רופאים נאצים

זוהי רשימה של רופאים נאצים.

לאחר עליית הנאצים לשלטון ב-1933 החלו אנשי המפלגה הנאצית בטיהור גרמניה הנאצית מ-6,000 עד 7,000 הרופאים היהודים בגרמניה.^[1] על פי הדיווחים, יותר מ-7% מכלל הרופאים הגרמנים הפכו לחברים במפלגה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה, אחוז גבוה בהרבה מהאוכלוסייה הכללית.^[2] ב-1942 יותר מ-38,000 רופאים גרמנים, מחצית ממספר הרופאים הכולל, הצטרפו למפלגה הנאצית.^[3] בעוד שרוב הרופאים הללו החזיקו בדוקטורט (PhDs) בביולוגיה, אנתרופולוגיה או תחומים קשורים.

רופאים שעבדו למען גרמניה, ולא למען מטופליהם, תוך שימוש בחוקי התורשה של מנדל, ראו בהשמדה של מטופליהם את הפתרון הנכון לבעיית מחלות הנפש והפגומים גנטית.

"היה בסיס רחב בתוך מקצוע הרפואה הגרמני. ללא העזרה הפעילה של הרופאים, השואה לא הייתה יכולה להתרחש". כתב אדזארד ארנסט בכתב העת הבינלאומי לאפידמיולוגיה.^[4]

הפסיכיאטר ארנסט רודין היה מייסד תחום הגנטיקה הפסיכיאטרית והיה גם מייסד תנועת ההיגיינה הגזעית הגרמנית.

הרג וניסויים הפכו להליכים רפואיים כפי שהם בוצעו על ידי רופאים מורשים. רופא נכח בכל הרציחות ההמוניות מסיבות משפטיות. במהלך משפט הרופאים בגרמניה טענה ההגנה כי אין חוק בינלאומי להבחין בין ניסויים חוקיים ובלתי חוקיים בבני אדם, מה שהוביל ליצירת קוד נירנברג (1947).

לאחר כניעת גרמניה הנאצית, כמה רופאים ניסו לשנות שמות כדי להימלט מלכידה ומשפט, כמו ורנר היידה,^[5] רוברט ליי,^[6] ורופאים אחרים, כמו וולטר שרייבר, הועברו בחשאי לארצות הברית במהלך מבצע מהדק נייר בשנת 1951.