פרץ הכהן

רבי פרץ נולד בפרובאנס בתחילת המאה ה-14. את תורתו למד מאביו רבי יצחק בן יהודה הכהן.

אביו רבי יצחק היה ניכר בדורו כתלמיד חכם ועניו, ונהג לחתום את איגרותיו "יצחק העלוב בן הרב יהודה הכהן". עדות על גדולתו בתורה מוזכרת בכתבי דוד בן שמואל מאישטילא (מחבר "ספר הבתים" על המשנה תורה לרמב"ם) שקוראהו "קדוש ה' מכובד מורנו רב יצחק הכהן מנוואשקה" מאנוסק (צר').

בבגרותו שימש רבי פרץ כדיין ומורה הלכה בטולידו.

רבי פרץ הכהן התחיל לכתוב את פירושיו על התלמוד בגיל 22. פירושיו על התלמוד הידועים לנו היום הם על ארבע מסכתות בלבד (שבת, עירובין, נזיר, וסנהדרין). יש הטוענים שרבי פרץ חיבר פירושים על כל המסכתות, אלא שאלו אבדו.^[1] הוא רגיל להביא בפירושיו את דברי אביו כהקדמה, ולאחר מכן לדקדק ביותר בלשון התלמוד כדי להעלות את חידושיו. הרב יצחק אריאלי משער שחידושי הרשב"א על מסכת מנחות הם מרבי פרץ.

רבי פרץ כמקובל

חיבור נוסף של רבי פרץ הוא ספר מערכת האלהות^[2] הכולל דרשות קבליות על התורה. לא ברור האם דרש אותן בבית כנסת או בפורום מצומצם יותר, ובכל מקרה אלו דרשות מעמיקות אשר אין להבינן ללא ידיעה קבלית מוקדמת. אחד ממאפייני החיבור הוא הגדרה והשוואה של כל פרט מהחטאים בכלל התורה (לדוגמה חטא עץ הדעת, דור המבול, דור הפלגה, אנשי סדום, קורח ועדתו ועוד), והבנתם כבאים מאותו מקור ספציפי של רע, עם מטרה להגיע אל כוונה שווה - פירוד אלהות מן העולם.ספרו מצוטט על ידי רבי יוסף קארו.^[3]

המפורסם מבין חבריו הוא רבנו נסים, שהתייחס אליו בידידות וקרבה ואף עזר לו להגיע לברצלונה. יש אומרים שהר"ן התייחס אליו כמעט כתלמיד אל רבו, כעולה מכך שכינהו "מורנו הרב הכהן הגדול".^[4] בשנת ה'קי"ז נקראו שניהם על ידי מלך ספרד, ככל הנראה פדרו הרביעי, מלך אראגון, לפסוק דין-תורה בעניין ירושה.^[5]

תלמיד ידוע של ר' פרץ הוא הריב"ש (ר' יצחק בר ששת), אשר מרבה בכתביו לשבח ולתאר את גדולת רבו.^[6]

• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "פרץ הכהן", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1214-1212, באתר היברובוקס
• מערכת האלהות, מנטובה ה'שי"ח, באתר היברובוקס
• טקסט (בלבד) של הספר מערכת האלהות
• כתב יד, מערכת האלוקות, מוסקבה, מאה 14, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• פרץ בן יצחק הכהן, מברצלונה, דף שער בספרייה הלאומית