שיחה:רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

תגובה אחרונה: לפני 3 שנים מאת Shalomori123 בנושא משוב מ-22 בדצמבר 2018

שיפורים נדרשים

שיפורים שצריך להכניס (ויפה שעה אחת קודם)
  • בידול בין ערכים זהים (למשל כסף במובן ההלכתי וכסף במובן המודרני או המתכת = החומר) כמו שנעשה בגרסה האנגלית של ויקיפדיה.
מה הייתי רוצה להוסיף ואשמח לקבל עזרה
  • מי זוכר את הכלל: "כאסקלא"ו יגוד"ו"? זה סימן לזכור מידות ואת היחסים ביניהם.
  • קטגוריות נוספות של מושגים. השאיפה שלי היא ליצור אנלוגיה בין מושגי ההלכה למושגי ימינו ככל שניתן.
  • אסטרונומיה וכל הקשור בה (במונחי חז"ל כמובן).
  • (בעתיד הרחוק כנראה) קישורים בין מונחים לבין המצוות הקשורות אליהן. למשל: איסור אכילה בכזית (חמץ, יום כיפור וכו'). או למשל: מיל = תחום שבת. הבנתם? :-)
  • קטגוריית דיני משפחה: נישואין, גירושין, כתובות, וכו'.

Organizer 10:08, 9 ספטמבר 2005 (UTC)

שלום אורגנייזר, הערך במצבו הנוכחי מבולגן מעט ומאוד לא ברור. אין טעם בכתיבת עשרכות מונחים בלי לפרש אותם. אני מציע לך ליצור טבלה שבה תפרש בכמה מילים כל מושג. גילגמש שיחה 11:50, 9 ספטמבר 2005 (UTC)
כמו כן הערך לוקה מאוד בחסר ומספר קישורים שבערך שגויים. בברכה Shayakir 11:56, 9 ספטמבר 2005 (UTC)

המבנה של הערך אמור להיות דומה לזה של אנטומיה - מונחים וגם השם באותה תבנית... טרול רפאים 12:21, 9 ספטמבר 2005 (UTC)

שיפצתי את המבנה כעצתו של טרול רפאים. כיצד ניתן לשנות את שם הדף בלי לאבד את ההיסטוריה והשיחה? שם מועדף "הלכה - מונחים".

אשתדל להעלות את החומר לאט לאט אבל באיכות טובה יותר. את מושגי הכלכלה הורדתי בנתיים. אחזיר אותם מפורשים. חשבתי אולי שאחרים יעזרו לי למלא את החסר אבל אני מבין שעדיף להעלות את הערך בשלמותו ואחרים מן הסתם רק ישפצו בעדינות פה ושם.

Organizer 17:38, 10 ספטמבר 2005 (UTC)

העברתי למידות ומשקולות בהלכה מכיון שזה הערך המדובר. מושגים בהלכה זה מושג כללי מדי כרם יהושע 18:13, 5 נובמבר 2005 (UTC)

טפח, אמה, קורטוב

האם יש צורך בערכים טפח, אמה (מידת אורך) וקורטוב כאשר יש את הערך הכולל הזה? טפח לא מוסיף עליו כלום, ואת מה שה2 האחרים כן מוסיפים אפשר לשלב יפה בתוך הערך; הם קצרים. בסג תריג מכה שנית! 08:42, 4 באוקטובר 2006 (IST)

הצעת הוספה למומלצים

הועבר מויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים 15:01, 22 בנובמבר 2006 (IST)

ערך מקיף ומעניין כולל שיטות חשוב שונות, שיטות החקירה שלהן, שאלות הלכתיות התלויות בהן ואסמכתאות. חגי אדלר 06:16, 13 בנובמבר 2006 (IST)

לא הוסף

רוטל

לא הצלחתי למצוא שום איזכור למידה הוז במקורות החז"לים. אם היא אכן לא מופיעה נראה לי שצריך להוריד אותה. המידה הזו נראית לי מאורחת יותר. Maruvkay - שיחה 09:56, 27 במאי 2009 (IDT)

ראה בפסקה בהמשך. מופיע בירושלמי "ריטלין" (ללא קרבת משפחה לתרופה המפורסמת...)
Toraumada - שיחה 13:15, 20 בדצמבר 2016 (IST)

העברה

הערך יפרט את המידות, השיעורים והמשקלות כפי שהן בהלכה. ואילו הערך שיעורים יעסוק בהגדרת המונח, ובהסברת מהותו.
בחרתי בסדר של 1. מידות, 2. שיעורים, 3. משקלות; וזאת כדי ששם הערך לא יראה למתבונן כ"רשימת שיעורים" או כ"שיעורים בהלכה". גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 22:19, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

אולי כדאי לפצל את הערך הענק הזה לכמה ערכי משנה? נת- ה- - שיחה 23:15, 19 באוגוסט 2009 (IDT)
עקרונית שני הערכים דורשים עריכה ושכתוב אינטנסיביים. הם לא כל כך מקצועיים.
נמק, פרט ובאר את הצעתך. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 23:23, 19 באוגוסט 2009 (IDT)
פשוט, הפרדת 3 ערכים מורחבים מהערך: רשימת מידות אורך, מידות נפח ומידות משקל. נת- ה- - שיחה 13:00, 21 באוגוסט 2009 (IDT)
אני לא בטוח שכדי לפצל את הרשימה. אם כבר כדאי לפצל את הערך הבסיסי. לא? גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 13:07, 21 באוגוסט 2009 (IDT)

משוב

אהבתי את הערך! תודה לכותבים. דוד.

כמה הוא שיעור הליכת מיל?

אין על זה הסבר כאן? ―109.253.75.198 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המידות ורשימת המידות

אני מציעה לעשות אחד מהשניים: לאחד את הערכים מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, או להעביר את החומר התיאורטי באחרון לראשון כך שתישאר אך ורק רשימה השוואתית. כרגע מדובר בכפילות. InbalabnI - שיחה 13:25, 4 בינואר 2011 (IST)

אני מתנגד כי אם נאחד, הערך שמסביר את המושג הבסיסי - מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה - יהפוך למסורבל ולא נגיש.
סיבה נוספת היא שיש מקום להרחיב את הערך הבסיסי, ולכן חבל לאחד. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 14:08, 4 בינואר 2011 (IST)
אני נוטה להסכים איתך, ולהעדיף את האפשרות של העברת החומר התיאורטי (הפרקים הראשונים) בערך זה לערך "מידות, שיעורים...". InbalabnI - שיחה 21:02, 4 בינואר 2011 (IST)
באמת נשמע הגיוני יותר. חומר הרקע והמידע יהיה בערך הבסיסי, וכאן תישאר אך ורק רשימה לקונית. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 21:33, 4 בינואר 2011 (IST)
העברתי. יכול להיות שצריך להעביר או להעתיק לשם גם את תבנית השכתוב. אבל נראה לי שבסך הכל יותר מסודר ככה. אני-ואתהשיחה 22:31, 11 בינואר 2011 (IST)

ענין ה"‏אני חישבתי. יכולים להיות חישובים אחרים, כי לכל אחד יש זמן הילוך מיל שונה‏"

ישנה מהירות הליכה ממוצעת לאדם, 5 קמ"ש אם אני לא טועה ואין לי מקורות.
לכן אני חושב שכדאי שתערוך את המרחקים לפי המידע הזה. זהו זמן ממוצע של כל אדם - כמו המידות שהינן ממוצעות.
ייתכן שביום שמדדת הייתה רוח נגדית ולכן יצאה לך תוצאה שונה משמעותית ואפשר שיש עוד סיבות או סיבות אחרות, לכן נכון יהיה אם תערוך. 85.64.200.177 00:47, 25 בפברואר 2011 (IST)ניב

העברה מהערך

על הטקסט:

בזמן האימפריה העות'מאנית שימש המונח רוטל לציון משקל השווה בערך ל-2500 גרם, כלומר 2.5 ק'ג. השימוש במידה זו היה רווח מאוד בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי עד שנעלם כליל עם הקמת מדינת ישראל.

הוספה:

לפי עניות דעתי הרוטל של זמן המנדאט היה 12 אוקיות שהן בערך 2,8885 קילוגרם ולא כפי שכתוב 2,5 קילו. הידע שלי הוא מזמן המנדאט היות וחייתי כבר אז בתור נער.

סוף העברה. טישיו (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה

כל הכבוד על ההשקעה 79.176.200.104 18:16, 3 באוגוסט 2011 (IDT)

רוטל

ציטוט: רוטלמידה תלמודית נדירה הקרובה למנה (אין להתבלבל עם הרוטל שהרמב"ם מזכיר בחלק מפירושיו, שבהם הוא מדגיש שמדובר במשקל רוטל של זמנו); משקלה 24 סלעים.לפי שיטת הרמב"ם‏‏[19] הרוטל של הרמב"םבזמן האימפריה העות'מאנית שימש המונח רוטל לציון משקל השווה בערך ל-2500 גרם, כלומר 2.5 ק'ג. השימוש במידה זו היה רווח מאוד בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי עד שנעלם כליל עם הקמת מדינת ישראל.סוף ציטוט.

הערך עדיין חי, קיים ובועט במאה שערים בירושלים. לפני פסח טוחנים את החיטים בטחינה ידנית בשביל מצות עבודת יד, וכל מידה נקראת רוטל. 77.127.124.29 00:24, 18 באפריל 2012 (IDT)

אולי כדאי לשנות: ריטל
המונח מופיע (למיטב ידיעתי) פעם אחת בלבד בירושלמי (כתובות ה, י) ובלשון רבים "ריטלין" (!).
הוא התפרש כ"ליטר" (בשיכול אותיות), והתפרש גם כ"לוג".
עכ"פ הנוסח שם הוא ריטל ולא רוטל. ואולי כדאי לכתוב כך ולהפרידו מה"רוטל" המאוחר.
Toraumada - שיחה 13:11, 20 בדצמבר 2016 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 02:33, 9 ביולי 2013 (IDT)

קב ב 4 אמות - האם זה שטח?

מסכת בבא מציעא פרק ב דף כא,א "מצא פירות מפוזרין וכמה א"ר יצחק קב בארבע אמות היכי דמי אי דרך נפילה אפילו טובא נמי ואי דרך הינוח אפילו בציר מהכי נמי לא א"ר עוקבא בר חמא במכנשתא דבי דרי עסקינן" - כיצד מפזרים קב ב 4 אמות כאשר 4 אמות אורך ולא שטח? כנראה המדובר על 4 אמות של דרך שרוחבה ידוע וקבוע ועל כן קב ב 4 אמות (של דרך) מתאר שטח. "במכנשתא דבי דרי" ישנה מחלוקת האם מתאר זמן או מקום. כנראה מתאר זמן איסוף התבואה ולא מקום שכן כיצד נקבל שטח מ 4 אמות אורך? 37.46.38.175 22:31, 9 בדצמבר 2013 (IST)

עדיין זקוק לעריכה?

בראש הערך מוצבת תבנית "לעריכה" כבר מתאריך 19 באוגוסט 2009, האם עדיין יש לזה צורך? אם כן, נא לפרט. ואם לא, נא למחוק. תודה! Arieha1995 - שיחה 16:16, 8 באפריל 2015 (IDT)

לדעתי הערך עדיין זקוק לעריכה. המידע בו רב ואינו מסודר בצורה נוחה לעין. יש צורך בשיפורים. שלום אורישיחה • כ' בניסן ה'תשע"ה • 16:59, 9 באפריל 2015 (IDT)

שיעור כעדשה

חסר בערך שיעור עדשה הנדרש לטומאת שרץ. העורך היהודישיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים

שקל ומחצית השקל

שלום,בטבלת מידות משקל: שקל(חז"ל) בקע, רשום שזה 192 שעורים, שהם 9.6 גרם.אבל 9.6 גרם - זוהי מידת מחצית השקל (כפי שרשום בערך אחר בויקפדיה וכן במקורות אחרים) ולא מידת שקל שלם. נכון שכתבתם בהערות ש: "אך הוא מתאר את מידת שקל הקודש; והשם "שקל" כמתאר יחידת בקע הוא תנאי" - אז אולי כדאי להוסיף את זה בטבלה או להוסיף את המילה מחצית.

תודה. 79.180.251.150 09:37, 15 במרץ 2016 (IST)

תודה על המשוב, אבל לדעתי אין בכך צורך, כי למרות שהמצווה מוכרת כתרומת מחצית השקל, זה אינו שם המידה. וכי נכניס לטבלה את 'חמישה סלעים', 'מאתים זוז', וכיוב'? בברכה, גנדלף - 23:51, 15/03/16

