יחסי נמיביה–סין

החל משנות ה-60, במהלך מלחמת העצמאות של נמיביה, סיפקה סין לתנועות עצמאות שונות של נמיביה (בתחילה האיחוד הלאומי דרום מערב אפריקה (SWANU) ^[2] ומאוחר יותר לארגון העם של דרום מערב אפריקה (SWAPO) "תמיכה מוסרית וחומרית".^[1]

סין ונמיביה כוננו יחסים דיפלומטיים ב-22 במרץ 1990, למחרת עצמאותה של נמיביה.^[1] ממשלת נמיביה היא תומכת של מדיניות סין האחת. ^[3]

סין ונמיביה פיתחו קשרים כלכליים הדוקים, כאשר הסחר צמח פי שניים בין שתי המדינות מ-2003 עד 2006.

מימון פיתוח סיני לנמיביה

משנת 2000 עד 2011, היו כ-64 פרויקטים סיניים רשמיים למימון פיתוח שזוהו בנמיביה באמצעות דיווחים שונים בתקשורת. ^[4] במהלך ביקור בפברואר 2007, נשיא סין חו ג'ינטאו התחייב לנמיביה "מיליארד יואן של הלוואות מוזלות, 100 מיליון דולר של אשראי מועדף ליצוא, מענקים של 30 מיליון יואן ו-30 מיליון יואן של הלוואות ללא ריבית."^[1] בנובמבר 2005, נשיא נמיביה, Hifikepunye Pohama, וחבר הלשכה המדינית של סין, לי צ'אנג צ'ון, היו עדים לחתימה על הלוואה מוזלת בסך 250 מיליון יואן על ידי בנק היצוא-ייבוא של סין, שתשמש לרכישת קטרים ורכבות עבור רכבת חדשה שנבנית בצפון נמיביה. ^[5]

על פי ההערכות, מספר רב של סינים התגוררו בנמיביה מאז העצמאות. בשנת 2006 נאמד מספרם ב-40,000. ^[6]

באפריל 2008, משלוח נשק על ה-An Yue Jiang הפליג מסין והיה מיועד לזימבבואה. היא נעצרה ביציאה לדרום אפריקה בגלל מחאות בנוגע לנשק והבחירות השנויות במחלוקת לנשיאות זימבבואה שהתקיימו חודש קודם לכן. בחיפוש אחר יעד לספינה, נשמעו שמועות שהיא תעגון בנמיביה בוואלוויס ביי. ב-24 באפריל 2008, התקיימה מחאה בבירת נמיביה וינדהוק, שם צעדו מאתיים מפגינים מפארק גן חיות במרכז וינדהוק אל השגרירות הסינית.^[7] בין המובילים את המפגינים היו הבישוף והפוליטיקאית של SWAPO, זפניה קמטה ומרכז הסיוע המשפטי.^[7] כתוצאה מהמאבק הספינה לא עגנה בנמיביה.