זמביה

ערכים מורחבים – רודזיה הצפונית, רודזיה

בשנת 1889 סחט המתיישב הבריטי ססיל רודס זכויות כרייה מן המלך לובנגולה. הזיכיון אפשר לחברה הדרום אפריקנית הבריטית British South Africa Company) BSAC) לכרות זהב ומינרלים אחרים, ולנהל את השטח שברבות הימים יהפוך לרודזיה. בשנת 1895 קבוצת מתיישבים לבנים מדרום אפריקה, תחת הנהגת ה-BSAC החלו בהתיישבות במחוז משונלנד (Mashonaland) ובכריית מחצבים. בשנים 1896–1897 פרצו מרידות בקרב שבטי השונה והנ'גבלה שדוכאו ביד קשה ובכוח רב, מרידות אלו נודעו בהמשך כמלחמת העצמאות הראשונה (הצ'ניורנגה הראשונה). המרידה הונהגה על ידי שאמאנים וצ'יפים מקומיים, שהוצאו להורג עם תבוסתם.

מאז 1990 זמביה היא דמוקרטיה נשיאותית רב-מפלגתית, לאחר שברוב שנותיה שרר בה משטר חד-מפלגתי.

בבחירות שנערכו ב-2006, נבחר לוי מוואנוואסה (Levy P. Mwanawasa) לכהונה שנייה כנשיא, לאחר שזכה ב-43 אחוזים מן הקולות מול 29 ו-25 אחוזים שקיבלו שני יריביו הבולטים. מוואנוואסה לקה בשבץ ביוני 2008 (ונפטר בסופו של דבר ב-19 באוגוסט באותה השנה) וסגנו רופיה בנדה תפס את מקומו כנשיא בפועל. באוקטובר 2008 ניצח בנדה בדוחק בבחירות ביניים. בכך נכנס בנדה לתפקיד הנשיא וכיהן בו עד סוף הקדנציה.^[5] ב-22 בספטמבר 2011 נבחר מועמד האופוזיציה מייקל סאטה לנשיא.

שיטת הבחירות לנשיאות נערכת באמצעות סיבוב יחיד, והמועמד שזוכה במספר הגבוה ביותר של קולות מנצח.

הרשות המחוקקת של זמביה נקראת האספה הלאומית. היא כוללת בית יחיד המונה 158 צירים, מהם 150 נבחרים ושמונה ממונים על ידי הנשיא. תקופת כהונתם של חברי האספה הלאומית היא חמש שנים. מאז 2001 מתמודדות על השלטון שלוש מפלגות עיקריות. למפלגת השלטון מאז המעבר לדמוקרטיה רב-מפלגתית ב-1990, ה-MMD, יש רוב דחוק באספה הלאומית.^[6] מערכות הבחירות בשנים 2006 ו-2008 תוארו על ידי משקיפים זרים כהוגנות ותקינות, להוציא אי-סדרים נקודתיים. למרות זאת, מנהיגי האופוזיציה טענו לזיופים רחבי-היקף, ותומכיהם פתחו לאחר הבחירות במהומות שנמשכו ימים אחדים.

פרובינציות

זמביה מחולקת לתשע פרובינציות, כשבראש כל פרובינציה עומד סגן שר הממונה על ידי הממשלה.

• הצפונית
• המזרחית
• המרכזית
• הדרומית
• המערבית
• הצפון-המערבית
• קופרבלט
• לוסקה
• לואפולה

זמביה הפכה לאחת המדינות העניות בעולם, לאחר שכלכלתה החלה להידרדר בשנות ה-70 של המאה ה-20 עם הירידה במחירי הנחושת. ההכנסה השנתית לנפש עומדת על מחצית מערכה בעת קבלת העצמאות ב-1964. בתחילת המאה ה-21 השתפר מעט מצב הכלכלה, בין היתר הודות להשקעות מסין.

