כגרוגרת

מקור המידה הוא מהפסוק "ארץ חיטה ושעורה". וכך אמרו בתלמוד במסכת ברכות מא א: אמר רבי חנן כל הפסוק כולו לשיעורין נאמר חטה דתנן וכו'. שעורה דתנן וכו', גפן כדי רביעית יין לנזיר, תאנה כגרוגרת להוצאת שבת. עם זאת הובא שם בתלמוד דעת החולקים, ששיעורים אלה הם הלכה למשה מסיני, והפסוק אינו אלא אסמכתא.

מידת "כגרוגרת" נזכרה במשנה מספר פעמים בהקשרים שונים:

• הוצאה - במסכת שבת נזכרת מידה זו לשיעור מלאכת הוצאה בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים או להפך, שמתחייבים עליה: ”המוציא אוכלים כגרוגרת, חייב שבת” (משנה, מסכת שבת, פרק ז', משנה ד')
• עירוב חצרות - במסכת עירובין נזכר שיעור הגרוגרת לכמות הנצרכת על מנת לערב עירובי חצרות: .”כמה הוא שיעורו? בזמן שהן מרובין, מזון שתי סעודות לכולם. בזמן שהן מועטין, כגרוגרת להוצאת שבת לכל אחד ואחד” (משנה, מסכת עירובין, פרק ז', משנה ח').

בגודל התאנה שבה משערים נכתב במשנה במסכת כלים ”כגרוגרת שאמרו, לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית. רבי יהודה אומר: הגדולה שבארץ ישראל היא הבינונית שבמדינות” (משנה, מסכת כלים, פרק י"ז, משנה ז'.).

התוספות^[2] הוכיחו מדברי התלמוד כי שיעור הגרוגרת הוא יותר משיעור כזית, אך פחות משיעור כביצה.

במסכת עירובין^[3] כתוב ששיעור שתי סעודות הם 18 גרוגרות. לדעת הרמב"ם שיעור סעודה הוא שלוש ביצים, ונמצא ששיעורם של 2 סעודות שהם 18 גרוגרות שווה ל-6 ביצים. לפי זה שיעור גרוגרת הוא כשליש ביצה.

ביחידות מידה מודרניות

כפי שנכתב לעיל שיעור "כגרוגרת" תלוי בשיעור "כביצה", והוא שיעור השנוי במחלוקת באחרונים:

• לדעת הרב חיים נאה ששיעור הביצה במידות זמנינו הוא 57.6 סמ"ק, נמצא ששיעור כגרוגרת הוא 19.2 סמ"ק.
• לדעת החזון איש שיעור כביצה הוא 100 סמ"ק, ולדבריו נמצא ששיעור כגרוגרת הוא 33.3 סמ"ק.

• רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

• אנציקלופדיה תלמודית ערך "גרוגרת".

• הערך "מיקרופדיה תלמודית:גרוגרת", באתר ויקישיבה