על פרק המשימה הלאומית) / מש"קיות הוראה ומפק"ציות, בתפקידי פיקוד במגל – מ"כית טירונים, ובתפקידי תומכי לחימה ומעטפת ביעדי השירות במסלול. במסגרת שירותם זכאים בני אותו גרעין לשרת באותה המחלקה (בגדוד 50, בקרקל ובטירונות של תומכי הלחימה והבנות), לקיים מפגשים נח"לאיים כגון סמינרים ומפגשים ביחידות.

במסגרת הפרק בוחרים הגרעינים שליחים מתוכם לתפקידי פיקוד, כגון מ"כים ביחידות הלוחמות וקצונה בחיל החינוך והנוער ומגל. הגרעינים מחויבים לשלוח לפיקוד כמות מינימלית מוגדרת. חברי הגרעין שיצאו לתפקידים אלו נקראים אחוזים ולא ימשיכו לפרק המשימה הלאומית.

פרק צבאי שני – פרק המשימה הלאומית

בפרק זה מתקבצים כל חברי הגרעין מיעדי השירות השונים, תחת מערך מגן בחיל החינוך והנוער. בימי קום המדינה הייתה המשימה הלאומית בעיקר הקמה של יישובים חדשים באזורי פריפריה (באמצעות היאחזויות נח"ל) והרחבה של קיבוצים קיימים. עם השנים, ובהתאם לשינויים שחלו בחברה הישראלית, התחלפה המשימה הלאומית למשימת ההכנה לצה״ל של בני ובנות נוער בכל הארץ וכיום מבצעים בני הגרעינים בפרק המשימה משימות חינוכיות-חברתיות בפריפריה החברתית של מדינת ישראל. החיילים מתגוררים בדירות ברשויות מקומיות שונות, בדגש על הפריפריה, ועובדים בעבודות חינוך בבתי הספר, תנועות נוער, מתנ"סים, מועדוני נוער, מרכזי קליטה וכו'. כמו כן, בשנים האחרונות מבצעים חלק מהגרעינים את פרק המשימה בקרב מיעוטים, במשימות חקלאיות, כפרי נוער ועוד. חברות הגרעין משתחררות בתום הפרק.

את חברי הגרעין בפרק המשימה תומכים מפקדי פרק המשימה הלאומית, רכזי הנוער ברשות המקומית, נציגי תנועת / ארגון הנוער אליה שייך הגרעין ומשרד החינוך.

פרק צבאי שלישי – בט"ש (בוטל)

חברי הגרעין שבים לאחר פרק המשימה לפרק נוסף, בעיקרו מבצעי תחת חטיבת הנח"ל (לאלו בעלי הכשרת לחימה), מלבד גרעיני הנח"ל של תנועת בני עקיבא שמשרתים שנתיים ברצף בגדוד 50. פרק זה בוטל בשנת 2022 לפי מתווה חדש של משרד הביטחון, על מנת לשפר את נתוני המצטרפים למסלול, ומתוך הבנה ששחרור של כל בני הגרעין בתאריך זהה יגביר את הסיכויים ליצור קבוצה בוגרת משמעותית אידיאלית אחרי השירות הצבאי.

מסלול הנח"ל בתנועות נוער שונות

מלש"בים המעוניינים לקחת חלק במסלול יכולים לעשות זאת גם דרך יציאה לשנת י"ג. ישנן שנות שירות שמחייבות הצטרפות לגרעין נח"ל כבר בהצטרפות לשנת השירות וישנן כאלה שניתנת האפשרות להצטרף למסלול הנח"ל בזמן שנת השירות. הבחירה במסלול שנת השירות של גרעין נח"ל היא עבור המשכיות המסלול יחד עם החברים למסלול בשירות הצבאי והוא מהווה מסגרת תרומה גדולה יותר. תנועות הנוער המאפשרות יציאה למסלול הנח"ל – קצ"ב, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, המחנות העולים, מכבי צעיר, מרכז מעשה, תרבות, בני עקיבא, בינ"ה, הצופים^[11], הסוכנות היהודית, התנועה הקיבוצית, דרכים (החלוץ), נוע"ם – נוער מסורתי, השומר החדש, האיחוד החקלאי, הנוער הלאומי-בית"ר איילים והתנועה החדשה.

בשנות ה-60 התקיים פרויקט סיוע ישראלי למדינות מתפתחות, באפריקה, אסיה ודרום אמריקה, בעזרתו של חיל הנח"ל. הסיבות להקמת פרויקט זה, היו בין השאר ניסיון ליצור אזורי השפעה במדינות הגובלות והקשורות בקשרים מדיניים עם מדינות שהיו בעימות ישיר עם ישראל. כמו כן פרויקט זה סייע ביצירת תדמיתה הבינלאומית של מדינת ישראל, ופתח פתח לשיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים.

תחילת הפרויקט היה בגינאה. ג'ון טאטגה, מזכ"ל האיגודים המקצועיים במדינה גילה התעניינות בחיל הישראלי ובשיטותיו להפרחת השממה, ולאחר משא ומתן נשלחה לגינאה משלחת בת ארבעה קציני נח"ל ישראלים שסייעו להקמת יחידות דומות בצבא הגנאי שאורגנו במסגרת חטיבתית בשם "חטיבת הבונים". חטיבה זו סייעה ביצירת מסגרת תעסוקתית לאלפי גינאים, קידמה את החקלאות הבלתי מפותחת למדינה, ואף אחדה בין בני שבטים שונים בעלי היסטוריה של עוינות במסגרת אחת. ג'ון טאטגה עמד בראש המסגרת ובהמלצת הישראלים קיבל דרגה מקבילה לאלוף-משנה.

