ראש ממשלת פקיסטן

תפקידו של ראש ממשלת פקיסטן נוצר מיד לאחר חלוקת הודו ולאחר שפקיסטן קיבלה את עצמאותה ב-1947. התפקיד התקיים לצד תפקידו של המושל הכללי של פקיסטן, שהיה נציגו של המונרך הפקיסטני (תפקיד שהתקיים מעצמאותה של פקיסטן ועד 1956 בתקופת מלוכתם של ג'ורג' השישי ובתו, אליזבת השנייה, מלכי הממלכה המאוחדת, שכן באותן שנים הייתה פקיסטן דומיניון). ראש הממשלה הראשון, ליקאת עלי ח'אן, מילא את תפקידי הביצוע העיקריים במדינה עד להירצחו ב-1951.^[6] אף על פי כן, סמכויותיו של ראש הממשלה החלו להצטמצם בהדרגה כתוצאה ממעורבותו התמידית של המושל הכללי. על אף שהגרסה של חוקת פקיסטן שנחקקה ב-1956 מעניקה לראש הממשלה מקום מרכזי, ששת ראשי הממשלה שכיהנו בין השנים 1951 – 1957 פוטרו על ידי המושלים הכלליים שכיהנו באותה תקופה. חוקה זו גם הסבה את תפקידו של המושל הכללי לתפקיד נשיא פקיסטן, והמדינה הוכרזה כרפובליקה אסלאמית.^[7] ב-1958 פיטר נשיא פקיסטן איסכנדר מירזא את ראש הממשלה השביעי, פירוז ח'אן נון כדי להטיל משטר צבאי. הנשיא מירזא עצמו הודח זמן לא רב לאחר מכן על ידי מפקד הצבא, הגנרל איוב ח'אן שהפך בעצמו להיות הנשיא הבא.

ב-1962 חוקק הנוסח השני של החוקה ועל פיו בוטלה לחלוטין משרת ראש הממשלה, וכל סמכויותיו ותפקידיו הועברו לנשיא.^[8] לאחר הבחירות לנשיאות של 1965 נמתחה ביקורת קשה על ריכוז היתר של הסמכויות בידי נושא משרה זו. לאחר הבחירות הכלליות של 1970 חודשה משרת ראש הממשלה ונורול אמין נבחר לתפקיד. המשא ומתן הבלתי מוצלח שהתנהל בין זולפיקר עלי בהוטו, שייח' מוג'יבור רחמן ויחיא ח'אן הוביל לפרוץ מלחמת העצמאות של בנגלדש. עם מעורבותה של הודו ופרוץ מלחמת הודו-פקיסטן השלישית והתבוסה שפקיסטן נחלה בה ב-1971 התמוטטה המערכת הנשיאותית כליל.

בחוקה המקיפה שכוננה ב-1973 נוצרה משרת ראש הממשלה מחדש, והוענקו לו סמכויות מרכזיות רבות יותר, ואילו תפקיד הנשיא הפך להיות טקסי יותר. על רקע התסיסה באגף הימני של הפוליטיקה הפקיסטנית, התחוללה ב-1977 הפיכה צבאית, ותפקיד ראש הממשלה בוטל שוב.

לאחר הבחירות הכלליות שנערכו ב-1985 חודשה שוב המשרה, ולתפקיד נבחר מוחמד ח'אן ג'וניג'ו. מאוחר יותר באותה שנה העבירה האספה הלאומית של פקיסטן את התיקון השמיני לחוקה, שהעניק לנשיא את הסמכות לפטר את ראש הממשלה ולפזר את האספה מבלי לקיים התייעצות מקדימה.^[9] בעקבות הבחירות הכלליות של 1988 נבחרה בנזיר בהוטו ממפלגת העם הפקיסטנית לאישה הראשונה בתפקיד ראש הממשלה במדינה מוסלמית.^[10]

מאבק הכוחות שהתחולל בין השנים 1988 – 1993 בין ראש הממשלה לבין הנשיא המשיך כאשר אירעו שלושה מקרים שונים שבהם פיטר הנשיא את ראש הממשלה. בבחירות הכלליות של 1997 הבטיחה מפלגת הליגה המוסלמית לעצמה רוב של שני שלישים באספה הלאומית וחוקקה את התיקונים ה-13 וה-14 שביטלו את התיקון השמיני. כך עלה בידו של נוואז שריף לרכז בידיו יותר סמכויות ביצועיות. בעקבות התערערות היחסים בין הממשלה האזרחית לבין הצבא, התחוללה ב-1999 הפיכה צבאית נוספת בראשותו של פרבז מושארף וב-2002 התקיימו בחירות כלליות.

