M12 (צביר כדורי)
M12 (מ-Messier 12, נקרא גם NGC 6218) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים נושא הנחש הנמצא במרחק של כ-16,000 שנות אור ממערכת השמש. בדומה לצביר הסמוך M10, גם לו קוטר קטן יחסית, אך הוא פחות דחוס ממנו, ולמעשה מזכיר צביר פתוח דחוס, בדומה ל-M11. הצביר ממוקם במרכז הקבוצה, כ-9 מעלות ממזרח לכוכב δ בנושא הנחש וכשלוש מעלות מצפון מערב ל-M10.
 | |
| M12 בצילום של טלסקופ החלל האבל | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | נושא הנחש |
| שמות נוספים | NGC 6218 |
| מגלה | שארל מסיה  |
| תאריך גילוי | 30 במאי 1764 |
| סוג | צביר כדורי |
| בהירות נראית | 6.7+ |
| סיווג מורפולוגי | IX |
| עלייה ישרה | 16ʰ 47ᵐ 14.52ˢ |
| נטייה | 52.1″ 56′ 01°- |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 6.7- |
| מרחק | 16,000 שנות אור 4,905.57 פארסק |
| קוטר | 75 שנות אור |
| מסה | 250,000[1] ☉M |
  | |
היסטוריה
הצביר התגלה על ידי שארל מסיה בשנת 1764 ותואר על ידיו בקטלוג מסיה כ"ערפילית עמומה ועגולה וללא כוכבים". רק בשנת 1783 גילה האסטרונום ויליאם הרשל שזהו צביר.
בהירות נראיתו של הצביר היא מדרגה 6.7 וניתן להבחין בו בקלות באמצעות משקפת בה הוא נראה ככתם מעורפל עגול וקטן, שכן בשל צפיפותו הנמוכה, ניתן לראות רק את מרכז הצביר ללא טלסקופ מקצועי. באמצעות טלסקופ חובבים ניתן להבחין בכוכב הבהירים ביותר של הצביר שבהירותם היא מדרגה 12.
מאפייני הצביר
קוטרו של M12 הוא כ-75 שנות אור, אך בתצפית באמצעות ציוד חובבים נראה שגודלו הוא פחות ממחצית, שכן הצביר דליל במיוחד בהיקפו. מרחקו ממערכת השמש הוא כ-16,000 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-16 דקות קשת - כמחצית גודלו הזוויתי של הירח המלא. עד היום התגלו בו 13 כוכבים משתנים. עוצמת ההארה הכוללת של הצביר היא פי 44,000 מעוצמת ההארה של השמש והספקטרום הכולל של אור הצביר מתאים לסוג ספקטרלי F7.
קישורים חיצוניים
- M12 בקטלוג מסיה באתר SEDS.
- M12, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים