רעב (סרט)

סרט משנת 2008

רעבאנגלית: Hunger) הוא סרט מסוג דרמה היסטורית בריטי אירי משנת 2008 בבימויו של סטיב מקווין. בסרט משחקים מייקל פסבנדר, ליאם קנינגהם וליאם מקמאהון. הסרט נכתב על ידי אנדה וולש ועלילתו עוסקת בשביתת רעב מצד אסירי ה-IRA שאירעה בכלא באירלנד בשנת 1981. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הקולנוע בקאן וזכה בפרסים והכרה.

רעב
Hunger
כרזת הסרט בעברית
כרזת הסרט בעברית
בימויסטיב מקווין עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריטסטיב מקווין, אנדה וולש עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכהג'ו ווקר עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשייםמייקל פסבנדר (בובי סנדס)
Brian Milligan
Lalor Roddy
Des McAleer
Ben Peel
Ciaran Flynn (בובי סנדס)
סטיוארט גרהאם
קרן חסן
ליאם קנינגהם
ליאם מקמהון
BJ Hogg עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקהדייוויד הולמס עריכת הנתון בוויקינתונים
צילוםשון בוביט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינההממלכה המאוחדת, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקהFilm4, Northern Ireland Screen, ערוץ 4, Broadcasting Authority of Ireland עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצהMozinet, Icon Productions עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצהוידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה13 באוגוסט 2009 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה92 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרטאנגלית, אירית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגהסרט דרמה, סרט היסטורי, סרט כלא עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'וhunger08
פרסים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רקע היסטורי

ה-IRA[1] או הצבא האירי-רפובליקני הוא איחוד של כמה יחידות קרביות מחומשות הפועלות על דעת עצמן לאותה מטרה. ה-IRA האמינו באיחוד אירלנד והשגת עצמאות מדינית פוליטית תחת שלטון רפובליקני. בשונה ממפלגות פוליטיות אחרות, ה-IRA דגלו בשיטת מחאה מאוד אלימה ותוקפנית על מנת להשיג את מטרותיהם. הם האמינו כי שיטות דיפלומטיות לא יעזרו להם להשיג עצמאות ועליהם לנקוט באלימות ובלוחמה לא חוקית.

המושג של צבא אירי-רפובליקני בא לשימוש לראשונה בפשיטות על ניצבים בריטיים בשנות המאה ה-17 המאוחרות ובשנת 1860. ה-IRA המקורי שעליו אנו יודעים היום הוקם בשנת 1917 על ידי אירים פטריוטים אשר לא הסכימו להצטרף לצבא הבריטי בלוחמה במלחמת העולם השנייה. לאחר מלחמת העולם הראשונה, ה-IRA התפצלה לכמה קבוצות שונות בעלות בסיס אידאולוגי דומה אך רצונות ודרכי פעולה שונים, כגון חבורת העובדים האירי וה-IRA המחוזי.

השלטון הבריטי השתרע באירלנד כבר משנת 1169 בה נכבשה אירלנד[2] על ידי הבריטים והנורמנים, ועד המאה ה-20. בדרך להשגת העצמאות באירלנד היו כמה שלבים. השלב הראשון הוא הצעת העצמאות בשנת 1921[3]. לאחר פרעות ומרידות המכונות "פרעות חג הפסחא", החלה מלחמת עצמאות באירלנד שנמשכה שנתיים ובסופה הוצע לאירלנד להכריז על עצמאות. דרום אירלנד נהייתה עצמאית אך כאשר הוצע למושבות הצפון להכריז על עצמאות הם החליטו להישאר תחת שלטון בריטי על מנת לקבל תמיכה מהם ולהיות חלק מכתר המלוכה. בשנת 1947 השיגה אירלנד עצמאות סופית בצפון וניתוק מהכתר, אך התמיכה הבריטית וחלק מן צבאות בריטניה עדיין נכחו באירלנד והקרע בין הרפובליקנים השמרניים לדמוקרטים האימפריאליסטים, ששאבו השראה מבריטניה ומשלטונה, נשאר ואף התחזק.

לוחמת הגרילה של ה-IRA לאחר 1947 היה על מנת להשיג שלטון רפובליקני ואיחוד של צפון אירלנד עם דרום אירלנד. מכיוון שלוחמה זו הייתה לוחמת גרילה ומכאן גם לא חוקית, ה-IRA נחשבו ונשפטו כפורעי חוק. משום כך פרצו מהומות רבות וביניהם שביתת הרעב של שנת 1981 שעליה מדבר הסרט.

שביתת הרעב באה בעקבות שביתת רעב קודמת בשנת 1980 אשר נכשלה ולא השיגה את מטרותיה. שביתת הרעב של שנת 1981[4] הונהגה על ידי אחד ממנהיגי ה-IRA, בובי סנדס (ששוחק על ידי מייקל פסבנדר) נגד מרגרט ת׳אצר ראש ממשלת בריטניה באותן השנים. מטרת השביתה הייתה להשיג כמה תנאים:

  1. הזכות לא ללבוש בגדי אסיר (וללבוש בגדים משלהם).
  2. הזכות לא לעשות עבודות כפייה של אסירים.
  3. הזכות לקשר חופשי בין האסירים והיכולת להתאגד למטרות חברתיות ולימודיות.
  4. הזכות למכתב אחד, ביקור אחד וחבילה אחת לשבוע.
  5. החזרה מלאה של כל הזכויות שאבדו במאבק.

כל הזכויות האלו הם זכויות שצריכות להינתן לאסיר פוליטי, מכאן של-IRA היה מוטיב של רצון להיחשב כלוחמים פוליטיים ולא כטרוריסטים ומפגעים. רצון שמבטא את השקפת העולם של המפלגה אשר ממבטם המלחמה שלהם היא למען המדינה ולמען החופש של האנשים.

השביתה נערכה 53 יום ובה מתו 10 אנשים וביניהם בובי סנדס מנהיג השביתה שלהלוויתו הגיעו כ-100,000 אנשים. השביתה גרמה לרדיקליזציה של לאומיות אירית וחיזקה מאוד את מפלגת ה-sinn fein.[5] מפלגה זו היא מפלגת שמאל שדגלה בלאומיות ועצמאות אירית בצפון אירלנד. למרות שהשביתה לא גרמה למרגרט תאצ'ר לשנות את הממסד הקיים, בעקבות הקהל הגדול שהשביתה סחפה היא גרמה לשנאה רבה כלפיה באירלנד.

דמויות מרכזיות

  • ליאם מכמאהון (Liam McMahon) בתפקיד גארי קאמבל (Gerry Campbell) - אסיר IRA.
  • בריאן מילגאן  (Brian Milligan) בתפקיד דיבי גילן (Davey Gillen) – אסיר IRA חברו לתא של גארי קאמבל.
  • מייקל פסבנדר בתפקיד בובי סאנדס (Bobby Sands) – אסיר IRA שמתחיל את שביתת הרעב.
  • סטוארט גראם (Stuart Grahamn)  בתפקיד סוהר רימונד לוהאן (Raymond Lohan) –  סוהר בית הכלא בו מתרחש הסרט. נהרג על ידי נציג IRA בזמן שמבקר את אמו בבית אבות.
  • ליאם קנינגהם בתפקיד הכומר דומיניק מורן (Father Dominic Moran)  - נפגש עם בובי כדי לדבר עמו על שביתת הרעב שבובי מתכנן.

דמויות נוספות

  • Laine Megaw as Mrs Lohan
  • Karen Hassan as Gerry's girlfriend
  • Frank McCusker as the Governor
  • Lalor Roddy as William
  • Helen Madden as Mrs Sands
  • Des McAleer as Mr Sands
  • Rory Mullen as Priest
  • Ben Peel as Riot Prison Officer Stephen Graves
  • Helena Bereen as Raymond's mother
  • Paddy Jenkins as Hitman
  • Billy Clarke as Chief Medical Officer

ביקורות

'רעב' זכה להערכה מאוד גדולה בקרב מבקרי הסרטים, הצופים, ופסטיבלים שונים בכל העולם. לסרט יש 90% תגובות טובות ב'רוטן טומטוז' עם דירוג ממוצע של 7.8 מתוך 10[6].

בביקורת אחרת[7] נכתב:

סרט קשה בטירוף, הצפייה בו מבקשת מהצופה את כל הסבלנות וכל החדות שבו על מנת לעכל את מה שהוא מנסה להעביר. כליאת מתנגדי המשטר הבריטי בראשותה של אשת הברזל, מרגרט ת'אצ'ר, בבתי הסוהר וההתעללות בהם ושלילת מעמדם כאסירים פוליטיים נידונה על הפרק, העובדה כי חלקם מוכנים לעבור כל סוג של התעללות על מנת להעביר את מסריהם מנותחת על הסכין של הבמאי, סטיב מקווין, שמעביר את המסר בצורה חדה ונוראית, כמעט ללא מילים.

על ההפקה

לאחר שבקשת סבסוד הסרט נדחתה על ידי הוועדה לסרטים אירים, Northern Ireland Screen, ערוץ 4, Film4 Productions, and the Wales Creative IP Fund מימנו ביחד את ההוצאות.

מיכאל פאסבנדר, ששיחק את בובי סאנדס, מספר שהוא עשה דיאטה מיוחדת שכללה פחות מ-900 קלוריות ליום לעשרה שבועות. לאחר פגישה עם דיאטנית, נקבע שהוא יאכל רק אוכמניות, אגוזים וסרדינים. מיכאל מוסיף שהוא גם עשה יוגה והלך 8 קילומטר כל יום. אורח חיים זה השפיע עליו רבות והוא אמר שהיה לו קשה לישון, הפסיק להתראות עם חבריו ושהחוויה גרמה לו להרגיש חזק ואסיר תודה. הסרט מוכר גם מסצנה בעלת 17 דקות רצופות שבה בובי מדבר עם הכומר על שביתת הרעב. בסצנה זו המצלמה נשארת על אותו הפריים לכל האורך. כחלק מההכנות לסצנה הכומר, ליאם קנינגהם, עבר לגור אצל מיכאל, בובי, לזמן מה כדי להתאמן על הסצנה בין 12 ל-15 פעמים ביום. לפי מיכאל, הם עשו רק חמישה טייקים של הסצנה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים