תחנת הרכבת חדרה מזרח

התחנה הוקמה על ידי הרכבת המנדטורית בשנת 1920 כחלק ממיזם הארכת שלוחת רכבת האלונים העות'מאנית עד לתחנת הרכבת חיפה מזרח, על מנת ליצור קישור מסילתי נוח בין חיפה ללוד וממנה לתל אביב, לירושלים ודרומה למצרים (עד אז הקישור מחיפה דרומה נעשה דרך מסילת השומרון שיצאה מעפולה דרומה לכוון ג'נין, ומשם דרך הרי השומרון ותחנת הרכבת מסעודיה לטולכרם). התחנה הייתה במרחק של מיל וחצי מחדרה^[1].

התחנה שירתה את רכבות הנוסעים בקו חיפה - קנטרה שהופעל על ידי הרכבת המנדטורית עד להקמת המדינה. אל התחנה היה שירות אוטובוסים מחדרה, כרכור ופרדס חנה^[2]. בתחנה לא היה בניין לנוסעים בשנות ה-30^[3] ולא היו סככות להגנה מפני גשם ושמש, עבור הממתינים לרכבת^[4].

בשנות ה-50 נסללה מסילת החוף מצומת רמז שמצפון לתחנה אל תל אביב ועם פתיחתה בשנת 1953 הצטמצם מאוד שירות רכבות הנוסעים בתחנה. במקומה נפתחה תחנת הרכבת חדרה מערב במערב העיר, ותחנת חדרה מזרח המשיכה לשרת רכבות ספורות בקו חיפה - ירושלים שנסעו על המסילה המזרחית עד שנת 1968, אז הופסק לחלוטין שירות הנוסעים בקו והתחנה נסגרה. המסילה המזרחית מדרום לתחנת חדרה מזרח ועד לכפר סבא פורקה. התחנה המשיכה לשמש כתחנת משאות וכתחנה תפעולית, וכיום היא משמשת רק רכבות משא בודדות המובילות תבואה למפעלי "גרנות" הסמוכים אליה דרך שלוחה ייעודית. במקום יש מספר מסילות ומבנים מתפוררים מתקופת המנדט.

ב-18 בפברואר 1943 הגיעו ילדי טהראן ממצרים לישראל ברכבת מיוחדת. הרכבת עצרה בתחנות רחובות, חדרה מזרח ובעתלית, שם נערכו קבלות פנים חגיגיות לילדים.

בצידה הצפון מזרחי של התחנה נמצאים מחסנים שהוקמו בשנות השישים וכיום מוזנחים. מבנים אלו פורקו בתהליך העבודה על הקו המזרחי החדש של הרכבת.

בצידה הדרום מערבי של התחנה נמצאים בעיקר המבנים שהוקמו על ידי הבריטים והם כוללים את המבנה הראשי בו עברו הנוסעים, מגדל מים ומבני שירותים ומחסנים^[5].

לכיוון דרום מערב, עובר קו הרכבת מעל גשר נחל חדרה כשלצד הגשר נבנו פילבוקס ומגדל שמירה לשמור על הגשר. המסילה מסתיימת עשרות מטרים לאחר הגשר. ניתן לצעוד לאורך סוללת הרכבת ולהבחין באדני העץ שתמכו בפסי הרכבת של המסילה המזרחית.

ממערב לתחנה (לאורך הגדר הדרומית של קיבוץ גן שמואל) נמצאת דרך סולינג שבנו הבריטים על מנת למנוע שקיעת כלי רכב בחולות.

• 
  תחנת חדרה מזרח מצפון (2011)
• 
  שרידי הרציף וטרמינל הסחורות, מסילה בשימוש (במרכז) ומסילה שאינה בשימוש (משמאל)
• 
  שרידי מבנים בתחנה
• 
  מבט לעבר התחנה מדרום. בקדמת התמונה נראה גשר הרכבת מעל נחל חדרה
• 
  המבנה הראשי בתחנה
• 
  מגדל המים ממזרח לבניין הראשי
• 
  מבנים בתחנה
• 
  שער על שלוחה היוצאת מתחנת הרכבת חדרה מזרח ומובילה לאמבר צפון

בשנת 2027 התחנה צפויה להיפתח מחדש לשירות נוסעים כחלק מפרויקט חידוש המסילה המזרחית. בתחנה החדשה יהיו שני רציפי אי באורך של 355 מטרים כל אחד, כל רציף ישרת שתי מסילות. בנוסף תהיה מסילה תפעולית, בסך הכל 5 מסילות^[6].

סביבת השירות של התחנה היא חדרה (ובפרט, שכונת בית אליעזר), אזור התעשייה קיסריה ופרדס חנה-כרכור, כמו כן, תחנה זו צפויה לשרת את המגיעים לאצטדיון חדרה העתידי.

בתחום התחנה קיימים מספר מבנים לשימור: גשר נחל חדרה שנבנה על ידי הצבא הבריטי בתחילת שנות ה-20, מגורי עובדי המסילה והשירותים משנת 1927, מגורי הקוון שנבנו על פי תוכנית מגורי הקוון בתחנת זכרון יעקב, רציף וסככת ההדרים מתחילת שנות ה-30, מבנה התחנה, מגדל המים, מגדל שמירה ועמדת שמירה משנת 1944^[7].

• תחנת הרכבת חדרה מערב

מדיה וקבצים בנושא תחנת הרכבת חדרה מזרח בוויקישיתוף

• אסף זגריזק, "חיבור בין הווה לעבר": תחנת הרכבת ההיסטורית בחדרה קמה לתחייה, באתר ynet, 23 בינואר 2021
• תחנת הרכבת חדרה מזרח, תיק תיעוד, אדריכלית רות ליברטי-שלו