| פרטים | |
|---|---|
| מדינה | האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית |
| שיוך |  צבא האימפריה העות'מאנית |
| סוג | קורפוס |
| בסיס האם | איזמיט |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | דצמבר 1916 – הווה (כ־107 שנים) |
| מלחמות | |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | 24,588 |
| ציוד עיקרי | 21,178 רובים, 12 מקלעים כבדים, 12 מקלעים ו-32 תותחים.[1][2] |
| פיקוד | |
| מפקדים | אבדילקרים פאשה ( 1916 - 30 ביוני 1917) אלי פואד פאשה(אנ') (30 ביוני 1917 - 26 ביוני 1920) |
  | |
הקורפוס ה-20 של הצבא העות'מאני (בטורקית: Yirminci Kolordu) היה קורפוס עות'מאני אשר במהלך מלחמת העולם הראשונה, נטל חלק בקרבות החזית המקדונית ובמערכה על סיני וארץ ישראל.
בספטמבר 1916 פנה הפיקוד הגרמני לעות'מאנים בבקשה לשלוח כוחות צבא לתגבור מערך מעצמות המרכז בחזית המקדונית. שר המלחמה העות'מאני אנוור פאשה נעתר לבקשה ושלח לחזית את דיוויזיית הרגלים ה-50. בהמשך נשלחה לחזית גם דיוויזיית הרגלים ה-46 וביחד יצרו את הקורפוס ה-20. למפקד הקורפוס מונה מירליווה אבדילקרים פאשה אשר קבע את מפקדתו בדרמה. הכוחות העות'מאניים הוצבו בגזרות הערים סרס ודרמה ונטלו חלק מועט במלחמת ההתשה שהתפתחה בחזית.
מצבם של העות'מאנים בחזיתות אחרות הוביל את הפיקוד הבכיר לפעול להוצאת הכוחות מהחזית המקדונית. ב-19 במרץ 1917 הועברה הדיוויזיה ה-46 מתוך הקורפוס ה-20 לחזית עיראק ועד אמצע אפריל הושלם פינויה מהחזית המקדונית. הדיוויזיה ה-50 נשארה באזור העיר דרמה ובשלהי מאי הועברה לגזרת העיר חלב ומשם לגזרת ארץ ישראל ובה השתתפה בקרבות המערכה על ארץ ישראל.[3] בהמשך, הוחלפו דיוויזיות הקורפוס באחרות.
במהלך קרבות החזית המקדונית, סופח הקורפוס ה-20 לארמייה השנייה של צבא בולגריה. הקורפוס כלל שתי דיוויזיות ה-50 וה-46. כל דיוויזיה הורכבה מ-4 רגימנטים, 3 רגימנטי רגלים ורגימנט ארטילריה. בנוסף, סופח לגיס ה-20 רגימנט האפסנאות ה-16 העות'מאני.[1] מיוני ועד ספטמבר 1918 כלל הגיס את האוגדות ה-26 וה-53 והוא לחם בגזרת ארץ ישראל. בראשית 1919 הורכב הקורפוס מהדיוויזיות ה-23 וה-24. כל דיוויזיה הורכבה מ-3 רגימנטי רגלים והן הוצבו במרכז אנטוליה.