במצב בו לא עלה בידה של אף מפלגה להשיג רוב, הוקמה ממשלת קואליציה וזפרוללה ח'אן ג'מאלי נבחר כראש הממשלה והעביר את התיקון ה-17 לחוקה, שהחזיר באופן חלקי לנשיא את הסמכות לפזר את האספה הלאומית, אך בכפיפות לאישור בית המשפט העליון של פקיסטן.^[11]

על רקע סוגיית הסמכות, התפטר ראש הממשלה ג'מאלי ב-2004 ובמקומו נבחר שווכת עזיז לאחר שהשיג את תמיכתם של 151 מתוך 191 חברי האספה הלאומית.^[12] התיקון ה-17 יצר מערכת ממשל נשיאותית-למחצה שאפשרה לנשיא להיות מעורב בניהול הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.^[11] בבחירות הכלליות שנערכו ב-2008 ניצחה מפלגת העם הפקיסטנית ועלה כוחה של התנועה שהובילה לפיטוריו של מושארף.^[13] תנועה עממית אינטלקטואלית הובילה בסופו של דבר לפרישתו של מושארף ובמקומו נבחר לנשיאות אסיף עלי זרדארי. ב-2010 הפך התיקון ה-18 לחוקה על פניו את התיקון ה-17 ופקיסטן חזרה להיות דמוקרטיה פרלמנטרית. בנוסף, ביטל התיקון ה-18 את כל סמכויותיו של הנשיא לפזר את הפרלמנט.

ב-9 באפריל 2022 הודח עימראן ח'אן מראשות ממשלת פקיסטן בהצבעת אי אמון בפרלמנט הפקיסטני.^[14] זו הפעם הראשונה בה מודח ראש ממשלה במדינה בהצבעת אי אמון.

חוקת פקיסטן מתווה את מערך הכוחות על פיו נשיא פקיסטן הוא ראש המדינה שמייצג את "אחדות הרפובליקה". מערכת הממשלה בפקיסטן מבוסס על חוקה שרואה בראש הממשלה כ"ראש המערכת הביצועית של הרפובליקה".

"בכפוף לחוקה, הסמכות הביצועית של הפדרציה תבוצע בשם הנשיא על ידי הממשלה הפדרלית, שכוללת את ראש הממשלה ואת השרים הפדרליים, שיפעלו באמצעות ראש הממשלה, שיהיה ראש הרשות המבצעת של הפדרציה".^[15]

בנוסף, ראש הממשלה גם יושב בראש "מועצת האינטרסים המשותפים":

(1) תוקם מועצה לאינטרסים משותפים, שתמונה על ידי הנשיא.
(2) המועצה תכלול את:

(א) ראש הממשלה שישמש כיושב ראש המועצה.

(ב) השרים הראשיים של המחוזות.

(ג) שלושה חברי הממשלה הפדרלית שימונו על ידי ראש הממשלה מעת לעת.^[16]

ברוב הדמוקרטיות הפרלמנטריות תפקידי ראש המדינה הם טקסיים בעיקרם. ראש ממשלת פקיסטן הוא ראש הרשות המבצעת ובידיו האחריות הביצועית של הממשלה. בשל העובדה שפקיסטן היא דמוקרטיה פרלמנטרית, ראש הממשלה הוא בדרך כלל מנהיג מפלגה (או קואליציית מפלגות) הנהנית מרוב באספה הלאומית, הבית התחתון של הפרלמנט של פקיסטן. ראש הממשלה, יחד עם שאר השרים, צריך להיות חבר האספה הלאומית או להיבחר אליה תוך שישה חודשים מיום מינויו.^[15]

המעון הרשמי ומקום העבודה העיקרי של ראש הממשלה הוא "משרד ראש הממשלה" השוכן בצפון-מזרח אסלאמאבאד. ראש הממשלה הוא ראש הרשות המבצעת של פקיסטן. משעה שהשיג את אמונה של האספה הלאומית, מוזמן ראש הממשלה אל הנשיא כדי להיות מושבע לתפקידו ולהרכיב ממשלה.^[15] בפועל, ממנה ראש הממשלה את חברי הקבינט שמפקחים על הנושאים החשובים שבטיפול משרדי הממשלה השונים. בנוסף, ראש הממשלה מדווח לנשיא על כל החלטות הממשלה הנוגעות לניהול ענייני המדינה והצעות חקיקה.^[5]

ראש הממשלה, בהתייעצות עם חברי הקבינט, קובע לוחות זמנים מתאימים ונוכח בישיבות הפרלמנט המצריכות את מתן תשובותיו לשאלות חברי הפרלמנט לשרים. ראש הממשלה ממנה בעלי תפקידים במגוון תחומים, כולל:

• מזכיר הממשלה.
• המזכירים הראשיים של המחוזות.
• פקידים בכירים וקצינים בכירים של הכוחות המזוינים של פקיסטן.
• יושבי הראש של ארגונים חשובים כמו: רשות הדרכים הלאומית, חברת התעופה פקיסטן אינטרנשיונל איירליינס, חברת הספנות הלאומית (PNSC) ועוד.
• יושבי הראש והחברים של ועדות פדרליות וגופים ציבוריים.
• שגרירים.

משרדים ממשלתיים מסוימים לא כפופים לאף אחד משרי הקבינט אלא ישירות לראש הממשלה עצמו. ראש הממשלה אחראי בדרך כלל על:

• ועדת התכנון
• רשות הפיקוד הלאומית (האחראית על הנשק הגרעיני של פקיסטן)
• המועצה לביטחון לאומי
• ועדת התיאום הכלכלי
• ועדת הקבינט לביטחון לאומי

ראש הממשלה מחזיק בידיו את השליטה על מאגר הנשק הגרעיני של פקיסטן ומייצג את המדינה במגוון משלחות, פגישות בדרג גבוה ובארגונים בינלאומיים שמצריכים את נוכחותו של בעל התפקיד הממשלתי הגבוה ביותר וכן פונה לאזרחי האומה במגוון נושאים בעלי חשיבות לאומית.^[3]

חוקת פקיסטן דורשת שראש הממשלה יהיה חבר האספה הלאומית של פקיסטן. בנוסף, הוא חייב להיות:

• אזרח פקיסטן.
• מוסלמי.
• בן 25 שנים לפחות.
• להיות בעל אופי טוב ולא ידוע כמי שמפר את איסורי דת האסלאם.
• בעל ידע מספיק בתורת האסלאם ובחוקיה וכן להימנע מכל החטאים המוגדרים על ידי הדת.
• להיות אדם, שלאחר הקמתה של פקיסטן, לא פעל כנגד שלמותה של פקיסטן או לא התנגד לאידאולוגית "שתי המדינות" (שעל בסיסה בוצעה חלוקת הודו)

המועמדים לראשות הממשלה הם חברי האספה הלאומית או הסנאט של פקיסטן שנבחרו בבחירות ישירות על ידי ציבור הבוחרים בעקבות מערכת בחירות מטעם מפלגות פוליטיות. בדרך כלל, מנהיג מפלגת הרוב בפרלמנט נבחר להיות ראש הממשלה ומרכיב את הממשלה, בין אם על בסיס קואליציה ובין אם על בסיס רוב פשוט. המועמד לראשות הממשלה חייב לקבל את אמון חברי הפרלמנט לפני שהוא מוזמן לנשיא כדי לקבל את משימת הרכבת הממשלה.

את ראש הממשלה ניתן להדיח מתפקידו לפני תום תקופת כהונתו על ידי הצבעת אי-אמון בפרלמנט. אם הצבעת אי-האמון מועברת ברוב שיכלול לפחות עשרים אחוז מכלל חברי האספה, מסתיימת כהונתו של ראש הממשלה.^[15] בעבר, ראשי הממשלה (וממשלותיהם) פוטרו על ידי הנשיא מתוקף סמכותו על פי התיקון השמיני לחוקת פקיסטן שחוקק בשנת 1985, אך תיקון זה בוטל על ידי חקיקת התיקון ה-18 בשנת 2010.^[17] בנוסף, ראש הממשלה עצמו נהנה מחסינות משפטית מלאה מהליכים פליליים ואזרחיים ושום הליך משפטי המתנהל נגדו לא יכול להימשך במהלך תקופת כהונתו בתפקיד.^[18]

הישיבה בה האספה הלאומית מביעה אמון בראש הממשלה הנבחר מתקיימת ביום ה-21 שלאחר הבחירות הכלליות. ראש הממשלה מכהן עד לבחירות הכלליות הבאות (לפחות פעם בחמש שנים), אלא אם כן הוא מאבד את אמון הבית.

מדיה וקבצים בנושא ראש ממשלת פקיסטן בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ראש ממשלת פקיסטן (באנגלית)