קארל גבהרדט
קארל פרנץ גבהרדט (בגרמנית: Karl Franz Gebhardt; 23 בנובמבר 1897 – 2 ביוני 1948) היה פושע מלחמה, רופא גרמני ששימש כרופאו האישי של היינריך הימלר והיה בין מתאמי ומבצעי הניסויים הרפואיים שנערכו באסירים במחנות הריכוז ראוונסבריק ואושוויץ.
 | |
| לידה | 23 בנובמבר 1897 האג אין אוברבאיים, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| הוצאה להורג | 2 ביוני 1948 (בגיל 50) לנדסברג אם לך, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מדינה | גרמניה |
| השכלה | אוניברסיטת מינכן |
| מפלגה | המפלגה הנאצית |
| פרסים והוקרה | |
| צלב הברזל | |
  | |
קורות חיים
גבהרדט נולד בהאג שבמחוז בוואריה. בשנת 1919 החל לימודי רפואה במינכן. הוא הצטיין בלימודיו ובשנת 1936 מונה כמרצה לאורתופדיה בברלין.
גבהרדט הצטרף למפלגה הנאצית ב-1 במאי 1933. שנתיים לאחר מכן הצטרף גם לשורות האס אס ומונה לרופא הראשי של בית ההבראה באוקרמרק, אותו הוא הפך מקליניקה לחולי שחפת לקליניקה אורתופדית, ולאחר מכן, במלחמת העולם השנייה, לבית חולים עבור הוואפן אס אס. בשנת 1938 נתמנה לרופאו האישי של היינריך הימלר.
גבהרדט טיפל באלברט שפר בתחילת 1944 בשל פציעה והתנפחות בברך. במהלך הטיפול כמעט והרג את שפר, שהימלר ראה בו מתחרה, והוא הוחלף ברופא אחר.
גבהרדט התקדם בדרגות האס אס והגיע לדרגת גרופנפיהרר.
בין אם הורה על ביצועם או שביצע אותם בעצמו, גבהרדט היה אחראי ישירות למספר רב של ניסויים רפואיים שנערכו על אסירים במחנות ריכוז. הוא היה פעיל במיוחד במחנה הנשים בראוונסבריק ובמחנה אושוויץ.
במהלך מלחמת העולם השנייה, גבהרדט שימש לזמן מה כנשיא הצלב האדום הגרמני.
ב-22 באפריל 1945 התקרבו הסובייטים לברלין, ויוזף גבלס הביא את אשתו וילדיו לפיהררבונקר (הבונקר של היטלר). אדולף היטלר ומספר קצינים נאמנים לו נשארו בבונקר כדי לנהל את מתקפת ההגנה האחרונה על ברלין. גבהרדט, בתור נשיא הצלב האדום, פנה לגבלס ויעץ לו לעזוב עמו את ברלין, אך זה סירב.
לאחר מלחמת העולם השנייה
לאחר המלחמה הועמד גבהרדט לדין יחד עם 22 רופאים נוספים בפני בית משפט צבאי אמריקאי במשפט שנודע כ"משפט הרופאים", ונמצא אשם בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות. גבהרדט נשפט למוות ב-20 באוגוסט 1947[1]. הוא הוצא להורג בתלייה ב-2 ביוני 1948 בכלא לנדסברג שבבוואריה.
