מהר"י מינץ

מהר"י מינץ נולד באשכנז כנראה מעט לאחר שנת ק"ס (1400), שם משפחתו נגזר משיבוש של שם העיר מיינץ שבגרמניה (מגנצא). והיה תלמיד קרוב לר' אשר ענשכין. בן דודו היה רבי משה מינץ, שעמו עמד בקשרי התכתבות בנושאי בהלכה. הוא התיישב באיטליה וכיהן כרבה של פאדובה שבצפון איטליה במשך 47 שנה. בפאדובה יסד ישיבה גדולה שנהרו אליה תלמידים מאיטליה ומחוצה לה, ביניהם נמנה רבי מאיר קצנלנבוגן (מהר"ם פאדובה), שלימים נשא את נכדתו.הרב מרדכי שמואל גירונדי מספר כי מהר"י מינץ השתלם גם בפילוסופיה והרצה באוניברסיטת פדובה, ומעיד שתמונתו נתלתה באוניברסיטה כהנצחה,^[1] אך יש סבורים שמדובר בבלבול בינו ובין בר הפלוגתא שלו אליהו דלמדיגו.^[2]

הצטרף לרבי יעקב מרגליות בחרם על רבי יעקב פולק בשל המיאון שערך.

ידועה ומפורסמת תשובתו העוסקת במנהג התחפושות בפורים: "על דבר לבישת הפרצופים שנוהגין ללבוש בחורים וגם בתולות זקנים עם נערות בפורים", ודנה בשאלת ההיתר לאיש להתחפש לאישה ולהפך, לאור איסור לא ילבש. הוא פוסק להתיר זאת, מפני שכמה ”גדולים וחסידי עולם ז"ל שנתגדלתי אצלם אשר ראו בניהם ובנותיהם, חתניהם וכלותיהם לובשין אותם פרצופין, ושינו בגדים מבגדי איש לבגדי אישה וכן ליהפך” (שו"ת מהר"י מינץ טו). תשובתו זו הובאה להלכה בידי הרמ"א.^[3]

מהר"י מינץ האריך ימים (רבי יצחק יעבץ העיד כי ראהו מברך ברכת החמה בשנת ה'רס"ה, כבן 100 שנה),^[4] והוא נפטר בפאדובה בכ"ד בתשרי רס"ט.^[5] חמישה ימים מאוחר יותר נפטר רבי יצחק אברבנאל ונקבר על ידו בפאדובה.^[6]כל כתביו נשרפו על ידי הגויים, ונותרו מהם 16 תשובות בלבד, אשר נדפסו בתור "שו"ת מהר"י מינץ" המופיע בסוף "שו"ת מהר"ם פאדובה" של חתן בנו ותלמידו ר' מאיר קצנלנבוגן.

• בנו הרב אברהם מינץ (אנ') מפאדובה.

• חתנו הרב מאיר קצנלנבוגן (מהר"ם פדובה)

• בנו הרב יצחק לוי^[7].

• שו"ת מהר"י מינץ ומהר"ם פדוואה, קראקא תרמ"ב, באתר היברובוקס
• שו"ת מהר"י מינץ, מונקטש תרנ"ח, באתר דעת
• חיים משה זורגר, תולדות מהר"י מינץ, מתוך ירחון "האוצר" חוברת ד', סיון תשע"ז
• על בנו של מהר"י מינץ אברהם המכונה אבי"ה (ואין לבלבלו עם הרב אליעזר בן יואל) באסופת מאמרים מעיתון הדרום של רבני ארצות הברית. (אתר היברובוקס)
• יהודה בן אליעזר מינץ (1409-1509), דף שער בספרייה הלאומית