שמואל גריינימן

נולד בדז'יסנה שבאימפריה הרוסית לרב יוסף יצחק גריינימן. בגיל צעיר התייתם מאמו ועבר לווילנה, שם למד בישיבה שהקים הרב מאיר קרליץ, לימים גיסו. לאחר נישואיו עם צביה קרליץ, בתו של הרב שמריהו יוסף קרליץ, עבר לראדין, שם התקרב לחפץ חיים והיה מתלמידיו ועוזריו הקרובים. כמו כן היה מקורב לרב חיים עוזר גרודזנסקי והיה שליחו בעניינים ציבוריים שונים שעלו על הפרק. ליווה את שני הרבנים האלו בנסיעותיהם הרבות, ובין השאר ליווה את הרב גרודזנסקי בשתי הכנסיות הגדולות הראשונות. מספר פעמים נסע בשליחותם לארצות הברית וביקר בקהילות יהודיות מקומיות.

בשנת תר"פ (1920) התמנה למזכיר "ועד העזרה למוסדות הדתיים" שהוקם ביוזמת הרב חיים עוזר גרודזנסקי. בשנת תרפ"ד (1924) היה שותף בהקמת ועד הישיבות בווילנה והיה מפעיליו המרכזיים. תקופה מסוימת ניהל את ישיבת מיר. היה ממייסדי העיתון "דאס ווארט" והשתתף בו בקביעות בכתיבת מאמרי הגות והשקפה, וכן ביומון "דער יוד" של אגודת ישראל.

היה המוציא לאור והמפיץ של ספרי גיסו החזון איש. הספרים יצאו בעילום שמו של המחבר, ושמו של המוציא לאור הרב גריינימן הופיע בשער הספרים. כמו כן סייע בעריכתו והוצאתו של הירחון התורני "כנסת ישראל" שיצא בווילנה על ידי גיסו הרב משה קרליץ.

בשנת תרצ"ה (1935), שנתיים אחרי עליית גיסו החזון איש, עלה עם משפחתו לארץ ישראל. בארץ ישראל הקים את "מרכז חינוך התורה", שאיגד עשרות מוסדות תורניים ודתיים. הוציא לאור את כתב העת "לפיד" שעסק בענייני חינוך. יזם הקמת יומון חרדי על-מפלגתי ולשם כך פנה לראשי אגודת ישראל בירושלים, אך החליט שלא להוציאו לאחר שנדחתה דרישתו שהעיתון יהיה חרדי כללי ועל-מפלגתי. בתקופה ששהה בארץ ישראל המשיך להוציא לאור ולהפיץ את ספרי החזון איש ודאג למחייתו ולמחיית גיסיו האחרים. כיהן כנשיא כבוד של ישיבת תפארת ציון.

כעבור תקופה נסע לארצות הברית, שם התמנה לנהל את ישיבת תפארת ירושלים. בתקופת שהותו בארצות הברית קירב את גדולי התורה המקומיים לאגודת ישראל. בשנת תרצ"ז (1937) ליווה את הרב אליעזר סילבר, רבה של סינסינטי, לכנסייה הגדולה השלישית, והרב גריינימן אף נאם בפני צירי הכנסייה. הוא יזם את הוועידה הראשונה של אגודת ישראל בארצות הברית והיה הרוח החיה בה.

בשנת תש"ח (1948) שב והשתקע בארץ ישראל. עמד לימין גיסו החזון איש וסייע לו בהחזקת כולל האברכים שהקים בשכונת זיכרון מאיר ונקרא על שמו - כולל חזון איש. לאחר פטירת החזון איש הקים את "קרן חזון איש" לסיוע לעניים ויתומים.

השתתף בוועידות וכינוסים של ארגונים חרדיים שונים ונאם בפני המשתתפים. בכנסייה הגדולה הרביעית, שהתכנסה בירושלים בשנת תשי"ד (1954), נעל נאומו את הכנסייה.

נפטר בשנת תשי"ז, ונקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק, בסמוך לקברו של החזון איש.

בתקופת שהותו בארצות הברית פרסם הרב גריינימן את הספר "חפץ חיים על התורה", ובו ליקט פירושים וביאורים ששמע מרבו החפץ חיים וסידר אותם לפי סדר פרשיות השבוע. בשולי הספר הוסיף חידושים והערות משלו, בשם "מעשי למלך". תוך זמן קצר נעשה הספר לרב-מכר.

כמו כן פרסם ספר בשפת היידיש בשם "הונדערט מעשיות און משלים פון חפץ חיים" ("מאה סיפורים מהחפץ חיים")^[1].

ילדיו:

• הרב שמריהו גריינימן - הוציא לאור את ספרי החזון איש לאחר פטירת אביו.
• הרב חיים שאול גריינימן - מגדולי התורה בבני ברק.
• הרב פנחס דוד גריינימן - היה עסקן ואיש ציבור בירושלים.
• הרב מאיר גריינימן - מחבר ספרי "אמרי יושר" והספר "דינים והנהגות למרן החזון איש".
• אסתר, נישאה לרב בנימין ביינוש פינקל, ראש ישיבת מיר בירושלים.
• יוספה, נישאה לרב שרגא וילמן, שעסק בההדרת ספרי ראשונים.

• שמואל גריינימן, דף שער בספרייה הלאומית