יחסי מלזיה–פקיסטן

פקיסטן ומלזיה כוננו את היחסים הדיפלומטיים שלהם בשנת 1957 לאחר עצמאותה של זו האחרונה. בתחילה, הנציבות העליונה של מלזיה הייתה ממוקמת בקראצ'י, שהייתה אז עיר הבירה של פקיסטן. ב-5 באוקטובר 1965 ניתקה פקיסטן את הקשרים הדיפלומטיים עם מלזיה כאשר נציג מלזיה במועצת הביטחון של האו"ם (אליה נבחרה מלזיה בשנת 1965) לקח צד במלחמת הודו–פקיסטן על קשמיר.^[1] שר החוץ של פקיסטן זולפיקר עלי בהוטו אמר כי מלזיה נקטה עמדה לא מוסרית, הפרה את הסולידריות של העולם האפרו-אסייתי." ממשלת מלזיה דחתה כל הצעה פקיסטנית לפיה מלזיה צידדה בהודו בסכסוך, ושלחה הודעה לנציבות העליונה של פקיסטן בקואלה לומפור לפיה מלזיה לא התנהגה כלא נכון לאומה מוסלמית אחרת, ערערה על טענה פקיסטנית לפיה פקיסטן ניסתה לתווך בסכסוך בין מלזיה לאינדונזיה".^[2]

זמן קצר לאחר מכן האשימה מלזיה את פקיסטן במעורבות ב"דפוס מרושע של שיתוף פעולה עם סין ואינדונזיה נגד מלזיה". ראש הממשלה המלזי, טונקו עבדול רחמן, אמר בנאומו לאחר ישיבת הממשלה: "ידעתי שזה מגיע זמן רב, ובמיוחד בגלל התנהגותו המוזרה של מר בוטו. מר בוטו נתן תירוץ לקוי לפריצה עם מלזיה ומה שמפתיע אותי הוא שהם לא ניתקו את הקשר עם הודו, איתה הם נמצאים במלחמה".^[3] לאחר הפסקה של 11 חודשים חודשו היחסים בעזרת איראן.^[4] כאשר היחסים נהיו תקינים, הפכה פקיסטן לתומכת בפדרציה של מלזיה, אשר סירבה לקבל את אי הכללתה של ברוניי ואת עזיבתה של סינגפור מהפדרציה המלזית, פקיסטן רק יצרה קשרים עם אותן מדינות כאשר מלזיה עשתה זאת. בשנת 1968 הנציבות העליונה של מלזיה עברה לאסלאמאבאד, הבירה החדשה.^[5] ב-2 באוקטובר 2005, ראש ממשלת מלזיה, עבדאללה אחמד בדאווי, הבטיח לראש ממשלת פקיסטן, שאוקאט עזיז, במהלך פגישה בת שעה, כי מלזיה תתמוך בהצעתה של פקיסטן לשותפות מלאה באיגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN).^[6]

ב-21 בנובמבר 2018, מלזיה ופקיסטן הסכימו להקים התייעצויות דו-צדדיות בין שני הבכירים במשרדיהם לענייני חוץ.^[7]

בשנת 1986, מלזיה ייצאה סחורות בשווי 515.5 מיליון דולר לפקיסטן, בעיקר שמן דקלים, בעוד שהייצוא של פקיסטן למלזיה עמד על 31.1 מיליון דולר בלבד. לפיכך, פקיסטן הצהירה כי היא רוצה לבחון מיזמים נוספים להצטרף עם חברות מלזיות.^[8] בין שתי המדינות מתקיימת ברית סחר ותרבות, במסגרתה יבוא ויצוא של סחורות שונות נעשים בקנה מידה גדול למדי. הנשיא וראש ממשלת פקיסטן יחד עם גורמים בכירים אחרים ביקרו פעמים רבות במלזיה, ופקידים מלזיים הגיעו לביקור רצון טוב בפקיסטן.^[9] מלזיה ופקיסטן חתמו על אזור סחר חופשי שנקרא הסכם השותפות הכלכלית הדוקה יותר של מלזיה–פקיסטן (MPCEPA) בינואר 2008.^[1]

פקיסטן ומלזיה מקושרות באמצעות תחבורה אווירית. חברת פקיסטן אינטרנשיונל איירליינס מפעילה טיסות רבות מקראצ'י, לאהור ופשאוור לקואלה לומפור.

ב-21 במרץ 2019 הודיעה פרוטון על הקמת מפעל הרכבה וייצור רכב בפקיסטן, הראשון באזור דרום אסיה.^[10]

בהשקעה, מלזיה היא המשקיעה הזרה השלישית בגודלה בפקיסטן לאחר סין ובריטניה לשנת הכספים 2017–2018, על פי נתונים סטטיסטיים שמסר בנק המדינה בפקיסטן.

מבחינת סחר דו-צדדי, מלזיה היא שותפת הסחר ה-16 בגודלה של פקיסטן ואילו פקיסטן היא שוק הייצוא הגדול ביותר של מלזיה בדרום אסיה והשלישי כיעד הייבוא.^[10]

ב-18 באוגוסט 2016 הגיע ראש מטה הצבא הפקיסטני, גנרל רייאל שריף, לקואלה לומפור בביקור רשמי. הוא ערך פגישות נפרדות עם מפקד כוחות ההגנה של מלזיה, זולקיפלי מוחד צין, ומפקד צבא מלזיה, רג'א מוחמד אפנדי. מאוחר יותר פגש הגנרל רייאל גם את שר ההגנה של מלזיה הישאמודין חוסיין.^[11][12]

בשנת 1997, מלזיה ופקיסטן הסכימו להקים ועדה משותפת לשיתוף פעולה הגנתי שתחקור את שיתוף הפעולה בקשריהם הצבאיים.^[13]

ב-21 במרץ 2017, ספינות חיל הים של פקיסטן PNS Nasr ו-PNS Saif הגיעו לנמל לנגקווי במלזיה כדי להשתתף בתרגיל ימי דו-צדדי MALPAK-I. התרגיל בוצע במצר מלאקה.^[14]

ב-17 בפברואר 2019 הגיעו ספינות הצי המלכותיות המלזיות KD KASTURI ו-KD MAHAWANGSA לקראצ'י כדי להשתתף בתרגיל MALPAK-II הדו-צדדי. ספינות חיל הים של פקיסטן PNS Saif‏, PNS Azmat, מטוסים ימיים ארוכי טווח ומסוקים השתתפו בתרגיל MALPAK II. תרגיל דו צדדי בוצע בים הערבי.^[15][16]

מאז 2002, כמה מוצרי נשק פקיסטנים של חברות כמו אנזה ובחטאר שיקאן נרכשו על ידי צבא מלזיה כחלק מעסקת הנשק עם פקיסטן.^[17][18] ב-15 באפריל 2018 דווח עוד כי פקיסטן ומלזיה היו בדיונים ראשוניים אודות ייצוא פוטנציאלי של מטוס הקרב JF-17 של Complex Aeronautical‏.^[19][20]

• מלזיה מחזיקה בפקיסטן נציבות עליונה באסלאמאבאד ו-2 קונסוליות בקראצ'י ולאהור.
• פקיסטן מחזיקה במלזיה נציבות עליונה בקואלה לומפור וקונסוליה בפננג.^[21]