ועד הישיבות

הועד נוסד בווילנה לאחר מלחמת העולם הראשונה, בשנת תרפ"ד-1924, על ידי הרב חיים עוזר גרודזנסקי והחפץ חיים, ואיגד את הישיבות בפולין ובליטא. הוועד הסדיר את יחסי הישיבות עם השלטונות ודאג לגיוס תרומות עבורן, בין היתר בעזרת מגביות שנתיות מיוחדות. ראשיתו של הוועד בהצעת החפץ חיים לקבוע מס חובה על כל משפחה יהודית להחזקת הישיבות. בראש הוועד עמדו בעת הקמתו הרב שמעון שקופ, הרב ברוך דב לייבוביץ' והרב איסר זלמן מלצר. מרדכי זאב חבקין הוריש את הונו לוועד.

ראשי הוועד ומנהליו

בשנת תש"א (1941), בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, נוסד הוועד מחדש בארץ ישראל, בביתו של הרב יעקב משה חרל"פ,^[1] על ידי הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב זלמן סורוצקין. בהמשך צורפו לוועד הרב מאיר קרליץ והרב חזקיהו יוסף מישקובסקי, שכמו הרב סורוצקין היו פעילים בוועד הישיבות בווילנא^[2] ועלו לארץ ישראל. הנשיא הראשון של הוועד בארץ ישראל היה הרב הרצוג ויושב-ראש הוועד הפועל היה הרב איסר זלמן מלצר. במהלך השנים כיהנו בוועד בין היתר הרב זלמן סורוצקין, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב יחזקאל סרנא, הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, הרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין, הרב יעקב חנוך סנקביץ והרב ראובן כ"ץ. בשנות השבעים והשמונים היה הרב אלעזר מנחם מן שך חבר נשיאות הוועד והרוח החיה בפעילותו. עוד כיהנו בנשיאות הרב חיים שמואלביץ, הרב שלמה זלמן אוירבך, רבי שלום נח ברזובסקי, הרב משה שמואל שפירא, הרב ברוך שמעון שניאורסון הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב אריה פינקל, הרב ניסים קרליץ והרב שמואל ישכר רוזנגרטן.

בשנת 2008 צורפו הרבנים גרשון אדלשטיין, שמואל אוירבך, חיים שמרלר, יהודה עדס, משה יהודה שלזינגר ושאול אלתר. בשנת 2013 צורף הרב מנחם ארנסטר ראש ישיבת ויז'ניץ^[3], ובשנת 2014 צורפו לוועד הרבנים דוב לנדו, משה מרדכי פרבשטיין, ברוך סולובייצ'יק, ישראל מאיר וייס, יוסף משה דוב הלברשטאם ראש ישיבות צאנז, ומשה ברזובסקי ראש ישיבת סלונים^[4][5].

ביולי 2008 התפטרו הרבנים וואזנר וקרליץ מנשיאות הוועד תוך מתיחת ביקורת על מנהל הוועד^[6], אך שבו לאחר תקופה בהמשך. הרב יהודה עדס פרש מחברותו בוועד בשנת 2013^[7].

במשך עשרות שנים כיהן כמנהל הוועד הרב משה דוד טננבוים. לאחר פטירתו, בנובמבר 1993 (חשוון תשנ"ד), מונה תחתיו בנו, הרב אשר טננבוים. באדר תשע"ג, לאחר פטירת הרב אשר טננבוים, מונה לתפקיד חתנו, הרב חיים אהרן קאופמן.

בכמה הזדמנויות התכנסו חברי נשיאות הוועד בבית הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן^[8]. גם הרב שלום כהן השתתף בכינוסי הוועד^[9].

במאי 2016 התכנס הועד בביתו של הרב גרשון אדלשטיין^[10].

פעילות

בשנים הראשונות, עסק הוועד בגיוס כספים עבור הישיבות שהיו במצב קשה בגלל מלחמת העולם השנייה שניתקה את הקשר עם הקהילות היהודיות באירופה, וכן עבור בחורי ישיבות שנתקעו במזרח הרחוק^[11]. החל משנת 1947 הוא עסק גם בתמיכה בתלמודי תורה^[12].

בעבר היו לוועד שלושה בתי הבראה - בירושלים, ברמת גן ובנתניה, עבור ראשי הישיבות ותלמידיהן בימי בין הזמנים. בשנות השמונים פסקה פעילות זו. בעבר הדפיס ועד הישיבות בשיתוף הג'וינט מאות אלפי ספרי גמרא וספרים תורניים נוספים שנמכרו בהנחה לבני הישיבות.

עם הזמן גברה הנטייה של הישיבות לגייס כספים באופן עצמאי. במציאות זו ירדה קרנו של הוועד ופעילותו התמקדה בהסדרת דחיית השירות הצבאי של בחורי הישיבות הגבוהות במעמד תורתם אומנותם, הן ישיבות חרדיות והן ציוניות. לאחר תפוגת חוק טל, הופסקה פעילות זו, וחודשה עם אישור תיקון 19 לחוק שירות ביטחון - חוק שקד.

משרדי הוועד נמצאים ברחוב מלאכי בירושלים. בתחילת 2019 פתח הוועד משרד נוסף ברחוב אהליאב בשכונת רוממה בעיר.

היקף פעילות

בשנת 1958 איגד ועד הישיבות כ-70% מהמוסדות הישיבתיים במדינת ישראל, כאשר שאר הישיבות השתייכו למפעל התורה מיסודו של הרב מאיר בר-אילן ואיחוד הישיבות של היישוב הישן^[13][14]. בשנת 1963 נכללו בוועד הישיבות מגוון ישיבות, החל מתריסר מן הישיבות הוותיקות של היישוב הישן (כגון ישיבת עץ חיים וישיבת חיי עולם) וכלה בשתי ישיבות המשלבות לימודי חול^[15]. בשנת 1961 איגד ועד הישיבות 108 ישיבות ובשנת 1966 קרוב ל-150 ישיבות אשר קיבלו הקצבות חודשיות מהוועד. בשנים אלו נתמכו על ידי הוועד 84 תלמודי תורה^[12][16].

התקציב השנתי של ועד הישיבות עמד בשנת 2018 על כ-3 מיליון שקלים ורובו הגיע מתמיכת המדינה ויועד בעיקר לתשלום משכורות לעובדים^[17].

• בן ציון קליבנסקי, כצור חלמיש, תור הזהב של הישיבות הליטאיות במזרח אירופה, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2014, עמ' 245-214.

• ועד הישיבות בארץ ישראל, באתר "גיידסטאר ישראל"