מריאן סמש
מריאן סמש (במקור מגזינר-Magaziner, בהונגרית: Szemes Marianne; בודפשט, 10 באפריל 1924 – בודפשט, 3 בנובמבר 2003) הייתה במאית קולנוע יהודייה-הונגרייה, תסריטאית, זוכת פרס בלה באלאז'(פרס הכבוד המקצועי הממלכתי ההונגרי הגבוה ביותר שניתן להעניק ליוצרי סרטי קולנוע ולמפיקי טלוויזיה), האישה הראשונה שקיבלה תואר בבימוי קולנוע בהונגריה.
 | |
| לידה | 10 באפריל 1924 בודפשט, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| פטירה | 3 בנובמבר 2003 (בגיל 79) בודפשט, הונגריה |
| שם לידה | Magaziner Marianne |
| מקום לימודים | האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע (1949) |
| פרסים והוקרה | פרס בלה באלאז' (1969) פרס SZOT (1966) |
| בן או בת זוג | Mihály Szemes (1946–1977) |
  | |
ביוגרפיה
את לימודיה האוניברסיטאיים סיימה באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע בין השנים 1945–1949.
בין 1949 לבין 1983 היא ביימה 500 סרטי חדשות, סרטים תיעודיים, סרטים עלילתיים ודרמות טלוויזיה, וכתבה את תסריטי רובם בעצמה. סמש הייתה המזכירה הכללית של האיגוד הבינלאומי לסרטי תעודה. היא זכתה בפרסים מובילים בוונציה, קרקוב, מילאנו ובפסטיבלים אחרים.
משפחתה
אביה, פאל מגזינר (1898–1945)[1] [2] היה בעל מפעל שנודע גם בכתיבת מדריכי טיולים ובעבודתו שמטרתה הייתה להפוך את הסקי לפופולרי.[3] הוא נרצח השואה. אמה, מגדה רונה, הייתה רקדנית, כוריאוגרפית ומנהלת תיאטרון, אך באמצעות בעלה היא יכולה להיחשב גם למטפסת הסלעים הראשונה של הונגריה.[4]
סבה וסבתה מצד אביה היו לאיוש לוי מגזינר (1861–1939)[5] ומריה בהם, סבה וסבתה מצד אמה היו זיגפריד רונה ומרגיט ינוביץ (1881–1975).[6]
סרטיה (מבחר)
כבמאית
- גירושין בבודפשט (1964)
- אני עושה מה שאני רוצה (1968)
- שני בנים יושבים על ספסל (1973)
- מהומות בכיתה (1975)
כתסריטאית
- המזחלת (1955)
- דני (1957)
- פוטו הבר (1963)
- אני עושה מה שאני רוצה (1968)
- הפרופסור של העולם התחתון (1969)
- ציד המטמון (1973)
פרסים (מבחר)
- פרס SZOT (1966)
- פרס בלה באלאז' (1969)
ראו גם
- Index.hu
- Moziplussz.hu
- מריאן סמש בקטלוג הסרטים ההונגרי
- geni.com
לקריאה נוספת
- פטר הרמן : מי זה מי 2002 CD-ROM, Biográf Kiadó מסת"ב 963-8477-64-4
- מריאן סמש באתר PORT.hu
