נורת'רופ F-20 טייגרשארק

הנורת'רופ F-20 טייגרשארק (באנגלית: Northrop F-20 Tigershark) היה מטוס קרב אשר תוכנן ופותח כפרויקט פרטי של חברת נורת'רופ האמריקאית. פיתוח המטוס החל ב-1975 כהמשך למטוס הקרב נורת'רופ F-5 טייגר II שהציג מנוע חדש, אשר שדרג את ביצועי המטוס, ומערכות אוויוניקה מודרניות, שכללו מכ"ם רב עוצמה.

נורת'רופ F-20 טייגרשארק
F-20 Tigershark

נורת'רופ F-20 בטיסה
מאפיינים כלליים
סוג	מטוס קרב
ארץ ייצור	ארצות הברית ארצות הברית
יצרן	נורת'רופ
טיסת בכורה	30 באוגוסט 1982
צוות	1
יחידות שיוצרו	3
ממדים  אורך 14.43 מטר גובה 4.22 מטר מוטת כנפיים 8.53 מטר שטח כנפיים 18.6 מטר רבוע משקל ריק 5,357 קילוגרם משקל טעון 7,264 קילוגרם משקל המראה מרבי 12,474 קילוגרם
ביצועים  מהירות מרבית 2,414 קמ"ש (מאך 2) קצב נסיקה 268 מטר/שנייה טווח טיסה מרבי 3,732 קילומטר (עם 3 מכלי דלק נתיקים) סייג רום 17,300 מטר (56,800 רגל) עומס כנף 395 ק"ג / מ"ר
חימוש  תותחים 2 תותחי 20 מילימטר מדגם M39A2 טילים 2 X ‏AIM-9 סיידוויינדר בקצות הכנפיים עד 4 X ‏AIM-7 ספארו או AIM-120 אמראם תחת הכנפיים AGM-65 מאבריק או AGM-84 הרפון על נקודות תלייה. פצצות מגוון פצצות שימוש כללי פצצות מצרר רקטות 2 X ‏ פודי רקטות מדגם CRV7 או 2 X ‏פודי רקטות מדגם LAU-10 עם 5 X רקטות מדגם Zuni ‏(127 מ"מ כל אחד) או 2 X‏ פודי רקטות מדגם Matra עם 18 X‏ רקטות מדגם SNEB ‏(68 מ"מ) כל אחד
הנעה  1 X מנוע טורבו-מניפה ג'נרל-אלקטריק F404-GE-100, ‏17,700 ליברת-כוח

בהשוואה ל-F-5, היה ה-F-20 מהיר בהרבה, בעל יכולת של ירי טילים מעבר לקו האופק וכושר נשיאה של מרבית סוגי החימוש שבידי ארצות הברית למטרות תקיפה קרקעית. בזכות יכולותיו המשופרות, התחרה ה-F-20 ב-F-16 פייטינג פלקון, ואף היה זול יותר לרכישה ולתפעול.

פיתוח ה-F-20 בוצע בחסות משרד ההגנה האמריקאי, בפרויקט שכונה "FX". ‏FX ביקש לפתח מטוסי קרב אשר יהיו מסוגלים ללחום כנגד מטוסי הקרב של הסובייטים, אך ללא שימוש בטכנולוגיות רגישות הנמצאות בשירות חיל האוויר האמריקאי. FX היה תוצר של מדיניות הייצוא של ממשל קרטר אשר ביקש לצייד מדינות זרות בנשק איכותי ללא החשש שטכנולוגיות קו-ראשון אמריקאיות ייפלו לידיים סובייטיות. נורת'רופ קיוותה להצליח עם ה-F-20 בשוק הבינלאומי, אך שינוי המדיניות לאחר בחירתו של רונלד רייגן לנשיא גרם לכך שהמטוס נאלץ להתחרות מול מכירות ה-F-16 אשר פותח על ידי חיל האוויר האמריקאי. תוכנית הפיתוח ננטשה ב-1986 לאחר בניית שלושה אבות טיפוס ומטוס נוסף שבנייתו לא הושלמה.