יחסי סורינאם–ספרד

הספרדים הגיעו לראשונה לחופה הצפון-מזרחי של דרום אמריקה בשנת 1499 אותו כינו "החוף הפראי". הם חיפשו אחר עיר הזהב האגדית של האינקה, ששכנה לכאורה ברמות גיאנה ואשר זכתה לכינוי "אל דוראדו" (El Dorado). החל בתחילת המאה ה-17 התמקדו המתיישבים בחופי סורינאם בגידול קנה סוכר וטבק, והמעצמות הקולוניאליסטיות עודדו מתיישבים להקים מטעים כדי לספק את דרישות השוק האירופי לגידולים טרופיים.

האזור נקרא סורינאם מכיוון שהיה מיושב על ידי שבט טאינו בשם סורינאן. במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-17 היו ניסיונות לא מוצלחים מצד ספרדים, בריטים, צרפתים והולנדים ליישב את המקום, בעיקר במקומות בהם התיישבו ילידים. באמצע המאה ה-17 הגיעו לאזור מתיישבים אנגלים מברבדוס וההולנדים אשר הקימו תחנות מסחר באזור הכפר האינדיאני פרמרבו ב-1641.

ספרד כוננה את יחסיה הדיפלומטיים הרשמיים עם סורינאם בשנת 1976.

• ספרד אינה מיוצגת בסורינאם בדרג השגרירות. ספרד מיוצגת בסורינאם בדרג הקונסולרי באמצעות קונסוליה רשמית שהיא מחיקה בפרמריבו, בירת המדינה.^[1] ספרד האמינה את שגרירותה שבפורט אוף ספיין, בירת טרינידד וטובגו, על סורינאם.
• סורינאם אינה מיוצגת בספרד, הן בדרג השגרירות והן בדרג הקונסולרי. סורינאם האמינה את שגרירותה שבבריסל, בירת בלגיה, על ספרד.

מדיה וקבצים בנושא יחסי סורינאם–ספרד בוויקישיתוף

• Ficha de Surinam, אתר משרד החוץ של ספרד