שיחה:תורה לשמה

אני לא בטוח שצריך לאחד. "לימוד לשמה" הוא ביטוי העומד בזכות עצמו, שמובנו שונה במקצת מ"עבודת האל לשמה" אם זאת, בצורתו הנוכחית אכן אין חשיבות לערך בפני עצמו, לכן כדאי לחכות קצת. שדדשכ • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"א • 12:50, 28 באפריל 2011 (IDT)

הבעיה העיקרית היא שגם הערך עבודת האל לשמה לא כתוב טוב. הוא נכתב מלכתחילה כאמונה לשמה, מושג השייך להגותו של ישעיהו ליבוביץ, ובעקבות דיון בדף השיחה הוחלט לשנות את שם הערך, אך תוכנו עדיין משקף בעיקר את הפרטים השייכים להגותו של ליבוביץ. מה שראוי לעשות הוא להרחיב את ערך עבודת האל לשמה, שבו יהיה פרק רחב על תורה לשמה, ושבו ראוי לכלול גם את פולמוס החסידים והמתנגדים בביאור המושג. Adieu - שיחה 13:05, 28 באפריל 2011 (IDT)

ראוי גם לבחון את היחס בין הערכים הללו והערכים עשייה לשמה, כוונה (יהדות) ומצוות צריכות כוונה. אני-ואתה • שיחה 13:23, 28 באפריל 2011 (IDT)

גם נכון. Adieu - שיחה 13:34, 28 באפריל 2011 (IDT)

אפשר לעשות ערך לשמה. מצוות צריכות כוונה אינו קשור כלל. - בברכה - רבנן • שיחה • ו' בתמוז ה'תשע"א • 19:31, 7 ביולי 2011 (IDT)

שבירה

האם יש התנגדות לאחד את הכל לערך לשמה? • חיים 7 • לכתוב לי • ה' באלול ה'תשע"א • 02:53, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

מסכימה ―מיכל13289 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמה ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

? מסכימים? -- טישיו - שיחה 02:28, 12 באוקטובר 2011 (IST)

ייתכן וראוי להחליף כותרת זו ולהחליפה בסגנון אחר המורה על התוכן העוסק בפולמוס הנ"ל. משום שתורה לשמה - אחת היא לשם התורה (כמובאר באורכה נפה"ח שער ד', אגב למה הספר חסר בכל הערך?). <> ודאי שאין מי שסובר שכל תכלית הלומד צריכה להיות רק להנות, משום שכל המצוות כולם נעשים על ידינו לא מאחר ואנו מבינים ומשום כך עושים, אלא מאחר וכך ציוונו בוראנו - קרי לשמה. (ודאי שתכלית הכל בכדי שנהנה (מס"י פ"א) אולם זה מצד בוראינו ואל לנו להורות לעצמינו את הדרך להנאות הנחשקות). ומנגד ודאי שאין חולק שעל אדם להשתדל למצוא את הנאותיו במחוזות הלימוד והקדושה דוקא. ובגבול דק העובר ביניהם, ובסדר העדיפויות ביניהם, דנים בהרחבה כפי שהובא.

ואף כאן טוב היה אם מישהו היה טורח להגדיר היטב ב"ערך" את נקודת מחלוקתם וצדדיהם. שלוש 02:33, 12 באוקטובר 2011 (IST)

פשוט מאוד. החולקים על הנפש החיים (שוודקא כן מוזכר) סוברים שאסור שתהיה כוונה ליהנות מהלימוד - כלל. והנה"ח סובר שזה חלק מהמצווה, שנהנה מהתורה, ומותר לכוין את זה, כי זה נחשב כמו טעם המצווה -- טישיו - שיחה 02:36, 12 באוקטובר 2011 (IST)

יפה, אך לנפה"ח זהו "בכלל" תורה לשמה, אבל לא "לשמה" (לשם ההנאה).שלוש 02:47, 12 באוקטובר 2011 (IST)

כוונתי; שמא ראוי לכתוב בכותרת "מה נכלל בתורה לשמה" או משהו דומה - יותר מסוגנן. שלוש 00:20, 16 באוקטובר 2011 (IST)

עכשיו הבנתי את כוונתך, אני מסכים להצעתך. טישיו - שיחה 02:51, 16 באוקטובר 2011 (IST)

לימוד ותלמוד תורה בלא קבלת תמורת ממון

הרמב"ם במספר מקומות תוקף בחומרה רבה את הנשכרים על לימודם; "לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה; אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם". כ"כ מוכיח מהלל הזקן שהיה חוטב עצים, ועוד רבים. אולם כל הראשונים חולקים עליו, ולא נפסקה הלכה כמותו, ואף השלחן ערוך לא הביא כלל דין זה. וכיום הורו שאין לנהוג כן משום עת לעשות לה' הפרו תורתך, "ולולי שישתכרו הגדיים, תיישים מניין". וכן הורה הרב משה פיינשטיין שאף ממידת חסידות אין לנהוג כן, והרוצה להחמיר על עצמו ודאי הוא עצת היצה"ר.

שלוש 00:16, 16 באוקטובר 2011 (IST)

יישר כח! -- אגב, סתם התעניינות, למה באמת נמנעת מלהזכיר את הפסק של הגר"מ פיינשטיין? בתודה.שלוש • שיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ב • 15:19, 17 באוקטובר 2011 (IST)

כי איני יודע היכן מוזכר הפסק בספריו. טישיו - שיחה 16:08, 17 באוקטובר 2011 (IST)

יו"ד ח"ב סי' קט"ז. שלוש • שיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ב • 16:33, 17 באוקטובר 2011 (IST)

אודה לך אם תואיל להוסיף לערך את הפסק, אך לפרט על איזה אופן מדובר, האם על אחד שלא יהיה באפשרותו לעשות תורתו אומנתו או בכל אחד, וכו'. טישיו - שיחה 18:20, 17 באוקטובר 2011 (IST)

הערך נשמע כמו דרשה, ולא כמו ערך אנציקלופדי. פאסט נישט אלע' - שיחה 09:28, 28 במרץ 2020 (IDT)