יחסי דרום אפריקה – זימבבואה

בין המדינות היה מתח גבוה מאז 1965, כאשר דרום אפריקה תמכה במדינת רודזיה והתנגדה לעצמאותה של זימבבואה. דרום אפריקה אף סייעה למשטר רודזיה בראשותו של ראש הממשלה איאן סמית במשך כמעט 14 שנים.

היחסים בין שתי המדינות החלו להשתפר מ-1990, לאחר ששחררה את מנדלה מהכלא ודרום אפריקה עברה לרפורמה חוקתית. באותה תקופה, התקיימו מספר מפגשים בין השרים בנושאי הסחר וההובלה. נשיא דרום אפריקה, דה קלרק, נשיא זימבבואה,מוגאבה ונשיא בוצואנה, קואט מאסירה, נפגשו על מנת למצוא פתרון למרד הצבאי בלסוטו. היחסים בין שתי המדינות אף השתפרו משמעותית לאחר סיום האפרטהייד. בדצמבר 1993, נפגשו לראשונה שרי החוץ של שתי המדינות, במהלך המפגש, השרים דנו בדרכים על מנת לשפר את היחסים בין שתי המדינות.^[1]

בנובמבר 1995, בטקס שבו נכחו הנשיאים מנדלה ומוגאבה, נפתח גשר חדש המקשר בין המדינות מעבר לנהר לימפופו.^[2]

בשנת 2016, סך היקף הסחר של שתי המדינות הגיע ל-2 מיליארד דולר בעוד שכמעט 2 מיליארד דולר הם ייצוא דרום אפריקאי . הייצוא העיקרי של דרום אפריקה הוא שמנים, מוצרי זיקוק, ברזל ופלדה, פלסטיק, כורים גרעיניים, דודים ועוד.^[3] הייצוא העיקרי של זימבבואה הוא מוצרי מזון.^[4]

• דרום אפריקה מיוצגת בזמביה בהרארה.
• זימבבואה מיוצגת בדרום אפריקה על ידי שגרירות בפרטוריה קונסוליה כללית ביוהנסבורג.