עשרות משלחות נח"ל ישראליות השתתפו בפרויקט שהחל בגינאה והמשיך בקניה, טנזניה, זמביה, מלאווי, חוף השנהב, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, צ'אד, קמרון, טוגו; ומחוץ לאפריקה: איראן, סינגפור, אקוודור, בוליביה ועוד. משלחות נציגים מאותן המדינות אף הגיעו לארץ ללמוד מההיאחזויות. הנח"ל סייע ביצירת מסגרות חצי צבאיות או צבאיות, ובפיתוח שיטות חקלאיות ושיטות לבירוא יערות.

פעילותו של הנח"ל בחו"ל ובמישור הבינלאומי נפסקה ברובה בעקבות התדרדרות יחסיה המדיניים של ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, אולם רבות מהמסגרות שהוקמו המשיכו לתפקד, ואף נמשכו שיתופי פעולה מסוימים במישורים שונים. דוגמה מובהקת לכך היא קניה, שבה פעל הנח"ל, ושהייתה זו תחילת מערכת היחסים המדינית עמה, שהובילה לבסוף לשיתוף פעולה מסוים בעת מבצע יונתן לשחרור חטופי אנטבה.

• גדוד 902 – גדוד האחזויות באזור כנרת.
• גדוד 903 – גדוד האחזויות בבקעה ובערבה.
• גדוד 904 – גדוד היאחזויות ברצועת עזה, רפיח, אל עריש.
• גדוד 905 – גדוד היאחזויות בערבה ובדרום סיני.
• גדוד 906 – נח"ל נגב, שיבטה. היום בי"ס למכ"ים בביסלמ"ח.
• גדוד 907 – גדוד האחזויות. במלחמת ששת הימים נלחם במסגרת חטיבת הנגב
• גדוד 908 – גדוד בט"ר (מחנה 80), מ-1993 בא"ח 908 (תל ערד) שפעל, בתחילה, תחת פיקוד הנח"ל.
• גדוד 931 – גדוד בט"ש בגזרת רכס רמים של פיקוד הצפון (הוקם ב-1976). היום בחטיבת נח"ל.
• גדוד 932 – גדוד בט"ש של פיקוד המרכז (הוקם ב-1976). היום בחטיבת נח"ל.
• גדוד 937 – גדוד היאחזויות בשנות התשעים.
• גדוד 950 – גדוד בט"ש עד 1987. אחר כך התמזג עם גדוד 50 של נח"ל המוצנח וצורף לחטיבת נח"ל.

• 
  טקס עם דגל גדוד נח"ל 908.
• 
  שגריר אוסטריה מגיע לבית הנשיא, 1972, משמר כבוד עם דגל גדוד נח"ל 908.
• 
  דגל גדוד נח"ל 905 בטקס הקמת היאחזות נח"ל דקלה בסיני, יולי 1969.
• 
  דגל גדוד נח"ל 950 בטקס פתיחת מפגן ומצעד צה"ל בירושלים ע"י נשיא המדינה יצחק בן צבי. 1958.
• 
  דגל גדוד נח"ל בטקס הקמת היאחזויות נח"ל אשחר ועצמון בגליל, מאי 1979.
• 
  דגל גדוד נח"ל בטקס הקמת היאחזויות נח"ל אשחר ועצמון בגליל, מאי 1979.

• חטיבת הנח"ל
• להקת הנח"ל
• היאחזות נח"ל

• צה"ל בחילו - אנציקלופדיה לצבא ולביטחון - כרך "נח"ל", הוצאת רביבים.
• מורשת גדוד 50, 1948-2008, קינג הוצאה לאור.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: נח"ל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נח"ל

• אתר העמותה להנצחת חללי הנח"ל ומורשת הנח"ל
• סיפור מקומי - מורשת הנח"ל, ציר הזמן המציג את התפתחות הנח"ל לאורך השנים באמצעות תמונות וסרטונים
• גדוד 88 - ראשית הנח"ל המוצנח בצה"ל
• פעולות תגמול ומלחמות. שילוב לוחמי הנח"ל בפעולות הצנחנים
• הנח"ל - מאז ועד היום, אתר חיל החינוך והנוער
• תולדות הנח"ל ורשימת היאחזויות - מאתר רשת עמלנט, מאורכב בארכיון האינטרנט
• סיפורה של תקופה(הקישור אינו פעיל) - סרט דוקומנטרי אודות חברי גרעין נח"ל שדה-אליהו - עלומים ששרתו בין השנים 1967–1970. באתר של שחר הפקות
• הנח"ל באתר צה"ל
• "היאחזות הנח"ל בגליל", יומני כרמל ספטמבר 1953 (התחלה 4:40)
• טקס המחזור הראשון של נח"ל, יומני כרמל אוגוסט 1951 (התחלה 1:49)
• ישראל, צה"ל. נח"ל, דף שער בספרייה הלאומית
• מסמכים על הקמת הנח"ל, באתר הארכיון הציוני, 20 באוגוסט 2023
• רעות גוויסר, הנח"לאים חוזרים: סיפורה של החטיבה הירוקה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 3 בינואר 2024