ריס - על פי אליצור

שלום, לפי חז"ל יש 7.5 ריס במיל.
בערך הנוכחי נכתב שהריס שקול לסטדיה הקטנה ממנו, ושיעורו: 130-150 מ'.
השיעור הזה נקבע על סמך ההנחה שהמיל = אלפיים אמה.
אמנם, הוא נסתר מתוכו, שכן הסטדיה הרומית היא בין 180-200 מ'. כיצד יכול הריס להיות גדול מהסטדיה ובו בזמן להיות 130-150 מ'?
התשובה לכך נעוצה בקבלת השיטה שדוברה העכשווי הוא יואל אליצור (בספרו מקום בפרשה, בפרט בעמ' 428-426), ולפיה המיל החז"לי שקול למיל הרומי: כק"מ ומחצה.
אם נחלק 1500 מ' ל7.5 ריס, נקבל שכל ריס שווה ל-200 מ'. בערך כמו הסטדיה הרומית.
רצוי אפוא לעדכן את הערך.
כמו כן, רצוי להוסיף בטבלה את השיטה המיוצגת על ידי אליצור.
ראיה מתוך חז"ל עצמם לשיטת אליצור, אוסיף בפסקה הבאה העוסקת בשיעור הליכת מיל.
Toraumada - שיחה 11:58, 12 באפריל 2017 (IDT)

מיל - ושיעור הליכת מיל

בטבלה מיוצגים ערכי המיל לפי ר"ח נאה והחזו"א, אולם לא לפי השיטה לפיה המיל שקול למיל הרומי (ק"מ וחצי בקירוב). הנושא הזה רלבנטי גם לנושא שיעור הליכת מיל.
יש מחלוקת בין הפוסקים מהו שיעור הליכת מיל: שיעור הליכת מיל נקבע לפי דברי הגמ' שאדם הולך במשך יום ארבעים מיל. מאחר וביום ממוצע יש 12 שעות, שהם 720 דקות, הרי ששיעור הליכת מיל הוא 18 דקות.
אמנם יש מי שפירשו ששיעור הליכת מיל הוא ארוך יותר. לשיטתם, אדם הולך מהנץ החמה ועד השקיעה רק 30/32 מיל (מאחר ולפי שיטתם, ארבעים המיל שאדם הולך ביום, נמדדים מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, ואילו המרחק שאדם הולך מזריחת החמה ועד השקיעה אינו אלא 30/32 מיל). (הדברים התפרשו בהרחבה בביאור הגר"א, או"ח תנ"ט סק"ב). בהתאם לכך, שיעור הליכת מיל הינו 24/22.5 דקות בהתאמה.
חשוב לציין שמהירות ההליכה הממוצעת כפי שנמדדת כיום היא 5 קמ"ש. כלומר 12 דקות לק"מ אחד.
הערכים הנקובים בערך זה, לפיהם המיל הוא בערך ק"מ אחד, נותנים תוצאה שונה למדי: 18/22.5/24 דקות להליכת ק"מ, במקום 12 דקות להליכת ק"מ. זהו פער שבין 50 ל100 אחוז מהממוצע בימינו.
פתרון אפשרי הוא אימוץ השיטה לפי המיל של חז"ל שקול למיל הרומי (שרווח בימיהם בארצנו), השקול ל1.5 ק"מ. לפי זה, שיעור הליכת מיל של 18 דקות שקול בדיוק לשיעור הליכת ק"מ אחד ב12 דקות.
Toraumada - שיחה 12:07, 12 באפריל 2017 (IDT)

משוב מ-22 בדצמבר 2018

עוד יש מדה בחז"ל, "כל שהוא" והכונה שאין לדבר שיעור, ובחלק מקומות הכונה לשיעור קטן מאוד, ולא שאין לו שיעור כלל. 2A01:6500:A043:2FAE:C6C8:7345:B6A8:AA83 19:17, 22 בדצמבר 2018 (IST)

משוב מ-22 בדצמבר 2018

יש להפריד את מדות המטבעות לערך נפרד שזה לא מדות. שכעין זה יש עוד הרבה:מדות חום: יד סולדת, יד נכוית.מדות בישול: בן דורסאי -(שליש בישול) כל צורכו, מצטמק ויפה לו/מצטמק ורע לומדות בתערובות: נותן טעם, כדי קליפה.מדות בצבע לבן לגבי צרעת: לבנה כשלג, כצמר לבן, כסיד היכל, כקרום ביצהועוד... 2A01:6500:A043:2FAE:C6C8:7345:6EC:A483 20:11, 22 בדצמבר 2018 (IST)

לא מסכים שזה מידות שונות עד כדי כך, כי לפעמים משתמשים במידות של מטבעות כדי לייצג משקל, כמו בברייתא המפורסמת של פיטום הקטורת "משקל שבעים שבעים מנה" וכדו'. שלום אורישיחה • י"ג בתמוז ה'תש"ף • 01:27, 5 ביולי 2020 (IDT)
חזרה לדף "רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה".