טיוטה:דרום אפריקה נגד ישראל
ההליכים שפתחה דרום אפריקה נגד מדינת ישראל ב-29 בדצמבר 2023 (באנגלית: Proceedings instituted by South Africa against the State of Israel on 29 December 2023) הוא הליך משפטי בבית הדין הבין-לאומי בהאג בנוגע להפרות לכאורה של האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם על ידי ישראל כלפי הפלסטינים ברצועת עזה במסגרת מלחמת חרבות ברזל.[1] דרום אפריקה ביקשה מבית הדין בתור התחלה לפסוק אמצעי הגנה זמני (אנ'), שבסעיף 74 לחוקי בית הדין נקבע שתהיה לו עדיפות עליונה.[2]
דרום אפריקה מבססת את טענתה על מה שהיא מתארת כ"הקשר הרחב יותר של התנהלותה של ישראל כלפי הפלסטינים במהלך האפרטהייד שלה בן 75 ה-שנים, הכיבוש הלוחמני בן 56 השנים של השטחים הפלסטיניים והסגר בן 16 השנים על עזה".[3][4]
הדיונים פומביים יתקיימו בארמון השלום בהאג, הולנד, ב-11 וב-12 בינואר 2024.[5][6] ישראל תיוצג על ידי מלקולם שו כפרקליט[7] ואהרן ברק במותב השופטים,[8] והצוות המשפטי של דרום אפריקה כולל את ג'ון דוגארד (אנ'), ווהאן לואו (אנ') וטמבקה נגקוקאיטובי (אנ').[9]
האמנה בדבר רצח עם
ערך מורחב – אמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם
בשנת 1948 אימצה העצרת הכללית של האומות המאוחדות פה אחד את האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, שהגדירה רצח עם כ"מעשים שנעשו בכוונה להשמיד, באופן מלא או חלקי, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית". המעשים המפורטים באמנה הם "הריגת אנשים הנמנים עם הקבוצה; גרימת נזק חמור, בגוף או בנפש, לאנשים הנמנים עם הקבוצה; העמדת הקבוצה בכוונה תחילה בתנאי חיים שיש בהם כדי להביא לידי השמדתם הגופנית, כולה או מקצתה; קביעת אמצעים שכוונתם למנוע את הילודה בקבוצה; העברת ילדי הקבוצה לקבוצה אחרת בדרך כפייה".[10][11]
הליכים
ההליכים נפתחו ב-29 בדצמבר 2023 בבית הדין הבין-לאומי בהאג בהתאם לאמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, עליה חתומות הן ישראל והן דרום אפריקה,[12] והובאו בהתאם לסעיף 9 לאמנה.[13]
עמדת דרום אפריקה
דרום אפריקה האשימה את ישראל בביצוע רצח עם ברצועת עזה, תוך הפרה של אמנת רצח העם.[14][15] הצוות המשפטי של דרום אפריקה כולל את ג'ון דוגארד, ווהאן לואו וטמבקה נגקוקאיטובי.[9]
בפנייה בת 84 העמודים נטען כי מעשיה של ישראל "הם רצח עם באופיים מכיוון שהם נועדו להביא להשמדת חלק ניכר מהקבוצה הלאומית, הגזעית והאתנית הפלסטינית".[16][17] נשיא דרום אפריקה סיריל רמפוזה אף השווה את פעולותיה של ישראל לאפרטהייד.[18] דרום אפריקה ביקשה מבית הדין להוציא צו ביניים משפטי מחייב (לפני דיון לגופו של עניין), המחייב את ישראל "להשהות לאלתר את פעולותיה הצבאיות בתוך וכנגד עזה".[19][17] בעוד שמתן פסק דין לגופו של עניין עשוי להימשך שנים, צו הביניים יכול להינתן בתוך שבועות.[12]
לא נסרק: ההודעה קובעת כי "מעשים ומחדלים של ישראל... הם רצח עם באופיים, שכן הם מחויבים בכוונה ספציפית הנדרשת... להשמיד פלסטינים בעזה כחלק מהקבוצה הלאומית, הגזעית והאתנית הפלסטינית הרחבה יותר".[15] פעולות רצח עם שנטען בתביעה כללו הרג המוני של פלסטינים בעזה, הרס בתיהם, גירושם ועקירתם, וכן החסימה שלהם על מזון, מים וסיוע רפואי לאזור. בנוסף, דרום אפריקה אמרה כי ישראל הטילה אמצעים למניעת לידות פלסטיניות באמצעות הרס של שירותי בריאות חיוניים להישרדותן של נשים הרות ותינוקותיהן. בתביעה נטען כי כל הפעולות הללו "נועדו להביא להשמדתם [הפלסטינים] כקבוצה".[20] דרום אפריקה גם טוענת כי הצהרות של גורמים ישראליים, כמו ראש הממשלה בנימין נתניהו, הראו "כוונה לרצח עם".[20]
תגובת ישראל
לא נסרק: ישראל דחתה את ההאשמות "במיאוס"[12] והאשימה את דרום אפריקה ב"שיתוף פעולה עם ארגון טרור הקורא להשמדת מדינת ישראל",[21] ותיארה את מעשיה של דרום אפריקה כ"עלילת דם ", [22] [23] ובטענה שהם "מעודדים את היורשים המודרניים של הנאצים ". [24]
ב-2 בינואר 2024 החליטה ישראל להופיע בפני בית הדין הבינלאומי בתגובה למקרה של דרום אפריקה, למרות היסטוריה קודמת של התעלמות מבתי דין בינלאומיים.[17] [25] ישראל יוצג על ידי מלקולם שו .[26] [27]
משרד החוץ הישראלי הצהיר בכבלים דיפלומטיים כי לפסיקה נגד ישראל "יכולות להיות השלכות פוטנציאליות משמעותיות שאינן רק בעולם המשפט אלא בעלות השלכות מעשיות דו-צדדיות, רב-צדדיות, כלכליות, ביטחוניות".[26] ההגנה של ישראל צפויה להיות מסובכת בעקבות פרשנות פומבית זוהרת על המצב בעזה של חברים שונים בקואליציה הממשלתית .[28][29]
תגובות בינלאומיות נוספות
טענתה של דרום אפריקה נתמכת על ידי:[30]
המתאם לתקשורת אסטרטגית של המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, ג'ון קירבי, אמר כי ארצות הברית מוצאת את בקשתה של דרום אפריקה "חסרת ערך, חסרת תועלת וללא כל בסיס עובדתי".[34] דובר מחלקת המדינה של ארצות הברית מת'יו מילר אמר ש"אין ראיות המוכיחות את הטענות".[35]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- סקירה כללית של התיק באתר בית הדין הבין-לאומי בהאג
הטקסט המלא של בקשת דרום אפריקה, באתר בית הדין הבין-לאומי
הערות שוליים
קטגוריה:יחסי דרום אפריקה–ישראלקטגוריה:תגובות למלחמת חרבות ברזלקטגוריה:בית הדין הבין-לאומי לצדק