M10
M10 (מ-Messier 10, נקרא גם NGC 6254) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים נושא הנחש הנמצא במרחק של כ-14,300 שנות אור ממערכת השמש. זהו צביר דחוס למדי עם קוטר קטן יחסית. הצביר ממוקם במרכז הקבוצה, כ-11 מעלות ממזרח לכוכב δ בנושא הנחש וכשלוש מעלות מדרום מזרח לצביר הכדורי M12.
 | |
| M10 בצילום של טלסקופ החלל האבל | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | נושא הנחש |
| שמות נוספים | NGC 6254 |
| מגלה | שארל מסיה  |
| תאריך גילוי | 29 במאי 1764 |
| סוג | צביר כדורי |
| בהירות נראית | 6.6+ |
| סיווג מורפולוגי | VII |
| עלייה ישרה | 16ʰ 57ᵐ 08.99ˢ |
| נטייה | 57.6″ 05′ 04°- |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 6.6- |
| מרחק | 14,300 שנות אור 4,384.35 פארסק |
| קוטר | 83 שנות אור |
| מסה | 225,000[1] ☉M |
  | |
היסטוריה
הצביר התגלה על ידי שארל מסיה בשנת 1764 ותואר על ידיו בקטלוג מסיה כ"ערפילית חסרת כוכבים". רק בשנת 1783 גילה האסטרונום ויליאם הרשל שזהו צביר, ותיאר אותו כ"דחוס במיוחד".
בהירות נראיתו של הצביר היא מדרגה 6.6 וניתן להבחין בו בקלות באמצעות משקפת בה הוא נראה ככתם מעורפל שגודלו כשליש מגודלו של הירח המלא. למעשה, גודלו יותר מכפול, אך מכיוון שרוב מוחלט של כוכביו נמצא במחצית הרדיוס של הצביר, נחוץ טלסקופ מקצועי כדי להבחין בצביר במלואו.
מאפייני הצביר
קוטרו של M10 הוא כ-83 שנות אור, אך בתצפית באמצעות ציוד חובבים נראה שגודלו הוא פחות ממחצית, שכן כמעט כל כוכביו מרוכזים בקוטר של כ-35 שנות אור. מרחקו ממערכת השמש הוא כ-14,300 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-20 דקות קשת - כשני שלישים מגודלו הזוויתי של הירח המלא. צפיפותו גבוהה במיוחד במרכזו ועד היום התגלו בו 4 כוכבים משתנים בלבד. עוצמת ההארה הכוללת של הצביר היא רק פי 38,000 מעוצמת ההארה של השמש והספקטרום הכולל של אור הצביר מתאים לסוג ספקטרלי F3.
קישורים חיצוניים
- M10 בקטלוג מסיה באתר SEDS.
- M10, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים