מפל התנור

תחילתו של המפל בחיבור בין שקע התנור לאזור אבל בית מעכה. ארובתו המפורסמת היא כתוצאה של שנים של נפילת מים. רבים משערים כי שמו של המפל מגיע כי ארובת המפל נראית כטאבון, תנור חימר שנפוץ בקרב הערבים, אך ייתכן כי שמו של המפל מגיע דווקא מהדמיון לשם "תנורא" - השמלה שלובשות הנשים הערביות.^[1]

ב-1929, בתקופת מגוריו במטולה, ייסד פרנץ ון דר הורן את אגודת בני הנוער "למען האשד". חברי האגודה הכשירו את שביל הגישה אל המפל, חצבו מדרגות באבן ונטעו כ-700 עצי צפצפה שנתרמו על ידי פיק"א.^[2] בסוף 1964 החל רשת שמורות הטבע בהכנת שביל גישה שיחבר את המפל העליון למפל התנור.^[3]

צמחי מים אינם צומחים במיוחד בסביבתה של שמורת נחל עיון. הצמחייה מורכבת בעיקרה מצמחים הגדלים בסמוך לגדת הנחל. בסביבת המפל והנחל ניתן לחזות בערבה מחודדת, קנה מצוי, פטל קדוש והרדוף הנחלים. אך באזור המפל ניתן לראות גם מישויה פעמונית^[4] ואף פשתנית ארם צובא הצומחת בסביבת המפל.^[5]

בשירו של יעקב שרת, "טיול בגליל" ללחן רפי בן משה, מוזכר מפל התנור: ”הצפון, רק בגבולך בוער 'תנור' במי מפל,וסוסיתא - על ראש הר יש, בלי מנוע וגלגל”.

תאגיד המים האזורי המשרת את תושבי מטולה, קריית שמונה, מג'דל שמס, עין קיניא, קצרין, מסעדה ובוקעתא, נקרא "מי התנור" על שם מפל התנור^[6].

• נחל עיון

מדיה וקבצים בנושא מפל התנור בוויקישיתוף

• דני צדקוני, שמורת התנור - לרשות המבקרים, למרחב, 16 במרץ 1967
• מים נופלים בצפון, מעריב, 31 במרץ 1967