יוסף גאנשו
יוסף גאנשו או גאנסו[1] היה פייטן, מרביץ תורה (תפקיד רבני בכיר בקהילות באימפריה העות'מאנית),[2] ודיין במאות ה-16 וה-17 בברוסה שבאנטוליה.
| לידה | 1565־1567 פרוג'ה |
|---|---|
| פטירה | 1640~ (בגיל 75 בערך) |
| מדינה | האימפריה העות'מאנית |
| מקום מגורים | ברוסה |
| תפקידים נוספים | פייטן, דיין |
| תלמידיו | שלמה אלגאזי |
| אב | משה |
| צאצאים | ר' אברהם |
  | |
ביוגרפיה
נולד לר' משה בפרוג'ה שבאיטליה[3] בין השנים 1565 ל-1567, וכיהן כרב בעיר הולדתו כבר בגיל 17.[4] כיהן כמרביץ תורה וכדיין בעיר ברוסה והיה רבו של הרב שלמה אלגאזי.[5] כתב דברי ברכה לספר "בני אהרן" לרבי אהרן לפפא,[6] וייתכן שכיהן כרב גם בגליפולי ושלמד מפי ישראל נג'ארה.[7] נפטר בסביבות 1640, ויש שכתבו שעלה בזקנותו לירושלים ונקבר שם.[8]
בנו ר' אברהם, היה מרביץ תורה בבורסה,[9] וייתכן שקיבל את התפקיד בירושה מאביו, כפי שאפשר התואר.[2]
יצירתו
שיריו
הרב גאנשו כתב שירי קודש בלבד, רובן של הסוגות של פיוטיו הם מקבוצת סוגי הסליחות. הסוגות בהם כתב: תחינה, תוכחה, בקשה, וידוי, קינה, שיר חתונה והפזמון. ספר שיריו, "פזמונים בקשות תחינות ותוכחות", עם 233 שירים, נדפס פעם אחת בלבד בשנת ה'ת"ב (1642) על ידי אברהם פרנקו ויעקב גבאי. מהדפסה זו שרד עותק אחד, פגום, בספריית בית המדרש לרבנים באמריקה. בעותק זה שרדו 191 מהשירים. שמעון ברנשטיין פרסם 50 מהשירים. כנרת שוצמן, בעבודת הדוקטורט שלה הוציאה לאור מהדורה ביקורתית של שירים אלו, ועוד שלושה שירים שכתב גאנשו ממקורות נוספים.[10] מלבד ספרו, מספר שירים מגאנשו נדפסו בספרי שירה שונים של פייטנים בני דורו, כמו זמירות ישראל[11] של נג'ארה, בה נדפסו 12 שירים. חלק מפיוטיו נמצאו בכתבי יד ובקטעים מן הגניזה.[12]
הושפע מאוד מישראל נג'ארה, שאופי שיריו דומה לשל גאנסו. על דמיון זה הצביע כבר תלמיד תלמידו, ר' שמואל קונפורטי: ”גם בזמן ההוא היה בבורסא הר' יוסף גאנסו חכם גדול ומובהק ומשורר והוא חבר ס' פזמונים נאים ומשובחים, כמו פזמונים של הרב ישראל נגארה ז"ל...” (קורא הדורות, דף נ' ע"א). שיריו עוסקים בעיקר ביחס שבן האדם לאלוהיו, וביחסי האל ועם ישראל וברוב פיוטיו, מופיע המוטיב הלאומי-דתי והגאולי. שוצמן חילקה את פיוטיו לשני סוגים: שירי גאולה פשוטים, וכאלה אלגוריים. היא אבחנה את ביטויי האהבה האלגוריים ככאלה שמקורם גם בהשפעות טורקיות של חוגים מיסטים דרווישים שהיו שרים שירי אהבה עם פירוש מיסטי של תכנם, וכן השפעה טורקית של דימויי מלכות שנעשה בהם שימוש רווח. ההשפעה הטורקית בשיריו נוכחת גם באלמנטים הצורניים שלה.[13]
שניים משיריו זכו לתפוצה רחבה במיוחד: "יה סביבי היה וחונה", ו-"בי אל דבר", שנדפסו בכמה סדורים ומופיעים בהעתקות רבות.[14]
חיבורים נוספים
- אוטוגרף בכתב יד ובו קובץ הלכות "חידושי תוספות" בן 84 דפים.[15]
- ענה תשובות שאחת מהן, בענייני רכוש של עולים לארץ ישראל, נמצאת בכתב יד.
לקריאה נוספת
- שמעון ברנשטיין, שומרי החומות, תל אביב ה'תרצ"ח, עמ' XXX.
- שמעון ברנשטיין, משירי הגאולה של יוסף גאנשו, ניו יורק, ת"ש לערך
- כנרת שוצמן, יוסף גאנשו - משורר עברי בתורכיה במאות השש עשרה והשבע עשרה, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב, 2015.
קישורים חיצוניים
- שירי יוסף גאנשו בפרויקט בן-יהודה
- מידע על יוסף גאנשו בקטלוג הספרייה הלאומית