כפר א-לבד
כפר א-לַבַּד (בערבית: كفراللبد) הוא כפר פלסטיני בנפת טולכרם בצפון מזרח יהודה ושומרון, כ-9 ק"מ מזרחית לטולכרם וסמוך לענבתא., בגובה של כ- 340 מטר מעל פני הים.
 | |
| טריטוריה |  הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | טולכרם |
| שטח | 11.917 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 4,074 (2007) |
| קואורדינטות | 32°17′51″N 35°06′34″E / 32.297513888889°N 35.109383333333°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
מקור השם
אדוארד הנרי פאלמר מציין בספרו משנת 1881 מתרגם את שם הכפר לאנגלית 1881 (The village of the felt-cloth) הכפר של בד לֶבֶד . [1] הסבר זה מקובל גם על דעתו של וילנאי.[2]
היסטוריה
בכפר א-לבד נמצאה קרמיקה ביזנטית.[3]
בשנת 1863 ביקר בכפר א-לבד ויקטור גרן ומצא: "חורבותיה של עיר עתיקה, שאינה מוזכרת בשום מקום (לפחות בשם זה) בספרי הקודש. ישנם שרידים חשובים שעדיין קיימים – כמו נדבכים נמוכים יותר של כמה מבנים מאבן חתוכה, המונחים זה בזה בדיוק רב וללא מלט. אחד מהם. הוא בעל צורה מלבנית, ובנוי מזרח ומערב. אורכו 22 צעדים ורוחבו 15. הדלת עוטרה בפילסטרים מונוליטים, שעדיין עומדים... . מבנים אחרים, גם הם באבן מסותתת... פה ושם יש בורות חצובים בסלע" [4]
במפת הקרן לחקר ארץ ישראל שפורסמה ב-1882 כפר א-לבד תואר כ"כפר אבן קטן על קרקע גבוהה, עם כמה עצי זיתים. בעמק מצפון, ליד ענבתא, זורם עם נחל אכזב באביב."[5]
בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 ציינה גרייס מרי קרופוט כיצד הנשים של כפר אל-לבאד ואל-ג'יב ייצרו כלי חרס (ללא גלגל), ונראו כמו כלים שיוצרו במאה ה-7 לפנה"ס.[6]
אוכלוסיה
| מפקדי אוכלוסין - כפר לבד | |||
| שנה | תושבים | מקור | הערות |
| סוף המאה ה-16 | [7] [8] | 57 משפחות ו-6 רווקים – כולם מוסלמים. | |
| 1922 | 540 | [9] | |
| 1931 | 663 | [2] [10] | בהם נוצרי אחד. תושבי הכפר התגוררו ב-167 בתים |
| 1945 | 940 | [11] | |
| 1961 | 1,126 | [12] | |
| 1967 | 1,163 | [2] | |
| 1987 | 2,100 | ||
| 1997 | 3,009 | ||
| 2005 | 3,915 | ||
| 2007 | 4,143 | ||
| 2017 | 4,747 | [13] | |
אדמה, חקלאות ומים
בסוף המאה ה-16 התושבים שילמו שיעור מס קבוע של 33.3% על מוצרים חקלאיים, בנוסף על על הכנסות מזדמנות. בסך הכל תושבי הכפר שילמו כ-6,500 אקצ'ות.[14][15]
בשנת 1945 שטח הכפר היה 14,757 דונם.[16] 5,587 דונם היו מטעים וקרקע להשקיה, 2,257 שימשו לגידולי דגנים,[17] ואילו 18 דונם היו אדמות בנויות.[18]
שטחו כולל של 11,917 דונם, מתוכם 25% משמשים למטרות חקלאיות. המוצרים החקלאיים העיקריים של העיירה הם זיתים, פירות וחיטה.[3]
בשנת 2007 , על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה. שטח הכפר הוא כ- 11,917 דונם, מתוכם 25% משמשים למטרות חקלאיות. התוצרת החקלאית העיקרית של העיר היא זיתים, פירות וחיטה.
בשנת 1995 הופקעו כ-200 דונם מאדמות הכפר, לטובת היישוב הישראלי הסמוך - אבני חפץ[19] וכ- 20 דונם לטובת הישוב ענב. בהמשך, הופקעו עוד כ- 155 דונם נוספים לטובת אבני חפץ. [20][21]