הענף החשוב ביותר מבחינת חלקו בתוצר הוא כרייה ועיבוד של נחושת, התורם יותר ממחצית הייצוא של המדינה. ענף הכרייה כולל גם קובלט, אבץ, עופרת, זהב, כסף ומתכות אחרות, וכן אבני חן ופחם. התלות בין כלכלת זמביה למחיר הנחושת העולמי רבה: לאחר שקיעת הכלכלה בשנות ה-70, תרמה עליית מחירי הנחושת בראשית המאה ה-21 להתאוששות.

כ-85 אחוזים מכוח העבודה מועסק בחקלאות, והענף אחראי ל-18 אחוז מן התוצר הלאומי, על-פי הערכה מ-2007. התוצר החקלאי העיקרי הוא התירס, אשר משמש הן כמקור הכנסה והן כמקור מזון חשוב לאיכרים. בנוסף לו מגדלים דורה, בוטנים, ירקות, טבק, כותנה וקפה, וכן משק חי (בקר לבשר וחלב, עזים, חזירים ועופות). גידול פרחים תופס מקום גדל והולך בכלכלה. החקלאות היא ברובה חקלאות בעל פרימיטיבית. אף שהמדינה ברוכה בגשמים בדרך כלל, בצורות תקופתיות גורמות למחסור ומעלות את מחירי המזון.

חלק ניכר מן החשמל בזמביה מגיע ממקור הידרו-אלקטרי, והמדינה אף מייצאת חשמל לשכנותיה.

בכל שנה מבקרים במדינה כמיליון תיירים.

זימבבואה, מלאווי, זמביה ומדינות אחרות הנמצאות במרכז יבשת אפריקה, שאין להם חופים ימיים, בדרום אפריקה, משתמשים בנמל ביירה שבמוזמביק לייצוא וייבוא סחורות. מסיבה זו, נמל ביירה הוא השני בגודלו במוזמביק. הייצוא העיקרי מנמל ביירה כולל: סוכר, טבק, תירס, כותנה, סיבי אגבה, כרום, נחושת עופרת ופחם.

חשיבות נמל ביירה באה לידי ביטוי במהלך מלחמת האזרחים במוזמביק, כאשר כוחות מזימבבווה הגנו על מסילת הרכבת בין ביירה ובולאוואיו ועל הכביש המהיר מספר 9 חוצה היבשת בין ביירה ללוביטו (אנ') שבאנגולה וזאת כדי להבטיח את רציפות המסחר של המדינות שבפנים היבשת.

שטחה של זמביה 752,614 קמ"ר, מתוכם כ-740,000 קמ"ר של יבשה, והיא מדינה ללא מוצא לים, אך יש בשטחה כמה אגמים ובניהם אגם סטנלי.

פני השטח מורכבים ברובם מרמה, ובחלקם מהרים וגבעות. גובה פני השטח מגיע עד ל-2,301 מטרים, ואינו נמוך מ-600 מטרים אלא בעמקי הנהרות. הנקודה הנמוכה ביותר, בנהר זמבזי, היא בגובה 329 מטרים.

אקלים

האקלים בזמביה נע בין אקלים טרופי לאקלים סובטרופי בהתאם לרום. הגובה הרב מעל פני הים ממתן ברוב חלקי הארץ את השפעת קו הרוחב.

העונה הגשומה נמשכת מנובמבר עד אפריל, ובה מועדת המדינה לסופות טרופיות. העונה היבשה נמשכת ממאי עד נובמבר, ונחלקת לעונה יבשה קרירה, מאי עד יולי, ועונה יבשה חמה, אוגוסט עד נובמבר (החלוקה לחודשים משתנה מעט באזורים שונים). כמות המשקעים השנתית הממוצעת, שכמעט כולה יורדת בעונה הגשומה, נעה באזורים שונים בין 700 ל-1400 מ"מ, וברוב המדינה עולה על 1000 מ"מ. עם זאת, המדינה מועדת לבצורות תקופתיות.

ברוב חלקי הארץ, המצויים בגובה רב, שוררות טמפרטורות נוחות רוב השנה, פרט לעונה היבשה החמה ולתחילת העונה הגשומה. הטמפרטורה השנתית הממוצעת בלוסקה הבירה, ברום כ-1,280 מטרים, היא כ-15 מעלות בלילה ו-26 ביום. בחודש הקריר ביותר, יוני, הטמפרטורה נעה בין 9 מעלות בלילה ל-22 מעלות ביום, ובחם ביותר, אוקטובר, היא נעה בין 19 ל-30. לעומת זאת במפווֵה, הממוקמת בגובה נמוך יחסית של 570 מטרים, הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 16.5 מעלות בלילה ו-32 ביום, ובחודש החם ביותר, נובמבר, הטמפרטורה הממוצעת ביום היא 36.4 מעלות.^[7]

אוכלוסייתה של זמביה מונה כ-19 מיליון תושבים. כמעט כל האוכלוסייה הם שחורים ילידי היבשת אפריקה - קרוב ל-99 אחוז. כאחוז אחד הם תושבים זרים, רובם בריטים ודרום אפריקאים, או אזרחים ממוצא אירופאי, צאצאיהם של המתיישבים מבריטניה. קיים גם מיעוט קטן של תושבים ממוצא הודי, לו יש השפעה רבה בחיי המסחר בשל היחסים הקרובים בין המדינות.

כמו ארצות אחרות באפריקה, הילודה בזמביה גבוהה משמעותית ביחס לעולם המערבי (ממוצע של 4.31 ילדים לאישה), אך תמותת התינוקות גבוהה אף היא. על-פי נתוני האו"ם, כ-39.3 תינוקות מתו על כל 1,000 שנולדו בזמביה. שיעור גבוה זה נובע מתנאי תברואה לקויים, ומזמינות נמוכה מאוד של בתי יולדות ובתי חולים לאוכלוסייה באזורים הכפריים במדינה, שהתחבורה בהם משובשת וכך גם המערכת הרפואית.

תוחלת החיים בזמביה היא כ-64.7 שנים - בין הנמוכות בעולם. האוכלוסייה צעירה מאוד והגיל הממוצע הוא 16.9. אחד הגורמים העיקריים לתוחלת החיים הקצרה הוא מחלת האיידס: אחד מכל שישה אנשים בזמביה הוא נשא HIV. ב-2019 מתו בזמביה 19,000 איש ממחלת האיידס.

האוכלוסייה אורבנית יחסית לאפריקה. כ-56% מן האוכלוסייה מתגוררים בכפרים ו-44% אחוזים בערים. שיעורם של יודעי קרוא וכתוב באוכלוסייה הבוגרת היה 87.5%, נתון גבוה יחסית לאפריקה.

בשנים הראשונות של המאה ה-21 גורשו מזימבבואה כל התושבים הלבנים על ידי הנשיא רוברט מוגאבה, רובם התיישבו בזמביה אשר קיבלה אותם בסבר פנים יפות.

ערך מורחב – יחסי זמביה–ישראל

ב-7 בספטמבר 2015 נחנכה שגרירות זמביה בישראל.^[8]

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: זמביה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זמביה

• אתר האינטרנט הרשמי של זמביה
• The Zambian - פורטל זמבי (באנגלית)
• זמביה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• מאמר על המערכת הפוליטית בזמביה(הקישור אינו פעיל) (באנגלית)
• סוכנויות הידיעות, זמביה: הלך לעולמו הנשיא שהביא את הדמוקרטיה, באתר ynet, 19 ביוני 2011
• אן זי. קוק, MCT, לישון עם היפופוטמים: מסע בספארי של זמביה, באתר nrg‏, 20 באוקטובר 2012
• רן דגוני, ...וארבעת איי היציבות (טנזניה, זמביה, חוף השנהב ומלאווי), מעריב, 22 באפריל 1984
• רונית הרשקוביץ, ‏טיול בזמביה בעקבות ד"ר דייוויד ליווינגסטון, באתר GoTravel
• דוד אברהם‏, זמביה: המקום שמלאכים מתבוננים בו מלמעלה במעופם, באתר וואלה!‏, 2 באוגוסט 2018
• זמביה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• זמביה, דף שער בספרייה הלאומית